זכויות עובדים
מדי שנה מוגשות לבתי הדין האזוריים והארציים לעבודה תביעות רבות הנוגעות להפרת זכויות עובדים. המשפט בישראל מכיר בזכויות בסיסיות להם זכאי כל עובד במשק, ללא תלות בהסכם קיבוצי או חוזה עבודה אישי. החוק קובע כי גם העובד אינו רשאי לוותר על זכויות אלו ופעמים רבות מבוטלים בבית הדין הסכמים חתומים אשר יש בהם עבירה על חוקי המגן.
אפליה וחוסר שוויון בעבודה
מהי חופשת לידה?
פיטורין אחרי 11 חודשים, מה הדין?
מהן זכויות עובדי קבלן וחברות כח אדם?
גם הסכמים קיבוציים ונציגויות עובדים אינם יכולים לעבור על זכויות סוציאליות בסיסיות אלו ומטרתם העיקרית היא לשפר את תנאיו של העובד מעבר לרף החוקי. מגזרים מסוימים עובדים תחת הסכמים מיוחדים (לדוגמא העסקת עובדי מלון ביום כיפור), אך בכל מקרה אין החוק מתיר וויתור על זכויות המגן הבסיסיות.
האחריות על אכיפת חוקי המגן הללו מוטלת על משרד התמ"ת אך מכיוון שמספר הפקחים אינו כמספר העובדים, ואף לא מתקרב לכך, מופרות זכויותיהם של עובדים רבים, חדשות לבקרים. עובד אשר זכויותיו הופרו רשאי כאמור לפנות לבית הדין לעבודה.
חוקים אלו מסדירים זכויות כגון פיצויי פיטורין, הלנת שכר, שכר מינימום, ימי חופשה, ימי מחלה, תאונות עבודה, תשלום בעבור עבודת לילה ועוד.
עם זאת, חוקי המגן חלים רק במידה ומתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעביד. לעובדים חריגים (כגון מתנדבים, מוגבלים או פריסלנרים) ישנו דין מיוחד וכך גם לעובדי חברות קבלן וכוח אדם. רבים מן הדיונים בבתי הדין לעבודה סובבים סביב מעמדם של הצדדים והתקיימותם של יחסי עובד-מעביד ביניהם.
מגזרים מסוימים, כגון נשים או נוער, נהנים מחוקי מגן מיוחדים דוגמת חוק עבודת נשים, חוק עבודת נוער, חוק עובדים זרים וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
מהן זכויות המגן העיקריות?
ימי חופשה – לכל עובד מגיעים מדי שנה ימי חופשה בתשלום. חוק חופשה שנתית מסדיר את כמות ימי החופשה, בד"כ כתלות בוותק, וקובע מתי יהיה ניתן לנצלם (למשל, לא ניתן לבצע חפיפה בין יום חופשה ליום מחלה).
שכר מינימום – חוק שכר מינימום מסדיר את השכר שיוענק לעובד בעבור עבודתו. החוק מסדיר גם את שכרם של מועסקים העובדים על פי שעות, וגם את של אלו העובדים על בסיס חודשי.
הגנת שכר – בחוק הגנת השכר הגדיר המחוקק את נושא הלנת השכר, לרבות המועד האחרון לתשלום המשכורת ודין הלנתה. בנוסף, קובע החוק כי הנפקת תלוש המשכורת לעובד הינה חובה חקוקה. כמו כן, מטיל החוק מגבלות על עיקול שכר וניכויים מסוימים משכרו של העובד (כגון הפחתת דמי הנסיעות משכרו).
חוק הודעת העובד – חוק מגן זה קובע כי הודעה המפרטת את משרתו של העובד תוגש לו לכשיתחיל לעבוד ולא יאוחר מ-30 יום מכניסתו לתפקיד.
חוק הודעה מוקדמת – מעסיקים רבים נוטים לפטר עובדים בניגוד לחוק זה הקובע כי בעת ניתוק ההתקשרות בין עובד למעביד, חייב הצד שקיבל את ההחלטה לידע את הצד השני באמצעות הודעה מפורטת בכתב. בנוסף, לא יכולה התפטרות להתבצע באופן מיידי והחוק מסדיר את כמות הימים המינימאלית אשר יכולה להקדימה (בד"כ בין שבועיים לחודש).
ימי מחלה - עובד אשר אינו יכול להגיע לעבודתו בגין מחלה, זכאי לקבל תגמול בעבור הימים אשר החמיץ וזאת מתוקף חוק דמי מחלה. כמות ימי המחלה, אף היא, מוסדרת בחוק זה.
שעות עבודה ומנוחה – אחד מחוקי המגן החשובים להגנת זכויותיו של העובד הינו חוק שעות עבודה ומנוחה. חוק זה מסדיר את אורכם של יום עבודה ושבוע עבודה, את שעות המנוחה ואת השכר הנוסף אשר ישולם לעובד בגין שעות נוספות או עבודה בימי מנוחה. גם בחופש הדת עוסק חוק זה ובתוכו מוגדרת מנוחה שבועית באורך של 36 שעות (ימי שבת אצל בני הדת היהודית ושישי או ראשון בדתות אחרות) וזמני תפילה.
חוקי המגן במשפט הישראלי מגדירים זכויות נוספות אשר להם זכאי העובד כגון החזר נסיעות, ביטוח פנסיוני, תשלומים בגין עבודה בשבת, החמצת ימי עבודה בשל אבל ועוד.
