www.ovdim.org.il

התפרצות סרטן הפה עקב חשיפה לשמנים מסרטנים בעבודה, האם תוכר כמחלת עבודה?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בשנים האחרונות נערכים מחקרים רבים אשר במסגרתם נבחן האם חומרים מסוימים בסביבת העבודה עלולים לגרום להתפרצות של מחלת הסרטן. חלק מהמחקרים אף בוחנים האם יש קשר סיבתי בין חשיפה ממושכת לחומרים מסרטנים ובין התפרצות מחלת הסרטן בקרב העובדים.


חשיפה ממושכת לשמנים בעבודה עלולה לגרום להתפרצות של מחלת הסרטן


מחקרים רבים הוכיחו כי קיים קשר בין סוגי סרטן שונים ובין חשיפה לנוזלי חיתוך המשמשים בעבודות עיבוד שבבי וכוללים תערובות של שמנים, סבונים, חומרים פעילי שטח, חומרים אנטי בקטריאליים וחומרים מונעי קורוזיה. נוסף על כך נמצא במחקרים כי קיים קשר סיבתי בין סרטן העור ובין חשיפה לנוזלי חיתוך אצל עובדים שנחשפו לנוזלים אלו במסגרת עבודתם עד שנות ה-70.


מחקרים אלה יכולים לשמש עובד שחלה בסרטן הפה לצורך הוכחת קשר בין עבודתו ובין תחלואה בסרטן ותוך כך להביא להכרה בו כנפגע בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. משמעות ההכרה הזו היא כי במקרים מסוימים ובכפוף לאחוזי הנכות שנגרמו לו, העובד יהיה זכאי לקבל קצבה חודשית כנפגע עבודה.


במקרה של עבודה יום יומית הגורמת לערפילי שמן לרחף באוויר העובד נחשף לחומר בצורה עורית ונשימתית באופן חוזר ונשנה ומסתכן בתחלואה בסוגי סרטן שונים. במשך השנים גברה המודעות לסיכונים הטמונים בחומרים הללו ותנאי העבודה שופרו, כך שרמות החשיפה לנוזלי החיתוך פחתה והרכבם הכימי של החומרים השתנה תוך שהוצאו מהם תרכובות שהיו ידועות כמסרטנות.


עובד שחלה בסרטן והוא חושד כי המחלה נגרמה בעקבות חשיפה לחומרים מסרטנים במקום עבודתו, צריך להוכיח שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו ובין התפרצות המחלה. נוסף על כך, לצורך הכרה בעובד כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, הוא מחויב להוכיח כי עבודתו השפיעה באופן משמעותי על התפרצות מחלת הסרטן וזאת בהשוואה לגורמי סיכון אחרים שאינם קשורים לעבודה.


עובד במחלקת עיבוד שבבי שחלה בסרטן הפה הוכר כנפגע בעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבל תביעה שהגיש עובד עיבוד שבבי נגד המוסד לביטוח לאומי, להכרה במחלת סרטן הפה שבה לקה כמחלת מקצוע או כתאונת עבודה. לאחר שבחן את חוות הדעת הרפואית ואת טענות הצדדים, השופט קבע כי יש להכיר באיש כסובל מפגיעה בעבודה.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, האיש עבד במשך 35 שנה ללא אמצעי מיגון כעובד עיבוד שבבי ונחשף במהלך עבודתו לשמנים מסוגים שונים. האיש לקה בסרטן קשקשי של הפה באזור השפה החיצונית.


רופאה מומחית קבעה שקיים קשר סיבתי בין חשיפה לשמנים ובין סרטן העור


המומחית הרפואית שמונתה על ידי בית המשפט ציינה שקיימות עדויות מדעיות שתומכות באפשרות כי חשיפה לשמנים מעלה את הסיכון לסרטן העור. לפי דברי המומחית, במקרה של העובד ולנוכח מיקומו של הנגע באזור השפתיים שהיה נתון לחשיפה יום יומית לשמנים במסגרת עבודתו שנעשתה ללא אמצעי מיגון, קיימת סבירות גבוהה שתנאי העבודה השפיעו על התפרצות מחלת הסרטן.


הרופאה הוסיפה כי החשיפה לשמנים החלה משנת 1979 ואילך ולכן קשה לשלול באופן ודאי תרומה אפשרית של החשיפה לשמנים להתפתחות המחלה. לפיכך נקבע כי בנסיבות המקרה יש לקבוע קשר סיבתי בין תנאי העבודה ובין המחלה. הרופאה קבעה כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודתו של האיש ובין מחלת הסרטן בה לקה בשפתו.


העובד טען כי חוות דעתה של המומחית הייתה ברורה וחד משמעית וניתנה מפיה של מומחית אובייקטיבית שמונתה על ידי בית הדין. לגרסתו, חוות הדעת קובעת קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו של התובע ובין אופי עבודתו והחשיפה לחומרים מסוכנים.


מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי הקשר הסיבתי שנקבע על ידי המומחית הוא קשר סיבתי ספקולטיבי שהתבסס על אמרות כגון "לא ניתן לשלול" ו"אין זה מן הנמנע" כאשר לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה קשר סיבתי כזה אינו עונה על הדרישה לקשר סיבתי בשיעור של יותר מ-50%.


חוות הדעת ברורה ואינה זקוקה לפרשנויות יתר


לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופט קבע כי חוות הדעת ברורה ואינה נזקקת לפרשנויות יתר. עוד צוין כי קריאה של חוות הדעת של המומחית כמכלול מצביעה על קשר סיבתי חיובי ודאי. השופט הדגיש כי המומחית התייחסה בחוות דעתה בפירוט לתהליכים התעסוקתיים שגורמים את המחלה ונימקה כיצד השמנים שאליהם נחשף האיש עלולים לגרום למחלה שבה הוא לקה.


השופט הבהיר כי המומחית הרפואית שמונתה על ידי בית הדין ביצעה את עבודתה בצורה יסודית בהתבסס על מכלול החומר שפורט בחוות הדעת. צוין כי המומחית הגיעה למסקנה מפורטת ומנומקת שלפיה קיימת סבירות העולה על 50% בדבר קיומו של קשר סיבתי, ושוכנעה כי סביר יותר שמחלתו של האיש נגרמה בעקבות חשיפתו לחומרים שונים שפורטו בחוות הדעת.


בסיכומו של דבר, השופט קבע כי העובד הרים את נטל ההוכחה לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו ובין מצבו הרפואי ולכן הליקוי שממנו הוא סובל הוכר כפגיעה בעבודה.


בל (נצ') 43294-01-18

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - תאונות עבודה

במהלך ירידה ממשאית, עובד בחברה העוסקת במכירה והתקנה של חלקי חילוף, החליק על מדרגות המשאית ונפצע בברך. בית משפט השלום נדרש להכריע האם המעסיק התרשל.  

תופרת שהחליקה על הרצפה במקום העבודה, כתוצאה מנזילת שמן ממכונת התפירה שעליה עבדה, פנתה אל בית משפט והגישה תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים.  

אל בית משפט השלום בעכו הוגשה תביעה בגין נזקי גוף שהגיש חשמלאי, על רקע נפילה מגובה שאירעה באוגוסט 2007, בבניין מגורים שבבעלות הנתבע. 

רתך אשר נגרם לו ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת והגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית אשר קבעה לו 10% נכות בלבד.  

עובד בחנות נדרש להוביל לביתו של המנהל כמות רבה של ספרים, דבר שחרג מתפקידו. בעת הרמת המשא הכבד, נפגע העובד בגבו, וטען כי מדובר בתאונת עבודה.  

במהלך בדיקת תקלה במנוע של משאית במוסך, נשאבה ידו של חשמלאי לפתח כניסת האוויר של המנוע וכתוצאה מכך נגרמה לו קטיעה חלקית של האצבע.  

עובד באתר בנייה שנפגע ממסור חשמלי בכף ידו, טען כי המעסיק הורה לו לעבוד עם מסור ללא מגן, על כן הוא אחראי לקרות התאונה. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.