חופשה שנתית
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 84 דירוגים בציון ממוצע: 4.1 מתוך 5 |
חופשה שנתית
ישראלים רבים נוטים "לקטר" על שעות העבודה הרבות, ועל העבודה הקשה הנדרשת מהם כתוצאה מהיותם חלק מה"משק הישראלי". יצוין כי לא אחת מדובר בטענות אשר אינן מנותקות לגמרי מן המציאות. לדוגמא, גבר ישראלי עובד בממוצע כ-2,000 שעות עבודה בשנה, 500 שעות עבודה יותר מעמיתו הצרפתי, ו-400 שעות עבודה יותר מגבר בשבדיה.
אי לכך, ברור אפוא מדוע מבקשים ישראלים רבים לנצל את החופשה השנתית המגיעה להם מכוח החוק. חופשה שנתית הינה זכות עובדים קוגנטית אשר מגיעה לכל עובד בישראל מכוח חוק חופשה שנתית התשי"א-1951. על פי חוק זה, כל עובד זכאי למספר ימי חופשה בשנה, וימי החופשה נקבעים על פי הוותק של העובד. יצוין כי מדובר בחופשה בתשלום ולא בחופשה אשר תביא להפחתה בשכרו של העובד.
כמה ימי חופשה מגיעים לעובד?
מספר ימי החופשה השנתית קבוע אף הוא בחוק. על פי החוק, עובדים זכאים בכל אחת מארבע שנות עבודתם הראשונות ל-14 ימי חופשה. החל מהשנה החמישית, מספר ימי החופשה עולה. בשנה החמישית העובד זכאי ל-16 ימי חופשה, בשנה השישית ל-18 ימים, ובשנה השביעית ל-21 ימי חופשה בתשלום.
החל מהשנה השמינית, מתווסף כל שנה יום חופשה נוסף, וזאת עד להגעה ל-28 ימי חופשה. יצוין כי מדובר במכסת מינימום אשר המעסיק מחויב לה. עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם ימי החופשה הינם רבים יותר, וזאת מכוח הסכמים קיבוציים או חוזי עבודה ספציפיים.
תשלום בגין חופשה שנתית
כאמור, ימי חופשה שנתית הינם ימים אשר נועדו לאפשר לעובד לצאת לחופש ולהירגע משגרת יומו. לעיתים, ימי החופשה מנוצלים לחופשה ובילוי, ולעיתים הם מנוצלים "למשימות וסידורים" כגון ארגון אירוע משפחתי, לימודים, סידורים בבנק, זמן איכות עם קרובי משפחה רחוקים וכדומה.
קראו עוד בתחום זה:
- חופשה ללא תשלום - האם היא מנתקת את יחסי העבודה?
- עובד לא הגיע לעבודה בימי הודעה מוקדמת - האם קיזוז מחופשה שנתית?
- חפיפה בין הודעה מוקדמת לחופשה שנתית, האמנם?
- יציאה לחופשה לירח דבש - פיצויי פיטורין בגין אי אישור המעסיק
חשוב לציין כי אין כל סיבה להימנע מלנצל את ימי החופשה, וזאת משום שמדובר בחופשה בתשלום מלא. דהיינו, העובד איננו מפסיד ולו שקל אחד בגין יציאתו לחופשה. כאשר מדובר בעובד חודשי, החוק קובע כי אין להפחית משכרו בגין ימי חופשה להם יצא במהלך החודש. במידה ועסקינן בעובד יומי או שעתי, שכרו של העובד הנ"ל מחושב בהתאם לשכרו הממוצע (לפי סעיף 10 לחוק חופשה
שנתית).
צבירה ופדיון ימי חופשה
עובדים רבים סבורים כי הם יכולים לצבור את ימי החופשה ולפדות אותם בכסף בסוף השנה. חשוב לדעת כי הסדר כגון דא איננו קבוע בחוק והחוק אף אוסר על כך. עם זאת, במידה והעובד זכאי לימי חופשה מעבר לתקופה הקבועה בחוק, ייתכן והוא יכול להגיע עם המעביד להסכמה בקשר לפדיון הימים הנוספים בכסף.
הרציונאל העומד מאחורי איסור פדיון ימי חופשה בזמן עבודה הוא כי יש לעודד את העובדים לנצל את חופשתם. פדיון ימי חופשה אפשרי לאחר סיום יחסי העבודה. החוק מאפשר גם צבירת ימי חופשה משנה לשנה, אך במגבלות מסוימות. על פי החוק, ניתן לצבור עד שבעה ימי חופשה לשנה הבאה, אך לא מעבר לכך. כל צבירה נוספת דינה להימחק.
התיישנות חופשה שנתית
סעיף 31 לחוק חופשה שנתית קובע כי תקופת ההתיישנות אשר חלה על תביעות אשר מוגשות מכוח חוק זה הינה שלוש שנים. בע"ע 324/05 ריבה אצ'ילדייב נ' עמישב שרותים בע"מ, בית הדין הארצי קבע כי מרוץ ההתיישנות בנוגע לתביעות הנוגעות לפדיון ימי חופשה מתחיל לרוץ עם סיום יחסי עובד מעביד.
לאמור, כל עוד התקיימו בין העובד למעבידו יחסי עבודה, לא עמדה לזכותו של העובד הזכות לפדות ימי חופשה, ומכאן שתקופת ההתיישנות לא החלה לרוץ. עם זאת, במידה ואתם סבורים כי מגיע לכם חופשה שנתית אשר לא שולמה כחוק, מומלץ שלא להמתין עם התביעה שכן היא מתיישנת לאחר שלוש שנים בלבד מפקיעת יחסי העבודה (ולא לאחר שבע שנים כתביעות אזרחיות אחרות).