פיצויים לנשים שפוטרו עקב הריון - דוגמאות מהחיים

דרגו את המאמר

התקבלו 19 דירוגים בציון ממוצע: 4.6 מתוך 5

פיטורי אשה בהריון - פוטרת ? פגעו בזכויות שלך ? דוגמאות מהחיים לפסיקת פיצויים:

חוק עבודת נשים הוא אחד מחוקי המגן שמטרתו להגן על קבוצות מסויימים של עובדים, שלדעת המחוקק לא די בחוקי עבודה רגילים כדי להגן או לתת מענה לצרכים המיוחדים שלהם, ובמקרה זה המדובר בעובדת בהריון.

החוק נועד למנוע התייחסות מפלה לעובדת בהריון, ולפיכך נקבע בחוק הסדר מיוחד, שבא לביטוי בסע’ 9, ולענייננו בהגבלת פיטורי עובדת בהריון ללא קבלת היתר. החוק מבטא תפיסת עולם חברתית, כלכלית וערכית, שתומכת בהשתלבות נשים במעגל העבודה, והכרה בתפקיד הכפול שאישה ממלאת הן כעובדת והן כאם. 

להלן מס’ דוגמאות למקרים של פיטורי אשה בהריון ותשלום פיצויים בגין הפיטורים:

-------------------
התובעת הינה אם חד הורית לילדה בת 16, אשר במועד הגשת כתב התביעה, היתה בחודש החמישי להריונה, בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 (להלן – חוק שוויון הזדמנויות).

התובעת קיבלה  מכתב פיטורין המודיע על הפסקת עבודתה ובפגישה בין התובעת לבין מנהל הנתבעת, יידעה את המעסיק בשיחתם הנ"ל בדבר הריונה ועל העובדה כי עפ"י החוק אין אפשרות לפטרה באותו מועד. המעסיק הודיע לתובעת כי חרף הריונה פיטוריה בני תוקף.

התובעת שלחה למעסיק מכתב המפרט כי הוראת סעיף 9 לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954, (להלן – חוק עבודת נשים), אינה מאפשרת פיטורי התובעת במהלך הריונה, והוא התבקש לבטל את מכתב הפיטורים. המעסיק לא ביטל טת הפיטורין והוגשה תביעה לבית הדין לעבודה.

בית המשפט פסק כי לאור האמור לעיל, מקובלת עליו טענת התובעת כי המניע האמיתי לפיטוריה היה הריונה מחוץ לנישואין.  פיטורי התובעת היוו הפליה אסורה עפ"י חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שכן היא פוטרה בשל הריונה מחוץ לנישואין ( מדובר במוסד דתי ), ומכאן שהופלתה לרעה מחמת היותה אישה ואם.

בית הדין הורה לנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בגין הפרת הוראת סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה כאמור, בסך של 30,000 ₪ תוך 30 יום מיום מתן פסה"ד הנ"ל, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל והפרשי שכר עבודה ופיצויי פיטורים, ודמי הודעה מוקדמת בסך כולל של 28,051 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה לביה"ד בתאריך 15/7/04 ועד ליום התשלום המלא בפועל. 
--------------------
התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטוריה בהיותה בהריון ובשל ההריון. בכתב ההגנה נטען כי התובעת פוטרה מסיבות ענייניות. התובעת פוטרה לאחר 5 חודשי עבודה, בכתב ההגנה נטען כי משלא מלאו 6 חודשים להעסקתה, לא היה צריך לפנות לממונה מכח חוק עבודת נשים ולבקש היתר לפיטוריה.

הוראות חוק עבודת נשים לא חלות משהתובעת פוטרה לפני חלוף 6 חודשים להעסקתה ואולם לאור האמור לעיל, חלות הוראות חוק השוויון. יש לבחון את תביעת התובעת על פי הוראות חוק השוויון, ועל פי עקרונות השוויון כפי שנקבעו בפסיקתו הענפה של בית הדין הארצי לעבודה.

סעיף 9 לחוק קובע כי במקרה של הפליה בפיטורים, תהא חובת ההוכחה על המעביד להראות כי לא פעל בניגוד להוראת סעיף 2 לחוק, "אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטורים".

הנתבעת הציגה מקרי רשלנות וטעויות של התובעת אשר בגינן פוטרה בנוסף טענה הנתבעת עי בתובעת עובדת באיטיות רבה. התובעת הכחישה מכל וכל את הטענות.

בית הדין חייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגובה שכר עבודה עד ללידה, סה"כ עבור ארבעה חודשים והפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לפרעון. בנוסף שלמה הנתבעת לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצרוף מע"מ, צמוד כחוק.
--------------------
תביעתה של הגב’ כנגד מעסיקתה לשעבר להצהיר כי פיטוריה מן הנתבעת נערכו בחוסר תום לב, תוך הפרת חוזה העבודה בין הצדדים, ובניגוד לדין ולחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח – 1988 (להלן: "החוק"), וזאת בשל פיטוריה עקב היותה בהריון. 

כפועל יוצא מכך עותרת התובעת לפיצוי על הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו לה כתוצאה מפיטוריה שלא כדין כדלקמן:

אובדן הכנסה בתקופת ההיריון ולאחר תום חופשת הלידה בהתאם לסעיף 9 (ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954; פיצוי בגין הפרשי דמי לידה; פיצוי פיטורים תוך התחשבות במועד הפיטורים המותר, פיצוי בגין עוגמת נפש, כאב וסבל, אבדן הזדמנויות אבדן קידום מקצועי, ציפייה והסתמכות ; פיצויים לדוגמא ו/או פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק. בנוסף, כוללת תביעת התובעת תביעה לפדיון חופשה שנתית ושכר עבודה.

הנתבעים הגישו כתב הגנה במסגרתו כפרו הנתבעים בכל עילות התביעה. בקליפת אגוז, טענו הנתבעים כי ההחלטה על פיטוריה של התובעת נבעה משיקולים עניינים גרידא, ולא בשל היותה בהריון, עובדה אשר הובאה לידיעתם לראשונה רק לאחר מועד מסירת מכתב הפיטורים. בנוסף, העלו הנתבעים, במסגרת כתב הגנתם, טענת קיזוז בגין נזקים שנגרמו לנתבעת.

בית הדין פסק כי כאשר מעביד מפטר עובד, בין שמדובר במעביד פרטי ובין שמדובר במעביד ציבורי או דו- מהותי, עליו לעשות כן בתום לב ומתוך שיקולים רלוונטיים. לפיכך, פיטורים שנעשו ממניעים פסולים הם פיטורים שלא כדין – גם כשבוצעו מכוח זכותו הקניינית של המעביד לפטר. גם גוף פרטי אינו רשאי לפטר בשרירות ושלא בתום לב

עדויותיהם של עדי התובעת הותירו רושם אמין ולא נסתרו על ידי הנתבעת במהלך חקירתם הנגדית. מעדויותיהם עלה בבירור כי הנתבעים הודיעו לתובעת על פיטוריה יום למחרת לאחר שהודיעה להם על הריונה, והגם שלא נעלם כי עדים אלו הינם אנשי שלומה של התובעת, לאחר ששמע בית הדין את עדותם, לא מצא כל טעם שלא ליתן להן את מלוא משקלן.

בית הדין פסק פיצויים לאשה כדלקמן:

אובדן הכנסה בתקופת ההיריון ממועד פיטוריה ועד ליציאתה לחופשת לידה בסך 16,000 ₪.
הפרשי דמי לידה בסך 1,411 ₪.
פדיון חופשה שנתית בסך 400 ₪.
שכר עבודה עבור עבודתה ביום 1.4.03, בסך 200 ₪.
פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 3,000 ₪. 
לסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מ.ע.מ.

פגעו בזכויותך ? פוטרת ? התפטרת ? פני אל עורכי הדין באתר ללא התחייבות.

אולי תרצו לקרוא על:

האם חוקי לפטר אשה בהריון ?
מהי הרעת תנאים?
חישוב פיצויי פיטורין
זכויות עובדים
מאגר חוקי עבודה, פסקי דין ושאלות נפוצות 

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954

דוגמאות נוספות:

מקרה בו טענה התובעת כי פיטוריה נבעו מעצם היותה בהריון, בנימוק כוזב של אי התאמה לתפקיד, ללא הודעה מוקדמת ובניגוד לחוק. היא תוקפת את החלטת הממונה, שלא לקחה בחישוב תקופת עבודתה את כל התקופה עד יום קבלת הודעת הפיטורים, לרבות הימים בהם היתה בשמירת הריון. לטענתה - המועד הקובע הוא יום קבלת ההודעה, וכשמתחשבים גם בימי "שמירת ההריון" הרי שעבדה 6 חודשים וכמה ימים עד פיטוריה ולכן הפיטורים מנוגדים לחוק ומזכים אותה בתשלומים השונים שתבעה. 

הנתבעת טענה כי ההחלטה לפטר את התובעת התקבלה, במהלך היעדרותה הבלתי מוסברת של התובעת מהעבודה. היא נשלחה אליה לאחר שהוברר, שאינה מתכוונת לחזור, ואין כל קשר בין הפיטורים לבין היות התובעת בהריון, עובדה שנודעה לנתבעת מאוחר. לשיטת הנתבעת, נתמלאו התנאים בהם פטור מעביד מלהזדקק לאישור לפיטורי עובדת בהריון, הואיל ולא עבדה - בפועל - ששה חדשים.

בית הדין קבע כי שהתובעת זכאית לפיצוי , מכח החוק, בגין פיטוריה, ואף לתשלומים שדרשה כשכר עבודה בעד התקופה שעד הלידה, ועבור 45 ימים לאחר תום חופשת הלידה. 

-----------------------