www.ovdim.org.il

פגיעה בשמיעה בעבודה: כיצד להגיש תביעה?

דרגו את המאמר
  התקבלו 6 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חשיפה לרעש מזיק בעבודה עלולה לגרום נזק הדרגתי. ירידה בכושר השמיעה וטנטון עלולים להיגרם עקב חשיפה לרעש באירוע תאונתי חד פעמי, כמו פיצוץ רב עוצמה שעשוי להיות מוכר כתאונת עבודה, או כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש מזיק, כמו במפעלים עם מכשור רועש, בבתי דפוס, באמבולנס, במרפאות שיניים, בנגריות ועוד.

 

עובדים ששמיעתם נפגעה במהלך עבודתם עשויים להיות מוכרים כנפגעי בעבודה ולקבל מענק או קצבה לפי חומרת הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. על פי תקנות הביטוח הלאומי הישנות, ליקוי שמיעה היה יכול להיות מוכר כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע, או על פי תורת המיקרו טראומה, במקרה שנגרם כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק במקום העבודה.

 

בעבר היה על העובד להצביע על ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור, במסגרת תביעה להכרה בליקוי שמיעה כמחלת מקצוע או על פי תורת המיקרו טראומה. טרם שינוי החוק, הסיכוי כי תתקבל תביעה להכרה בליקוי שמיעה וטנטון כתאונת עבודה היה נמוך ביותר.


הוכחת קשר סיבתי בין חשיפה לרעש לליקוי שמיעה

 

בעקבות הוספת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, העובד נדרש להוכיח קיום קשר סיבתי בין הרעש שאליו נחשף לבין הליקוי בשמיעתו, ועליו להוכיח כי מתקיימים תנאי החוק להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה. מטרתו של הסעיף החדש היא לקבוע תנאים המעידים על קשר סיבתי בין הליקוי לבין תנאי העבודה ברעש מזיק ועל פגיעה תפקודית, שביטויה פגיעה בשמיעה בתדירות הדיבור.

 

סעיף 84א קובע את התנאים כדי שליקוי שמיעה יוכר כפגיעה בעבודה, כך שהמבוטחים נדרשים לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

 

א. על המבוטח להוכיח כי נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי פקודת הבטיחות בעבודה, אשר מציינת את עוצמות הדציבלים וזמני החשיפה הדרושים כדי שאדם יוגדר כעובד ברעש.

 

ב. כושר השמיעה של העובד פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. על פי סעיף זה, די בירידה בשיעור של 20 דציבל באחת מהתדירויות הנבדקות, עבור הכרה בפגיעה בשמיעה כתאונת עבודה.

 

ג. התביעה להכרה בליקוי השמיעה הוגשה לביטוח לאומי, בתוך 12 חודשים, מהמועד שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית, או מהמועד שבו קבעה הוועדה הרפואית כי החלה הירידה בשמיעה.

 

הכרה בטנטון כפגיעה בעבודה עקב חשיפה לרעש

 

טנטון הוא מצב שבו אדם שומע צליל באוזניו, בזמן שהצליל לא נשמע על ידי אחרים, התנאים בסעיף 84א להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה עקב חשיפה לרעש מזיק הם: כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהעובד הפסיק לעבוד בחשיפה לרעש מזיק, והפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות לטיפול רפואי.

 

טרם הגשת התביעה לביטוח לאומי, יש ליידע את המעסיק על תאונת העבודה הקשורה לאוזניים. חשוב לבצע בדיקות שמיעה או בדיקות הערכת טנטון, ולבקש מהמעסיק תיעוד של כל הבדיקות והמסמכים הרפואיים המצויים אצלו, במקרה שנערכו במקום העבודה בדיקות תקופתיות.

 

חשוב לפנות לרופא ולציין בפניו כי הליקוי בשמיעה נוצר בעקבות העבודה. יש להתמיד בפניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול מתאים, לקבל אישור רפואי לנפגע בעבודה ולשמור את מלוא התיעוד הרפואי.

 

נפגע שליקוי השמיעה שלו הוכר כמחלת מקצוע יהיה זכאי לזכויות המוענקות לנפגעי עבודה על פי החוק והתקנות שהותקנו על פיו, לרבות: דמי פגיעה עבור פרק הזמן שאינו מסוגל לעבוד וגמלת נכות מעבודה בהתאם לאחוזי הנכות שקבעה ועדה רפואית.
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - תאונות עבודה

במהלך ירידה ממשאית, עובד בחברה העוסקת במכירה והתקנה של חלקי חילוף, החליק על מדרגות המשאית ונפצע בברך. בית משפט השלום נדרש להכריע האם המעסיק התרשל.  

תופרת שהחליקה על הרצפה במקום העבודה, כתוצאה מנזילת שמן ממכונת התפירה שעליה עבדה, פנתה אל בית משפט והגישה תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים.  

אל בית משפט השלום בעכו הוגשה תביעה בגין נזקי גוף שהגיש חשמלאי, על רקע נפילה מגובה שאירעה באוגוסט 2007, בבניין מגורים שבבעלות הנתבע. 

רתך אשר נגרם לו ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת והגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית אשר קבעה לו 10% נכות בלבד.  

עובד בחנות נדרש להוביל לביתו של המנהל כמות רבה של ספרים, דבר שחרג מתפקידו. בעת הרמת המשא הכבד, נפגע העובד בגבו, וטען כי מדובר בתאונת עבודה.  

במהלך בדיקת תקלה במנוע של משאית במוסך, נשאבה ידו של חשמלאי לפתח כניסת האוויר של המנוע וכתוצאה מכך נגרמה לו קטיעה חלקית של האצבע.  

עובד באתר בנייה שנפגע ממסור חשמלי בכף ידו, טען כי המעסיק הורה לו לעבוד עם מסור ללא מגן, על כן הוא אחראי לקרות התאונה. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.