הטרדה מינית מילולית במקום העבודה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד המעסיק?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

מקומות עבודה שבהם נשים וגברים עובדים ביחד תחת קורת גג אחת גורמים לדינמיקה וליחסים בין אישיים שונים בקרב העובדים. בעוד יחסים אלו יכולים לכלול אמירות אישיות בין העובדים אשר נחשבות למחמאות לגיטימיות או למתן תשומת לב, התבטאויות אחרות עלולות להוות הטרדה מינית מילולית על כל המשתמע מכך.

האיסור מפני הטרדה מינית מילולית ופיזית מעוגן בחוק למניעת הטרדה מינית. החוק אמנם מתייחס לאיסור הטרדה מינית בכל מקום באופן כללי אך כולל גם איסור הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה באופן ספציפי.

איך מבחינים בין אמירה מילולית לגיטימית לבין אמירה שמהווה הטרדה מינית?

לפי החוק, הטרדה מינית יכולה להתרחש לא רק תוך ניצול יחסי מרות, אלא גם בקרב עובדים שאין ביניהם יחסי מרות. האבחנה בין אמירה מילולית שמהווה הטרדה מינית לבין אמירה מילולית לגיטימית תהיה תלוית נסיבות בכל מקרה לגופו, לרבות טיב היחסים שבין הצדדים וההקשר הכללי שבו נאמרה אותה אמירה. הנסיבות כוללות בין היתר את פערי הגילאים, פערי הכוחות בין הצדדים, כמו ההצעות, פגיעתן של ההצעות בכבוד האדם של הצד המוטרד או בשוויון של המגזר אשר אליו משתייכים הצדדים.

המבחן לסיווג אמירה מילולית כהטרדה מינית הוא מבחן אובייקטיבי שנגזר ממכלול הנסיבות שבהן התרחשה וטיב ההתנהגות. לא מדובר במבחן סובייקטיבי אשר מבוסס על הפרשנות האישית של כל אחד מהצדדים.

לפי החוק, הטרדות מילוליות יכולות לכלול שלושה סוגים של התבטאויות מילוליות: סוג אחד הוא התייחסויות מבזות או משפילות המופנות לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית, סוג שני הוא הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד שאינו מעוניין בהצעות האמורות וסוג שלישי הוא התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כשאותו אדם הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות האמורות.

כיצד ניתן להתגונן בפני הטרדה מינית במקום העבודה?

במישור המשמעתי ניתן להגיש תלונה על העובד המטריד בפני האחראי על הטרדה מינית במקום העבודה מכוח סעיף 7 לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק) שלפיו כל מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית על ידי עובדו או ממונה מטעמו ולטפל בכל מקרה. במישור האזרחי נפגעת מהטרדה מינית רשאית להגיש תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק נגד המטריד ומקום העבודה כאשר בית הדין רשאי לפסוק פיצוי עד לסכום של 120 אלף שקלים. במישור הפלילי ניתן להגיש תלונה במשטרה כדי לפתוח בהליכים פליליים נגד המטריד.

פיצוי בסך 230 אלף שקלים לאישה שעברה הטרדה מינית מילולית בעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי מעסיק שהפר את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והתנכל לעובדת ישלם לה פיצוי בסך של 100 אלף שקלים. כמו כן נקבע שהאישה תקבל פיצוי נוסף בסך של 85 אלף שקלים בגין כשלים בבירור התלונה על הטרדה מינית ופיצוי נוסף מהמעסיק המטריד בסך של 20 אלף שקלים.

לפי העובדות שתוארו בפסק הדין, האישה עבדה בתפקיד מוכרת בחברה שמפעילה יותר מ-100 סניפים וזאת תחת מרותו של מנהל סניף שמבוגר ממנה ב-12 שנים. לגרסתה של העובדת, באחד מימי העבודה שבהם שהתה עם מנהלה בחנות, הוא התקרב אליה והחל לשאול אותה שאלות חודרניות וגסות בעלות אופי מיני.

המנהל טען שלא היו דברים מעולם ושהוא נפל קורבן לעלילת שווא של העובדת אשר הייתה מעוניינת לשפר את תנאי העסקתה.

העובדת פנתה למנהל האזור והודיעה לו כי במשמרת הערב מנהל הסניף התנהג בצורה לא נכונה ועבר את הגבול מולה. היא אף ציינה כי אינה מסוגלת לעבוד עימו יותר.

בהמשך, המעסיק דרש מהעובדת להגיע לסניפים מרוחקים ממקום מגוריה ועקב סירובה זומנה לשימוע לפני פיטורים עקב אי התאמה.

לאחר שבחן את מכלול העדויות והראיות בית הדין האזורי לעבודה קבע שמדובר במקרה ברור של הטרדה מינית. בית הדין התרשם כי הטענה לחוסר שביעות רצון מתפקודה של העבודה הגיעה רק לאחר שהיא התלוננה על הטרדה מינית.

בית הדין קבע שהחברה הפרה את החוק והתקנות מכיוון שהממונה על חוק הטרדה מינית לא התאימה לתפקיד מבחינת כישורים ובקיאות בדרישות החוק והתקנות. נוסף על כך, עובדי החברה לא עודכנו בנוגע לאיסור הטרדה מינית והתנכלות כלפי כל אדם במסגרת יחסי עבודה.

בית הדין הוסיף כי החברה בחרה שלא לנקוט כל צעד לצורך מניעת הישנות המעשים וחייב אותה לשלם לעובדת את הוצאות משפטה בסך של 25 אלף שקלים.

סע"ש 8130-03-20