www.ovdim.org.il

ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, כיצד נקבעים אחוזי נכות?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

רתך אשר נגרם לו ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש במקום עבודתו, פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת והגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית מטעם ביטוח לאומי אשר קבעה לו 10% נכות בגין הליקוי עקב הפגיעה בעבודה, זאת לאחר ניכוי 5% בגין גורמים אחרים, בטענה כי נפל פגם משפטי בהחלטתה.


על פי עובדות התביעה, המערער, יליד 1956, מסגר ורתך במקצועו, טען כי ביוני 2018, קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי נותרה לו נכות בשיעור של 7.5%, כתוצאה מפגיעה בעבודה, וזאת לאחר שקבעה כי הנכות בגין ליקוי השמיעה היא בשיעור 15%, לפי פריט ליקוי 72(1)(ד)(5), לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, כאשר 50% מהליקוי הוא בגין מצב תחלואתי קודם.


כנגד החלטה זו הגיש התובע ערעור ראשון. הוועדה הרפואית קיבלה את הערר על החלטת דרג ראשון וקבעה כי יש לנכות 5% נכות ולא 7.5% נכות. אולם התובע טען כי גם בקביעה זו נפל פגם משפטי.


התובע טען כי הוועדה הרפואית שגתה בכך שניכתה אחוזי נכות מהנימוק כי קיים גורם נוסף תחלואתי שגרם לירידה בשמיעה בתדרי הדיבור. לטענתו, הפסיקה קבעה כללים שלפיהם רשאית הוועדה להפחית מדרגת נכות עקב קיומם של גורמים אחרים מלבד תנאי העבודה, רק במקרים שבהם הוכח כי גורמי הסיכון התממשו בפועל לכדי נכות.


הוועדה לא הצביעה על גורם סיכון כלשהו מלבד תנאי העבודה


המערער הפנה לפסיקה התומכת בטענתו, וטען כי מדובר בהלכה חדשה שלפיה על הוועדה לנמק את קביעתה על בסיס כלל נסיבותיו האישיות של התובע לרבות מבחינה רפואית וכן כי ככל שיש אסכולה רפואית מטיבה למבוטחים, יש לפסוק על פיה. ואולם, במקרה זה, הוועדה לא הצביעה על גורם סיכון כלשהו מלבד תנאי העבודה, אשר התממש בפועל לכדי נכות המצדיקה ניכוי משיעור הנכות הכוללת, ולפיכך נפל פגם משפטי בהחלטתה.


מנגד טען המוסד לביטוח לאומי כי ההלכה שאליה הפנה התובע אכן קובעת כי בפגיעות מסוג מיקרוטראומה, מקום שבו הוועדה מפחיתה מהנכות הכוללת נכות אשר אינה קשורה לעבודה, יש לקבוע על סמך נתונים מוכחים. עם זאת, התובע לא הבחין בין גורמי סיכון לבין נתונים מוכחים ומכאן המקור לסברתו השגויה שלפיה נפל פגם בהחלטת הוועדה.


עוד נטען כי הנזק לחשיפה לרעש מתבטא בפגיעה בתדרים הגבוהים ורק בחלוף הזמן יתכן נזק נוסף בתדרים הנמוכים, כאשר הפגיעה בתדרים הנמוכים אינה מגיעה לכדי המדדים המפורטים בתביעה. בנסיבות אלה הסיקה הוועדה כי בנוסף לרעש ההתקפי קיים גורם תחלואתי נוסף שגרם לירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור.


לאחר שבית המשפט בחן את טענות הצדדים והחומר בתיק התביעה, הגיע למסקנה כי דין הערעור להידחות, מאחר שלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ובמסקנותיה, והיא התקבלה על סמך נתונים מוכחים, לאחר בחינה פרטנית של המקרה ועל בסיס ידע מקצועי רפואי.


קביעת קשר סיבתי רפואי על ידי הוועדה


בית המשפט ציין כי בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי, במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלת הקשר הסיבתי, או חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.


עוד נפסק כי קביעת אחוזי הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של רופאי הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בקביעות אלה. בנוסף, אחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה.


סעיף 118 לחוק מטיל על וועדות רפואיות לקבוע אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו דרגה, וכן את אחוזי הנכות, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שקבע החוק. סעיף 120 קובע כי במסגרת קביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל פגם או ליקוי מולד או עקב מחלה, תאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.


במקרה זה, הוועדה קבעה כי נכותו הכוללת של התובע בגין ליקוי השמיעה היא בשיעור 15%, כאשר יש לייחס 10% לגורם החשיפה לרעש בעבודה. הוועדה התחשבה בכך כי התובע היה חשוף לרעשים מגיל צעיר, ואף גם בתקופת שירותו הצבאי, וכך הניחה כי תחילתו של הנזק השמיעתי היה כבר בשנים אלה.


בנוסף, הוועדה הפנתה לבדיקות השמיעה שהונחו לפניה ומצאה כי בשתיהן עקומות השמיעה אינן אופייניות לנזק שנגרם לאוזן הפנימית כתוצאה מחשיפה לרעש. כמו כן הוסבר כי בחשיפה לרעש נגרם נזק בתדרים גבוהים ורק עם המשך החשיפה יתכן נזק נוסף גם בתדרים הנמוכים, לכן לדעתה קיים גורם נוסף תחלואתי אשר גרם לירידה בשמיעה בתדרי הדיבור, לפיכך לא נמצא כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ובמסקנותיה.


ב"ל 4349-11-18
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח



פסקי דין וחדשות - תאונות עבודה

נפילה מגובה בעת ביצוע עבודות חשמל, מי אחראי לתשלום פיצויים?

אל בית משפט השלום בעכו הוגשה תביעה בגין נזקי גוף שהגיש חשמלאי, על רקע נפילה מגובה שאירעה באוגוסט 2007, בבניין מגורים שבבעלות הנתבע. 

ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, כיצד נקבעים אחוזי נכות?

רתך אשר נגרם לו ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת והגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית אשר קבעה לו 10% נכות בלבד.  

תאונת עבודה בעת חריגה מהתפקיד, האם ישנה עילה לתביעה?

עובד בחנות נדרש להוביל לביתו של המנהל כמות רבה של ספרים, דבר שחרג מתפקידו. בעת הרמת המשא הכבד, נפגע העובד בגבו, וטען כי מדובר בתאונת עבודה.  

תאונת עבודה במוסך, האם המעסיק הפר את חובתו?

במהלך בדיקת תקלה במנוע של משאית במוסך, נשאבה ידו של חשמלאי לפתח כניסת האוויר של המנוע וכתוצאה מכך נגרמה לו קטיעה חלקית של האצבע.  

תאונה עבודה עקב פגיעה ממסור חשמלי ללא מגן

עובד באתר בנייה שנפגע ממסור חשמלי בכף ידו, טען כי המעסיק הורה לו לעבוד עם מסור ללא מגן, על כן הוא אחראי לקרות התאונה. 

פגיעה ממאוורר לא בטיחותי במקום העבודה, מי אחראי לשלם פיצויים?

בזמן פתיחת דלת במשחטה, נתקעו אצבעות העובד במאוורר שהיה מותקן על הדלת ונגרמו לו נזקי גוף. התביעה הוגשה נגד המשחטה והעירייה שהעסיקה את התובע בתור פקח מטעמה במקום.  

נפילה במדרגות בעבודה, מי אחראי לתאונה?

עובד בחנות שהחליק בגרם המדרגות ונפצע בגבו, פנה אל בית משפט, והגיש תביעה נגד המעסיק, בטענה שניתן היה למנוע את התאונה, באמצעות התקנת פסים למניעת החלקה ובניית מעקה.  

תאונת עבודה פועל בניין, תביעה על סמך עדות יחידה

פועל בניין נתקל בפסולת באתר בנייה וכתוצאה מכך נפל ונפגע בעינו. בנסיבות אלו פנה אל בית משפט השלום בחיפה והגיש תביעה נגד המעביד לתשלום פיצויים על סמך עדות יחידה. 

נזקי גוף בעקבות הטרדה מינית בעבודה, האם ניתן לקבל פיצויים?

מעסה בספא שהוטרדה במהלך עבודתה על ידי אחד המטופלים, פנתה אל בית משפט השלום בפתח תקווה, והגישה תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף נגד האדם שהטריד אותה. 

תאונת עבודה בקיבוץ, מי אחראי לפגיעה בעובד?

במהלך עבודות שהתבצעו בכלוב עופות שבקיבוץ, רכב עבודה פגע בעובד וידו נמחצה בין הכלוב שהועמס על ידי הרכב לבין הכלוב הסמוך, וכתוצאה מכך נגרמו לעובד נזקי גוף. 

נפילה על רצפה רטובה בעבודה, האם העובד זכאי לפיצויים?

סדרן ברשת מגה הגיש תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה עקב נפילה על רצפה רטובה, בטענה כי מגה התרשלה כלפיו ולא דאגה לסביבת עבודה בטוחה. 

נפילה במקום העבודה, עובד שנפל בספארי זכאי לפיצויים

עובד שהחליק במקום עבודתו על מים או כתוצאה ממפגע אחר, ונגרם לו נזק, יכול להיות מוכר על ידי ביטוח לאומי כנפגע עבודה ואף רשאי להגיש תביעה לפיצויים נגד המעסיק, בגין הפרת חובתו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה. 

חשיפה לחומרים כימיים, האם ניתן להגיש תביעה על פי תורת המיקרוטראומה?

מכונאי בבית זיקוק בחיפה נחשף במהלך עבודתו לחומרים כימיים, אשר גרמו לטענתו להתפרצות מחלת עור בכפות ידיו. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדרש להכריע האם מדובר בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.  

תאונת עבודה במהלך פריקת סחורה, האם העובד זכאי לפיצויים?

במהלך פריקת סחורה ננעץ בכף ידו של המוביל מסמר שהוצא בניתוח וגרם לנזק ממשי ביד. בנסיבות אלה הוגשה תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים בגין אחריותו לנסיבות התרחשות התאונה. 

תאונת עבודה בעת פינוי אשפה, האם המעסיק חייב בפיצויים?

עובד עירייה המועסק בתור נהג משאית פינוי אשפה, פנה אל בית משפט השלום בתל אביב - יפו והגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק, לתשלום פיצויים עקב תאונת עבודה בטענה לרשלנותו. 

תאונת עבודה עקב שימוש במכונה מסוכנת, האם המעסיק אחראי?

עובד אשר נחבל בתאונת עבודה בכף ידו השמאלית במהלך עבודתו במפעל למתכות, הגיש תביעה נגד בעל המפעל בטענה לרשלנותו. 

תאונת עבודה עקב החלקה על שמן, האם המעסיק נדרש לשלם פיצויים?

עובד בהתקנת מערכות כיבוי אש, אשר החליק על רצפה מלוכלכת בסיום יום עבודה, פנה אל בית משפט השלום בעכו, והגיש תביעה לפיצויים נגד המעסיק. 

תאונת עבודה לעובד ניקיון, מי משלם פיצויים?

עובד ניקיון שידו נמחצה במכבש, הגיש תביעה לתשלום פיצויים נגד הנהלת המפעל בטענה לרשלנותה, מחמת הנהגת שיטות עבודה לא בטוחות ולא זהירות. 

תאונת עבודה בקייטרינג, האם המעסיק אחראי לשלם פיצויים?

ביום הראשון לעבודתה בשירותי קייטרינג, קרס על עובדת צעירה סיר עם מים רותחים והיא נפצעה ברגליה. האם המעסיק אחראי לקרות התאונה?  

גידול סרטני עקב חשיפה לשמש בעבודה, האם תאונת עבודה?

מדביר שנחשף במהלך עבודתו לקרני שמש וחלה בסרטן מסוג מלנומה, פנה אל בית הדין לעבודה, והגיש תביעה נגד ביטוח לאומי להכרה בגידול הסרטני בזרועו כפגיעה בעבודה.  


חיפשת עורך דין? לשאלות בנושא לחץ/י: עורך דין דיני עבודה

 

מס הכנסה מחזיר כספים, מה איתך? לחץ/י החזרי מס

חשבת על תואר ראשון? לימודי תעודה? לחץ/י לימודים


המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.