אחריות משרד החינוך בגין תאונת עבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 12 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

על משרד החינוך שהוא המעסיק של עובדי הוראה, חלה תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי. על פי תקנה 22 ניתנה למעסיק הרשאה לשלם דמי פגיעה לעובד שנפגע בתאונת עבודה והוא נדרש להגיש בשם העובד תביעה לנפגעי עבודה.

מכוח תקנה 22 משרד החינוך נדרש לשלם עבור תאונת עבודה את דמי הפגיעה במועד תשלום השכר לכלל העובדים, כולל 12 הימים הראשונים שהיא תקופת הזכאות הראשונה. חשוב להדגיש כי על פי הוראות סעיף 94(א) לחוק הביטוח הלאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות את תקופת הזכאות הראשונה משכרו של העובד, ואף אינו רשאי לנכותם ממאגר ימי המחלה שעומדים לזכותו.

על עובד משרד החינוך שנפגע מוטלת האחריות לרשום ולתעד את נסיבות התאונה, בסמוך להתרחשות התאונה כדי להישאר ככל הניתן צמוד לפרטים. חשוב לברר אם היו עדים לאירוע, ולקחת את פרטיהם, כדי שיוכלו למסור עדות במידת הצורך, אולם היעדר עדים לא תשלול בהכרח את התביעה.

יש לקבל טופס הפניה לטיפול רפואי ממזכירות בית הספר

מיד לאחר התאונה יש להודיע למזכירות בית הספר, או למוסד הלימודים שבו הנפגע מועסק על הפגיעה, ולהחתים את המעסיק על טופס 250, שהוא טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד שכיר. עם הטופס יש לגשת לקבל טיפול רפואי. חשוב לפנות לקופת חולים, גם אם לא חשים בכאבים מידיים, ולציין בפני הרופא כי מדובר בפגיעה שאירעה בעבודה. בתום הבדיקה יש לבקש מהרופא טופס "תעודה ראשונית לנפגע בעבודה" וסיכום מחלה, ולוודא שהרופא מילא את כל הפרטים וחתם עליהם.

חשוב מאוד לשמור את כל המסמכים הרפואיים, לרבות הפניות לבדיקות, מרשמים לתרופות ורכישת ציוד הכרחי לטיפול. וגם לאסוף את כל הקבלות בגין ההוצאות בעקבות תאונת העבודה, כמו נסיעות לבדיקות, תשלום עבור רופאים מומחים ועוד.

מומלץ להגיש את התביעה לביטוח הלאומי לא יאוחר משנה לאחר התרחשותה מחשש להתיישנות, ואף כדאי להגישה בסמוך למועד התאונה, בשל הוכחת האירוע באמצעות עדים ומסמכים רלוונטיים.

ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד משרד החינוך בגין רשלנות

אם התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות של משרד החינוך, ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין נזקי גוף, עד שבע שנים מיום התאונה. אולם על העובד שנפגע חלה חובת ההוכחה, כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו, לרשלנותו של המעסיק.

במקרה שאירע לאחרונה מורה לאנגלית מצפון הארץ אחזה בעת ההפסקה בדלת הזזה מברזל, לאחר שגילתה כי תלמיד נסגר בתוך המבנה. המורה משכה את הדלת כדי לסייע לתלמיד, ולפתע הדלת השתחררה ממקומה ונפלה על גבה של המורה.

המורה הגישה תביעה נגד משרד החינוך, וטענה כי מדובר בדלת ישנה שיצאה זה מכבר משימוש, אך נותרה מקובעת לקיר המבנה, לפיכך מדובר בהפרת חובת הזהירות המושגית לספק סביבת עבודה בטוחה. עדותה של המורה נתמכה בעדויות של מנהל בית הספר ובמסמכים רפואיים, ובית המשפט קיבל את הטענות, וחייב את משרד החינוך לפצות את המורה בסך של 54,000 שקלים.

במקרה נוסף, מורה בבית ספר לחינוך המיוחד שהותקף על ידי תלמיד, טען כי משרד החינוך לא סיפק סביבת עבודה בטוחה לפעילות עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. בית המשפט השתכנע כי משרד החינוך הפר את חובתו כלפי המורה, וחייב אותו בסך של 146,000 שקלים בגין נזקיו.