www.ovdim.org.il

שעות נוספות - מתי תוגש תביעה בגין שעות נוספות?

דרגו את המאמר
  התקבלו 32 דירוגים בציון ממוצע: 4.5 מתוך 5
שעות נוספות - מתי תוגש תביעה בגין שעות נוספות?

שעות נוספות הן נושא מרכזי ביחסי עובד-מעביד, והן מוסדרות בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. נושא זה מעורר שאלות רבות הן בקרב עובדים והן בקרב מעסיקים, ומהווה מקור לא אכזב לתביעות בבתי הדין לעבודה. מאמר זה יסקור בהרחבה את הזכויות והחובות הנוגעות לשעות נוספות, וכיצד יש לפעול במקרה של הפרת זכויות אלו.


חוק שעות עבודה ומנוחה - המסגרת החוקית


חוק שעות עבודה ומנוחה מהווה את אבן היסוד בכל הנוגע להסדרת שעות העבודה במשק הישראלי. החוק קובע כי יום עבודה רגיל לא יעלה על 8 שעות, ושבוע עבודה רגיל לא יעלה על 43 שעות. מעבר למכסה זו, כל שעת עבודה נוספת מזכה את העובד בתשלום מוגדל. מטרת החוק היא כפולה: ראשית, להגן על העובדים מפני ניצול והעסקה מופרזת, ושנית, להבטיח תנאי עבודה הוגנים המאפשרים איזון בין חיי העבודה לחיים הפרטיים.


החוק מטיל מגבלות משמעותיות על העסקה בשעות נוספות. המחוקק קבע כי אין להעסיק עובד יותר מ-12 שעות עבודה ביום, וכי נדרש היתר מיוחד מהרשויות המוסמכות להעסקה בשעות נוספות מעבר למכסה המותרת. כמו כן, החוק מחייב את המעסיק לנהל רישום מדויק של שעות העבודה, כאשר היעדר רישום כזה עשוי לפעול לטובת העובד בהליכים משפטיים.


הזכות לגמול שעות נוספות


התגמול עבור שעות נוספות הוא זכות יסוד של העובד, והוא מחושב באופן מדורג. עבור השעתיים הנוספות הראשונות מעבר ליום העבודה הרגיל, זכאי העובד לתוספת של 25% משכר העבודה הרגיל שלו. החל מהשעה השלישית הנוספת ואילך, התוספת עולה ל-50% משכר העבודה הרגיל. בימי המנוחה השבועית, כל שעת עבודה מזכה בתוספת של 50% לשכר הרגיל.


חשוב להדגיש כי הזכות לגמול שעות נוספות היא זכות קוגנטית, משמע זכות שלא ניתן להתנות עליה או לוותר עליה מראש. כל הסכם או הסדר המבקש לשלול זכות זו מהעובד הוא חסר תוקף משפטי.


חישוב שעות נוספות


חישוב שעות נוספות הוא תהליך מורכב המתבצע על בסיס כפול: יומי ושבועי. ברמה היומית, כל שעה מעבר לשמונה שעות העבודה הרגילות נחשבת כשעה נוספת. ברמה השבועית, כל שעה מעבר ל-43 שעות השבועיות המותרות נחשבת כשעה נוספת.


בעת החישוב יש להביא בחשבון מספר גורמים משמעותיים: ראשית, זמני ההפסקות אינם נחשבים כשעות עבודה ויש להפחיתם מהחישוב. שנית, יש להתחשב בימי חופשה, מחלה או היעדרות מאושרת אחרת. שלישית, יש להבחין בין שעות עבודה בפועל לבין שעות נוכחות במקום העבודה, שכן לא כל שעת שהייה במקום העבודה בהכרח מזכה בתשלום.


כיצד יש לפעול עם הגשת תביעה בגין שעות נוספות?


הגשת תביעה בגין שעות נוספות דורשת הכנה מדוקדקת והקפדה על פרטים. ראשית, יש להקפיד על תיעוד מדויק ומפורט של שעות העבודה היומיות. תיעוד זה כולל רישום של שעת ההגעה והעזיבה, משך ההפסקות, ומהות העבודה שבוצעה. יש לשמור את כל תלושי השכר הרלוונטיים, דוחות הנוכחות, וכל תכתובת עם המעסיק בנושא השעות הנוספות.


לפני פנייה לערכאות משפטיות, מומלץ לפנות תחילה למעסיק בכתב ולהעלות את הנושא באופן מסודר. יש להציג את הדרישה לתשלום החוב באופן ברור ומנומק, ולתת למעסיק הזדמנות סבירה לתקן את המצב. אם פנייה זו אינה נושאת פרי, ניתן לפנות לבית הדין לעבודה. חשוב לזכור כי תקופת ההתיישנות לתביעת שעות נוספות עומדת על 7 שנים מיום היווצרות העילה.


שעות נוספות גלובליות


תשלום גלובלי עבור שעות נוספות הוא הסדר שכיח בשוק העבודה הישראלי, אך הוא מעורר לא מעט קשיים משפטיים.

 

במסגרת הסדר זה, משולם לעובד סכום קבוע מראש עבור עבודה בשעות נוספות. הפסיקה הישראלית התייחסה בהרחבה לסוגיה זו וקבעה תנאים מחמירים להכרה בתוקפו של הסדר כזה.


הפסיקה דורשת כי ההסדר יהיה מפורש וברור, וכי הסכום המשולם יהיה גבוה משמעותית משכר המינימום. כמו כן, יש לפרט את מספר השעות הנוספות הכלולות בתשלום, והתשלום חייב להיות הוגן ביחס להיקף השעות הנוספות שהעובד מבצע בפועל. בתי הדין לעבודה בוחנים הסדרים אלו בקפידה רבה, ובמקרים רבים מצאו כי אינם עומדים בדרישות החוק.


משרת אמון אישי


משרת אמון אישי היא חריג משמעותי לתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה. עובדים המועסקים בתפקידי הנהלה או במשרות הדורשות מידה מיוחדת של אמון אישי אינם כפופים להוראות החוק בנוגע לשעות נוספות. עם זאת, הפסיקה פירשה חריג זה בצמצום והציבה מבחנים מחמירים לקביעת קיומה של משרת אמון.


המבחנים העיקריים כוללים את מידת העצמאות בתפקיד, היקף הסמכויות וכוח ההשפעה של העובד, גובה השכר ותנאי ההעסקה, ומעמדו של העובד בהיררכיה הארגונית. חשוב להדגיש כי בתי הדין בוחנים את מהות התפקיד בפועל ולא רק את הגדרתו הפורמלית. עצם העובדה שתפקיד מסוים הוגדר כמשרת אמון אינה מספיקה כדי לשלול מהעובד את זכותו לגמול שעות נוספות.


הזכות לגמול שעות נוספות היא מאבני היסוד של דיני העבודה בישראל. חשוב שעובדים יכירו את זכויותיהם בתחום זה ויעמדו עליהן, ושמעסיקים יקפידו על תשלום הוגן עבור עבודה בשעות נוספות. במקרה של הפרת זכויות, המערכת המשפטית מעמידה לרשות העובדים כלים אפקטיביים לאכיפתן. ההקפדה על תיעוד מסודר, פנייה מסודרת למעסיק, ושימוש נכון בהליכים המשפטיים העומדים לרשות העובד, הם המפתח למיצוי זכויות מוצלח בתחום זה.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.