התנאי הקבוע להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

הכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה

ליקוי שמיעה הוא מצב שבו חוש השמיעה של אדם נפגע - בין אם באופן חלקי ובין אם לחלוטין. לעיתים הליקוי הוא מולד ולעיתים נגרם במהלך החיים כתוצאה ממחלה או מתאונה, לעיתים גם מתאונות עבודה. חוק הביטוח הלאומי מאפשר את ההכרה בליקוי שמיעה כתאונת עבודה בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 84א.

במקרה שהגיע לבית הדין התגלעה מחלוקת באשר לפרשנות הסעיף ביחס לשאלה מתי יוגדר אדם כבעל לקות שמיעה העולה כדי תאונת עבודה. העובדים טענו שמספיק שכושר השמיעה שלהם פחת בתדירויות גבוהות כדי שיעמדו בתנאי הסעיף הנ"ל (ליתר דיוק מדובר בתנאים הקבועים בסעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי). בית הדין קיבל את התביעה ועל כך הגיש המוסד לביטוח לאומי ערעור לבית הדין הארצי בטענה שהפרשנות שהתקבלה אינה נכונה ונדרשת גם פגיעה בדיבור המהווה נזק בכדי שהאירוע יוכר כתאונת עבודה.

בית הדין הארצי: "ליקויי השמיעה לא יוכרו"

בית הדין בחן את סעיף 84א וקבע שמטרתו הייתה ליצור הסדר כולל הקובע תנאים שבהתקיימם ליקוי שמיעה אשר נגרם מחשיפה לרעש במקום עבודה יוכר כתאונת עבודה. לצורך כך, נדרש להוכיח קשר סיבתי בין הליקוי שנגרם ובין תנאי העבודה שגרמו לפגיעה תפקודית ממשית. בית הדין גרס, כי מטרת החוק לא הייתה להגדיל את מספר המבוטחים בעלי ליקויי השמיעה אשר יוכרו כנפגעים בעבודה. מטרת החוק הייתה לעגן דרישה חוקית להפחתה בכושר שמיעה בגובה מסוים ויש לפרש את החוק פרשנות לפי לשונו, ותכליתו.

לכן, קיבל בית הדין את הערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי במקרה דנן שכן לא הוכחה הלקות במידה הנדרשת. תצוין גם דעת מיעוט אשר סברה שהפרשנות לעיל יוצרת אפליה אסורה בין אדם לקוי שמיעה בשל תאונת עבודה ובין אדם לקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש.

לסיכום, סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי אשר חוקק עם תיקון 79 לחוק זה, יצר הסדר ובו מערכת של תנאים אשר אדם הטוען שנגרמה לו לקות שמיעה בעבודה (המהווה פגיעה בזמן העבודה) נדרש להוכיחם בכדי לזכות לתשלום גמלה מצד הביטוח הלאומי.