הלנת שכר

מהי סנקציית הלנת שכר?

הסנקציה של פיצויי הלנה הוסדרה בחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958. באשר לזכות לפיצויי הלנת שכר, היא נקבעה בסע’ 17 לחוק הגנת השכר. פיצויי הלנת שכר חלים על שכר עבודה שלא שולם במועדו.

הלנת פיצויי פיטורים - מהו המועד לתשלום פיצויי פיטורים?

הלנת שכר מינימום - עבירה פלילית

האם ניתן לקבל פיצויי הלנת שכר במקרה של פיטורים שלא כדין?

איחור בתשלום שכר ייחשב להלנת שכר, תשלום השכר בכסף בלבד ולא בשווה ערך. הסנקציה למעסיק שלא שילם שכר בזמן, היא להוסיף לשכר המולן את הסכום הגבוה מבין אלה:

התיישנות של פיצויי הלנת שכר, אימתי?

לגבי התיישנות של פיצויי הלנת השכר קובע ס’ 17 א’ לחוק הגנת השכר:

• א. הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 יום מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 יום לתקופה של 90 ימים.
• ב. על אף האמור, אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת התיישנות שלוש השנים האמורות.
• ג. הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתיישנות של שנה האמורה בסעיף קטן (א)".

• בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן.
• הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

הנטיה של בית הדין לעבודה היא שלא לתת פיצויי הלנה מלאים, למעט במקרים קיצוניים.  

הפחתה או ביטול של פיצויי הלנת שכר:

על פי סעיף 18 לחוק הגנת השכר, בית הדין רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב שיש בהם ממש לדעת בית הדין.

יש לציין כי סעיף 18 לחוק הגנת השכר דורש, כתנאי להפחתה או ביטול, כי הסכומים שאינם שנויים במחלקות שולמו במועדם.

בפסק דין מכון בית יעקב למורות ירושלים נ’ ג’וליה מימון נפסק כי על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו לעניין קיום הנסיבות שבסעיף 18 לחוק הגנת השכר, על בית הדין לבחון את תום ליבו של המעביד והעובד, את הנסיבות האובייקטיביות ולתת משקל לתכליתו של החוק שקבע את הסנקציה הדרקונית של פיצויי הלנת שכר.