פגיעה במהלך פעילות נלווית לעבודה, מתי תוכר כתאונת עבודה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כתאונת שהתרחשה תוך כדי ועקב עבודה אצל המעסיק או מטעמו, ואצל עובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. נשאלת השאלה האם גם אדם שנפגע בתאונה שלא תוך כדי העבודה יוכר כנפגע תאונת עבודה ויקבל את הזכויות שמגיעות לו על פי חוק מהמוסד ביטוח לאומי?

האם תאונה שאירעה לעובד במהלך פעילות נלווית לעבודה תוכר כתאונת עבודה?

בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי תאונה שאירעה לעובד שלא תוך כדי העבודה עשויה להיות מוכרת כתאונה שנגרמה עקב העבודה אם היא אירעה במהלך פעילות שנלווית באופן סביר לעבודה. בפסיקת בתי הדין לעבודה הוכרו גם תאונות שהתרחשו במסגרת פעילויות נלוות לעבודה דוגמת אירועי ספורט ונופש והשתלמויות אשר נכנסות להגדרת תאונת עבודה בהיותן תאונות שהתרחשו עקב העבודה.

בפסיקה נקבע כי למעסיקים יש פעמים רבות אינטרס בעריכת פעילויות מחוץ לשעות העבודה לנוכח החשיבות בפיתוח ההון האנושי ובהעמקת הקשר והיחסים בין העובדים לבין עצמם ובין העובדים לבין מקום העבודה. על כן, כאשר ישנה זיקה בין פעילויות אלו לבין העבודה בתי הדין לעבודה ייטו להכיר בתאונות שהתרחשו במהלכן כתאונות עבודה על כל המשתמע מכך.

האם הפעילות שבמהלכה התרחשה התאונה היא חלק מובנה מהאירוע שהוכר כנלווה לעבודה?

לאחר שהאירוע שבמהלכו נפגע העובד יוכר כפעילות נלווית לעבודה, ייבחן בית הדין לעבודה את הפעילות הספציפית שבה היה מעורב העובד בזמן שנפגע בתאונה ואת מידת הקשר שלה לאירוע המוכר, כמו גם את הרלבנטיות שלה לאירוע בכללותו ועד כמה היא מהווה חלק מובנה מהאירוע המוכר. מבחן האינטגרליות ומבחן הזיקה הם מבחנים אשר במצטבר יכריעו האם בית הדין לעבודה יכיר בתאונה כתאונת עבודה.

אם פעילות הפנאי אשר במהלכה התרחשה התאונה נחשבת לחלק בלתי נפרד מהאירוע שהוכר כפעולה נלווית לעבודה, סביר שבית הדין לעבודה יכיר בתאונה שאירעה לעובד כתאונת עבודה. במקרים כאלו העובד שנפגע יצטרך להראות שאותה פעילות שבמהלכה התרחשה התאונה הייתה חלק אינטגרלי מתוכנית הפעילויות של האירוע שהוכר.

גבר שנפגע בכתפו במהלך עיסוי שקיבל ביום עיון מהעבודה הוכר כנפגע תאונת עבודה

בית הדין האזורי לעבודה קיבל תביעה להכרה כתאונת עבודה בפגיעה שאירעה לעובד במהלך עיסוי שקיבל במהלך פעילות פנאי במסגרת יום עיון מטעם המעסיק. לאחר שבחנה את מכלול העדויות והראיות כולל חוות הדעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים, השופטת קיבלה את תביעת העובד והכירה בתאונה שאירעה לו בתאריך 13.09.17 כתאונת עבודה אשר גרמה לו לפציעה בכתף.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, עובד שהשתתף ביום עיון מטעם מעסיקו בתאריך 13.9.17 השתתף בפעילות פנאי שכללה עיסוי. במהלך העיסוי שקיבל העובד המעסה משכה בעוצמה את ידו השמאלית כלפי מעלה ולאחור ובעקבות זאת הוא חש כאב חד בכתף. מכיוון שהעובד סבר שהכאבים יחלפו ללא התערבות רפואית הוא נטל תרופות ובתאריך 1.10.12 פנה לקבלת טיפול רפואי.

האירוע גרם לעובד כאב שחשף ליקוי ניווני טבעי

בתיעוד הרפואי של העובד צוין דיווח מתאריך 21.9.17 אשר לפיו הוא נחבל בכתף שמאל לאחר שנפלו עליו אופניים, כאשר בסיכום הביקור לא היה אזכור או תלונה של האירוע מתאריך 13.9.17. במסגרת תשובה של המומחה הרפואי לשאלת הבהרה שנשאל הוא קבע שבעקבות האירוע נגרם לעובד כאב בכתף שמאל אשר חשף ליקוי ניווני טבעי שכולל קרע ניווני בגיד הסופראספינטוס.

לאחר שהשופטת עיינה במלוא החומר שבתיק כולל חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה שנשאל היא קבעה כי אירע לעובד אירוע תאונתי בתאריך 13.9.17 אשר גרם לו נזק שחייב קבלת טיפל רפואי ועל כן הכירה באירוע כתאונת עבודה, ללא קשר לאירוע שאירע לו בתאריך 21.09.17. השופטת קיבלה את תביעת העובד והכירה בתאונת שאירעה לו במהלך יום העיון כתאונה בעבודה אשר גרמה לו לפגיעה בכתף בהתבסס על הממצאים של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין כאמור.

עם זאת, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות העובד, על השינויים שביצע בגרסתו ועל כך שמסר גרסה שקרית, דבר שהוביל לניהול הליכים משפטיים מיותרים ולבזבוז כספי ציבור. על כן השופטת חייבה את העובד לשלם את הוצאות המוסד לביטוח לאומי בסך 3,000 שקלים. השופטת ציינה שידוע לה כי מדובר בצעד חריג אך קבעה שהתנהלותו של העובד במקרה זה מצדיקה זאת.

בל (חיפה) 62020-02-20