www.ovdim.org.il

חוות דעת רפואית טינטון

דרגו את המאמר
  התקבלו 9 דירוגים בציון ממוצע: 4.6 מתוך 5

טינטון היא תופעה שכיחה, שבה נשמעים באוזניים רעשים הדומים לרחשים, צפצופים או זמזומים שאינם נפסקים כאשר אין להם מקור חיצוני ממשי. טינטון עלול לפגוע באנשים בכל הגילים והגורם המרכזי לתופעה הוא נזק שנגרם לאוזן הפנימית, כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש, טראומה אקוסטית, זיהום באוזן, מחלות כרוניות באוזניים, פציעות פתאומיות, מחלות עצבים, מחלות ויראליות, ירידה באיכות השמיעה עקב זקנה, לחץ דם גבוה ואף שימוש בתרופות מסוימות.

 

חשיפה ממושכת לרעש מזיק בעבודה

 

פגיעה בשמיעה עלולה להיגרם גם כתוצאה מתנאי עבודה לקויים, כאשר העובדים חשופים באופן קבוע לרעשים מזיקים או עובדים בתנאי רעש משתנים, והם מועסקים ללא אמצעי מיגון מתאימים כמו אוזניות או אטמי אוזניים, וכן ללא עריכת בדיקות שמיעה תקופתיות כנדרש על ידי המעסיק, במקומות עבודה שונים כגון: מסגריה, מוסך, נגריה, מועדון לילה ועוד.

 

במקרה של חשיפה ממושכת לרעש מזיק, עלול העובד לסבול מרעש תמידי באוזניים המכונה טינטון, ואף במקרים חמורים הנזק יכול להוביל לחירשות. כדי שהעובד יהיה מוכר כנפגע עבודה כתוצאה מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע על פי תקנות הביטוח הלאומי או על פי תורת המיקרוטראומה, ויממש את זכויותיו הרפואיות, עליו להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית לביטוח לאומי, כי קיים קשר סיבתי בין הליקוי בשמיעה לבין תנאי העסקתו ברעש מזיק ולהוכיח כי הוא סובל מפגיעה תפקודית שבאה לידי ביטוי בפגיעה בשמיעה בתדירות הדיבור.

 

הכרה בטינטון כמחלת מקצוע או תאונה עבודה

 

טינטון או פגיעה בשמיעה שנגרמו כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש יכולים להיות מוכרים כמחלת מקצוע או כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מחלת מקצוע או תאונה עבודה כפגיעות בעבודה, ותקנות הביטוח הלאומי מפרטות את רשימת מחלות המקצוע, עבור אילו עובדים הן מוגדרות כמחלות מקצוע ומאיזה תאריך הן תקפות.

 

סעיף 80 לחוק מונה מצבים שונים המהווים חזקה לקיומה של תאונת עבודה, ובמקרה שליקוי שמיעה נגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש במקום העבודה, הוא יכול להיות מוכר על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע, זאת לפי התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי.

 

הפחתת כושר השמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות

 

סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי מכיר בטינטון כפגיעה בעבודה, רק כאשר מתקיימים התנאים המצטברים הבאים: האחד, כאשר הרעש שאליו נחשף העובד מתמשך ועולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה, שהוא 85 דציבל באופן משוקלל עבור שמונה שעות עבודה ביום.

 

השני, כאשר העובד סובל מאובדן כושר שמיעה בשיעור של 20 דציבל ומעלה בכל אחת מהאוזניים. השלישי, כאשר הוגשה תביעה לביטוח לאומי להכרה בטינטון בתוך שנה ממועד תחילת הירידה בשמיעה, או מיום התיעוד הרשמי של הליקוי, או מהיום שעל פי קביעת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי החלה הירידה בשמיעה, לפי המועד המוקדם מבניהם.

 

הרביעי, כאשר קיימת ירידה בשמיעה בשיעור של 25 דציבל בתדירויות גבוהות. והחמישי, כאשר קיים תיעוד רפואי של הפגיעה בשמיעה ופניות חוזרות לטיפול רפואי עוד לפני הפסקת החשיפה לרעש וכל הפניות מתועדות ברשומה רפואית.

 

לפיכך, עובד שהיה חשוף לרעש במקום עבודתו, נדרש להוכיח קשר סיבתי בין הרעש שנגרם בעבודה לבין הנזק שנגרם לו. אם המוסד לבטוח לאומי יכיר בתביעה שליקוי השמיעה מהווה פגיעה בעבודה כתוצאה מתאונת עבודה, מחלת מקצוע או פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה, העובד יהיה זכאי לקבל תגמולים שונים וזכויות רבות, כגון: דמי פגיעה עבור ימי ההיעדרות מהעבודה, מענק או קצבת נכות במקרה של נכות כתוצאה מהפגיעה, השתתפות בעלויות הטיפול הרפואי, שיקום ועוד.

 

עם זאת, במקרה שהתובע לא הוכיח קשר סיבתי ולא עמד בכל התנאים המצטברים, ומספיק שלא יעמוד בתנאי אחד מתוך הרשימה, הוא לא יוכר על ידי ביטוח לאומי כסובל מפגיעת עבודה ותביעתו תידחה. במצב זה, רשאי התובע לערער על קביעת הוועדה הרפואית באמצעות פנייה לוועדת ערר ואף במקרה הצורך הוא רשאי לפנות לבית דין לעבודה ולהגיש תביעה נגד ביטוח לאומי, להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה.

 

חוות דעת רפואית להכרה בטינטון

 

טנטון הוא מצב רפואי, שקשה להוכיח אותו מבחינה רפואית, מכיוון שלא קיימת בדיקה אובייקטיבית לקביעת קיומו והוא מבוסס בעיקר על סמך תלונות הנפגע. לפיכך, קיומו או אי קיומו של טינטון נבחן על פי תלונות קודמות של הנפגע ורישומים רפואיים קודמים, וכן באמצעות בדיקות שמיעה, בדיקות שיווי משקל, צילום רנטגן של האוזן ובדיקת דם.

 

כאשר התובע מקבל זימון לוועדה הרפואית של ביטוח לאומי, לבדיקה האם הליקוי נגרם כתוצאה מתנאי עבודתו, וכן לצורך קביעת דרגת נכות, עליו להצטייד במסמכים רפואיים המעידים על פגיעתו, והוא יכול לצרף חוות דעת רפואית של רופא תעסוקתי כדי לבסס את טענותיו.

 

חוות דעת רפואית יכולה להיערך על ידי רופא מומחה בלבד, אשר תחום התמחותו עוסק בתחום הרלוונטי לתביעה המשפטית, לכן חוות דעת להכרה בטינטון תיערך על ידי רופא אף אוזן גרון. חוות דעת רפואית לתאונת עבודה או מחלת מקצוע כוללת שני מרכיבים עיקריים, האחד, קביעת אחוזי נכות על רקע הטינטון, והשני, קשירת הטינטון לתנאי העסקתו של הנפגע. עם זאת, בתביעות לביטוח לאומי, לא מחויב לקבל את חוות הדעת הרפואית הפרטית של התובע, מאחר שביטוח לאומי נותן חוות דעת בעצמו.
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח



פסקי דין וחדשות - תאונות עבודה

תאונת עבודה לעובד ניקיון, מי משלם פיצויים?

עובד ניקיון שידו נמחצה במכבש, הגיש תביעה לתשלום פיצויים נגד הנהלת המפעל בטענה לרשלנותה, מחמת הנהגת שיטות עבודה לא בטוחות ולא זהירות. 

תאונת עבודה בקייטרינג, האם המעסיק אחראי לשלם פיצויים?

ביום הראשון לעבודתה בשירותי קייטרינג, קרס על עובדת צעירה סיר עם מים רותחים והיא נפצעה ברגליה. האם המעסיק אחראי לקרות התאונה?  

גידול סרטני עקב חשיפה לשמש בעבודה, האם תאונת עבודה?

מדביר שנחשף במהלך עבודתו לקרני שמש וחלה בסרטן מסוג מלנומה, פנה אל בית הדין לעבודה, והגיש תביעה נגד ביטוח לאומי להכרה בגידול הסרטני בזרועו כפגיעה בעבודה.  

פגיעה בעבודה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים במוסך

מכונאי רכב שחלה בסרטן ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה, עקב חשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת עבודתו במשך שנים רבות במוסך. 

תאונת עבודה באתר בנייה: שבבי ברזל ניתזו לעינו של עובד

עובד באתר בנייה כבן 18 שנים נפגע במהלך עבודתו בקידוח ברזל, כאשר שבבי ברזל ניתזו לעיינו. 

עובד מסעדה שהחליק על רצפה מלוכלכת תבע פיצויים מהמעסיק

תביעה לפיצויים נגד בעל מסעדה בגין נזקי גוף שנגרמו לעובד מטבח במהלך הכנת שיפודים.  

תאונת עבודה באתר בנייה: העובד נתקל במוט שבלט מהקרקע

מנהל עבודה באתר בנייה מיהר לעצור קידוח שבוצע שלא לפי התכנית, ובדרך נתקל במוט ברזל אשר בלט מהקרקע, ונחבל ברגלו.  

תביעת פיצויים נגד מעסיק עקב נפילה מפיגום באתר בנייה

פועל בניין נפל מפיגום מגובה של כארבעה מטרים, וטען כי התאונה התרחשה עקב רשלנות המעסיק, בכך שלא סופקו לו אמצעי בטיחות לעבודה בגובה.  

עובדת באוניברסיטה שהחליקה על שלולית מים ונפצעה תבעה פיצויים

עובדת באוניברסיטה יצאה ממשרדה כדי להגיע אל השירותים, ובדרך החליקה על שלולית מים שהיתה במסדרון, על כן תבעה פיצויים מהמעסיק בגין פגיעה בעבודה. 

עובד שנפגע בתאונת עבודה עקב נפילה מסולם תבע פיצויים

עובד במרפדייה לרכבים נדרש לטפס על סולם כדי להעלות לקומת הגלריה פלטת ספוגים. המעסיק הבטיח שיחזיק את הסולם, אך לא עשה כן והעובד נפל ארצה.  

מחסנאי שנפגע בתאונת עבודה תבע פיצויים מהמעסיק

מחסנאי שנפגע בתאונת עבודה הגיש תביעה לפיצויים נגד המעסיקה בגין הפרת חובת הזהירות כלפיו עקב שיטת עבודה לקויה. 

מעל מיליון ש"ח לנפגע בתאונת עבודה

נפגע בעבודתו והוכר כנפגע עבודה וקיבל סכום פיצויים גבוה לאחר אי הסכמה לסכום שהוצע בגישור ... 

מעסיק לא החזיר שליח לעבודה לאחר שזה נפגע בתאונת דרכים

האם שליח אשר נפגע בתאונת דרכים, ולא הוחזר לעבודתו על ידי המעסיק, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים? 

החברה פיטרה את העובד לאחר שהאחרון לא הסכים לחתום על ויתור הגשת תביעה

האם המעביד אחראי על נזקים שנגרמו לעובד בתאונת עבודה? האם איום בהגשת תביעה הוא עילה לפיטורים? 

פיצויי פיטורים - התפטרות לאחר תאונת עבודה

האם עובד אשר נפצע בתאונת עבודה זכאי לקבל פיצויי פיטורים בעקבות התפטרותו? 

דום לב בדרך לעבודה יוכר כ"תאונת עבודה"?

האם דום לב בדרך לעבודה יכול להחשב "תאונת עבודה"? טביעה בסגנון הוגשה לבית הדין לעבודה בירושלים ע"י מזכירה של בנק ישראל...  

תאונת דרכים בעת עבודה בחו"ל

האם אדם נפצע בתאונת דרכים בחו"ל במסגרת לימודים אותם מימן מקום העבודה שהינו עסק משפחתי? 

התנאי הקבוע להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי וקבע כי ליקויי השמיעה לא יוכרו כתאונות עבודה... 


חיפשת עורך דין? לשאלות בנושא לחץ/י: עורך דין דיני עבודה

 

מס הכנסה מחזיר כספים, מה איתך? לחץ/י החזרי מס

חשבת על תואר ראשון? לימודי תעודה? לחץ/י לימודים


המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.