הכרה בטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק כפגיעה בעבודה, מתי ניתן לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

טנטון מוגדר כהפרעת שמיעה שמתאפיינת בשמיעת רעשים, צפצופים וצלילים שונים ללא קיומו של מקור רעש חיצוני. כלומר הרעש נשמע אך ורק לאדם שסובל מהתופעה. אחד מהגורמים המוכרים ברפואה להופעתו של טנטון הוא רעש מזיק, ולענייננו חשיפה ממושכת ומשמעותית לרעש מזיק בעבודה.

מהם התנאים הקבועים בחוק לצורך הכרה בטנטון כפגיעה בעבודה?

לצורך הכרה בטנטון כפגיעה בעבודה, סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי קובע כי העובד צריך למלא אחר מספר תנאי סף מצטברים. התנאי הראשון הוא כי העובד נחשף לרעש מתמשך העולה על המותר לפי פקודת הבטיחות בעבודה ובעקבות זאת סובל מטנטון תמידי באוזניו.

תנאי נוסף הוא כי המבוטח סובל מירידה של 20 דציבלים לפחות בכל אחת מן האוזניים ומירידה בשמיעה של 25 דציבלים בתדירויות הגבוהות. עוד נקבע כי הטנטון צריך להיות מתועד ברשומות רפואיות וזאת לפני שהמבוטח הפסיק לעבוד תוך חשיפה לרעש מזיק.

במסגרת התנאים נקבע גם כי הפגיעה בתפקודו של המבוטח בעקבות הטנטון חייבה אותו לפנות באופן חוזר ונשנה לצורך קבלת טיפול רפואי. כמו כן, המבוטח צריך להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה תוך שנה ממועד תיעוד הליקוי, או מהיום שבו החלה הירידה בשמיעה על פי קביעת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי, לפי המוקדם מביניהם.

הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין הטנטון ובין העבודה בתנאי רעש

עובד שסובל מטנטון ומעוניין לזכות בהכרת המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, נדרש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הרעש בעבודה ובין הנזק שנגרם לו. קיומו של טנטון ייבחן על פי תלונות קודמות של המבוטח ורישומים רפואיים כמו גם באמצעות בדיקות שיווי משקל, בדיקות שמיעה וצילומי רנטגן של האוזניים.

כדי לבסס את הטענות בפני הביטוח הלאומי ניתן לצרף חוות דעת רפואית של רופא אף אוזן גרון. עם זאת, הביטוח הלאומי לא מחויב לקבלה מאחר שהוא נעזר ברופאים מטעמו לצורך קיומן של הוועדות הרפואיות.

אם הביטוח הלאומי יכיר בתביעתו של העובד, הוא יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה עבור ימי היעדרותו מהעבודה, מענק או קצבת נכות במקרה של נכות בעקבות הפגיעה, השתתפות בעלות הטיפולים הרפואיים ועוד.

מפעיל מלגזה וציוד חקלאי שסובל מטנטון כרוני הוכר כנפגע בעבודה

בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור שהגיש עובד על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שדחה את תביעתו להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה. חבר השופטים קבע כי המבוטח מילא אחר התנאים שבחוק המוסד לביטוח לאומי.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, המבוטח יליד שנת 1966, עבד במשך 17.5 שנה כמפעיל מלגזה, ציוד חקלאי וטרקטורים והיה חשוף במסגרת עבודתו לרעש מזיק. לאחר שהאיש הגיש תביעה להכרה בטנטון שממנו הוא סובל כתאונת עבודה, המוסד דחה את תביעתו ונימק את החלטתו בכך שהמומחה הרפואי שבדק את המבוטח קבע שאין עדות לטנטון כרוני המקושר לחשיפה לרעש מזיק.

המבוטח טען כי לא היה מקום להכריע בתביעתו על סמך חוות דעתו של המומחה הרפואי, תוך התעלמות משאר החומר הרפואי בתיק שלפיו הוא הרבה להתלונן על טנטון תמידי באוזניו. עוד נטען כי חוות דעתו של המומחה הרפואי התבססה על בדיקת מאפייני רעש שהיא בדיקת עזר שנויה במחלוקת ולכן אין להסתמך עליה.

מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי הטנטון שממנו סובל המבוטח אינו מוגדר כטנטון כרוני שהמחוקק קבע שניתן להכיר בו כפגיעה בעבודה, ולכן יש לדחות את התביעה. מאחר שהמומחה הרפואי קבע שאין עדות לטנטון כרוני האופייני לחבלה על רקע רעש, אין הצדקה לקבל את התביעה.

לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות בתיק, חבר השופטים קבע כי בדיקת מאפייני הטנטון כוללת חסרונות רבים, והיא משמשת כבדיקת עזר נוספת לצורך הערכת טנטון, שצריכה להיעשות על סמך שקלול של כל הנתונים הרלבנטיים.

האיש התלונן על טנטון כרוני עוד לפני שהגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי

השופטים ציינו כי תלונות המבוטח שתועדו ברשומות הרפואיות מלמדות כי הוא התלונן על טנטון כרוני עוד לפני פנייתו למוסד לביטוח לאומי, ואף קיבל טיפול תרופתי לצורך הקלה במצבו. הובהר כי גם בחוות הדעת של המומחה הרפואי שבדק את האיש עלה כי קיים קשר סיבתי בין הטנטון שממנו הוא סובל ובין הרעש שאליו נחשף בעבודתו.

לפיכך, השופטים הכירו באיש כסובל מטנטון תמידי שמקורו בחשיפה לרעש בעבודה וחייבו את המוסד לביטוח לאומי להעניק לו את זכויותיו הנובעות מהכרה זו, ולשלם לו שכר טרחת עורך דין בסך של 4,000 שקלים.

עבל (ארצי) 27311-10-16