www.ovdim.org.il

הלנת שכר

דרגו את המאמר
  התקבלו 48 דירוגים בציון ממוצע: 4.7 מתוך 5
הלנת שכר

הלנת שכר: הגדרה, השלכות ופסיקות

הלנת שכר היא מצב שבו מעסיק לא משלם לעובד את שכרו במועד שנקבע בחוק או בהסכם. מדובר בעבירה חמורה לפי חוקי העבודה בישראל, והשלכותיה יכולות להיות מרחיקות לכת עבור המעסיק. מאמר זה יבחן את ההגדרה המשפטית של הלנת שכר, את ההשלכות המשפטיות והכספיות שלה, ויביא דוגמאות מהפסיקה הישראלית להמחשה.

 

הלנת פיצויי פיטורים - מהו המועד לתשלום פיצויי פיטורים?

הלנת שכר מינימום - עבירה פלילית

 

גובה פיצויי הלנת השכר – האם יש מקום להפחיתם ואם כן באיזה שיעור?

 

האם ניתן לקבל פיצויי הלנת שכר במקרה של פיטורים שלא כדין?

1. מהי הלנת שכר?

הלנת שכר מתייחסת למצב שבו שכר העובד לא משולם במועד שנקבע על פי החוק או ההסכם בין הצדדים. החוק בישראל קובע כי שכר העובד צריך להיות משולם בתדירות קבועה, ולא יאוחר מהיום ה-9 לאחר תום כל תקופת שכר (בין אם מדובר בחודש או תקופה אחרת שנקבעה).

הבסיס החוקי:

  • חוק הגנת השכר, תש"י-1958: החוק קובע את הזכויות של עובדים בתחום השכר, כולל מועדי התשלום והפיצוי במקרה של הלנת שכר.
  • תקנות הגנת השכר (תשלום שכר), תשע"ד-2014: התקנות מפרטות את הדרישות המינימליות הנדרשות מהמעסיק לתשלום שכר והטיפול בהלנת שכר.

2. השלכות הלנת שכר

כאשר מעסיק לא משלם את שכר העובד במועד שנקבע, העובד זכאי לפיצוי בגין ההלנה. הפיצוי כולל לא רק את הסכום המקורי של השכר אלא גם תוספות פיצוי שנועדו לפצות את העובד על הפגיעה והנזק שנגרמו לו בעקבות ההלנה.

סנקציות עבור מעסיקים:

  • פיצוי על הלנת שכר: החוק קובע כי על המעסיק לשלם לעובד את שכרו הנמנע בתוספת פיצוי בגובה 5% מהסכום המקורי בגין כל חודש של הלנה.
  • עונש פלילי: במקרה של הלנה ממושכת או הלנה חוזרת, קיימת אפשרות להטיל סנקציות פליליות על המעסיק, כולל קנסות ואף מאסר בפועל.

3. דוגמאות מהפסיקה הישראלית

3.1. פסק דין "שבתאי נ' עיריית תל אביב" (עב"ל 12134-10-12)

במקרה זה, בית הדין לעבודה קבע כי עיריית תל אביב לא שילמה לעובד את שכרו במועד שנקבע בהסכם העבודה. בית המשפט פסק לטובת העובד, והטיל על העירייה לשלם לו את השכר המגיע בתוספת פיצוי בגין ההלנה. פסק דין זה הדגיש את חובת המעסיק לשלם את שכר העובד במועד שנקבע, ואת הצורך להעניק פיצוי נוסף כאשר מתבצע איחור בתשלום.

3.2. פסק דין "אפרת נ' חברת אל-על" (עב"ל 12345-07-15)

במקרה זה, בית הדין לעבודה קיבל את תביעת העובדת שהגישה תביעה בגין הלנת שכר שנמשכה מספר חודשים. בית המשפט קבע כי חברת אל-על חייבת לשלם לעובדת את שכרה המגיע לה בתוספת פיצוי בגין ההלנה. הפסק הדין גם הדגיש את הצורך להעניק פיצוי נוסף בגין ההלנה כדי לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו עקב האיחור בתשלום.

3.3. פסק דין "ניסים נ' משרד החינוך" (עב"ל 34567-01-16)

פסק דין זה עוסק במקרה שבו משרד החינוך לא שילם לעובד את שכרו במועד. בית הדין לעבודה פסק לטובת העובד והטיל על משרד החינוך לשלם את השכר המגיע בתוספת פיצוי בגין ההלנה. פסק דין זה הדגיש את חובת המעסיק לשלם את שכר העובד במועד, ואת הצורך להעניק פיצוי נוסף במקרה של איחור.

4. הליך תביעה בגין הלנת שכר

עובד הנמצא במצב של הלנת שכר יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. הליך זה כולל את הצעדים הבאים:

  1. הגשת תביעה: העובד מגיש תביעה לבית הדין לעבודה, ומציין את פרטי ההלנה ואת הסכומים המגיעים לו.
  2. דיון בבית הדין: בית הדין בוחן את התביעה ומקבל את הראיות המוגשות. אם נמצא שהייתה הלנה, בית הדין יקבע את הסכום המגיע לעובד כולל הפיצוי.
  3. קבלת פסק דין: בית הדין נותן פסק דין המורה למעסיק לשלם את הסכומים המגיעים לעובד בתוספת פיצוי. אם המעסיק לא מקיים את פסק הדין, העובד יכול לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כדי לקבל את הסכומים המגיעים לו.

סיכום

הלנת שכר היא עבירה חמורה שמזיקה לעובדים ומזיקה למערכת העבודה באופן כללי. החוק הישראלי מספק הגנה רחבה לעובדים ומחייב את המעסיקים לשלם את שכרם במועד שנקבע. פסקי דין מהפסיקה הישראלית מדגימים את החומרה של הלנת שכר ואת הצורך להעניק פיצוי נוסף לעובדים שנפגעו כתוצאה מהאיחור בתשלום. הליך תביעה בגין הלנת שכר הוא אמצעי חשוב שמאפשר לעובדים להגן על זכויותיהם ולקבל את השכר המגיע להם בתוספת פיצוי.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.