האם תאונה בדרך לעבודה או הביתה נחשבת לתאונת עבודה?

דרגו את המאמר

התקבלו 22 דירוגים בציון ממוצע: 4.5 מתוך 5

תאונה בדרך מהבית לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה, בין אם מדובר בתאונת דרכים, או נפילה ברחוב, נחשבת על פי חוק ביטוח לאומי לתאונת עבודה, מאחר שהעובד נפגע באופן הקשור למקום עבודתו, אולם התאונה לא תוכר כתאונת עבודה אם בדרך חלה סטייה של ממש לצורך נסיבות שאינן קשורות בעבודה ומדובר בסטייה משמעותית במשך זמן רב.

ההגדרה לתאונת עבודה קובעת כי פגיעה או פציעה אשר אירעה לעובד במהלך עבודתו אצל מעסיק נחשבת לתאונת עבודה, והעובד זכאי לקבל פיצויים על פי חומרת הנזק מהמוסד לביטוח לאומי. תחת הגדרה זו נכנסת כל הפעילות הקשורה לעבודה, לרבות תאונת דרכים בדרך למקום העבודה, או כל תאונה אחרת בדרך הביתה, ללא סטיות למטרות אחרות.

העובד נדרש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין התאונה למקום העבודה

על פי החוק, תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה מהמקום שבו העובד לן בלילה בדרך לעבודה, או בדרך מעבודה אחת לעבודה אחרת, לאדם שעובד בשתי עבודות, נחשבת כתאונת עבודה. כך גם בדרך מהעבודה הביתה ובלבד שמדובר במסלול רגיל וללא סטיות למטרות אחרות. החוק קובע כי גם תאונה שאירעה במהלך הפסקת אוכל, או כל הפסקה מאושרת במסגרת יום העבודה, נחשבת לתאונת עבודה, בתנאי שההפסקה היתה מקובלת על דעת המעסיק ולא ארכה יותר משלוש שעות.

פעמים רבות תאונות שאירעו בדרך לעבודה או בדרך הביתה מולידות סכסוכים משפטיים בין המוסד לביטוח לאומי לבין המבוטחים, בעיקר במקרים שבהם העובד עצר בדרך לצורך ענייניו הפרטיים, שאינם קשורים בעבודה, ולשם כך העובד נדרש להוכיח בפני המוסד לביטוח לאומי כי התקיים קשר סיבתי בין זמן הדרך לבין סיכון הדרך.

המוסד לביטוח לאומי בוחן מה היתה מהות ההפסקה ומה היה אורכה. כך למשל כאשר עובד עצר כדי לרכוש לעצמו שתייה או עיתון, ומיד לאחר מכן המשיך בדרכו, לא ניתן לקבוע כי מדובר בהפסקה המנתקת את הקשר בין מקום העבודה לדרך הביתה. אך מצד שני, ישיבה במסעדה למשך זמן רב עלולה להטות את הכף כנגד העובד, ועליו להוכיח כי מעשיו בעת ההפסקה הממושכת אינם שומטים את הקשר הסיבתי שבין העבודה לתאונה.

תאונה במהלך סטייה מהדרך המקובלת שלא למטרות עבודה 

יחד עם זאת הוראות החוק אינן חד משמעיות ולא כל תאונה מחוץ למקום העבודה, מוכרת על ידי המוסד ופסיקותיהם של בתי הדין לעבודה משתנות ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיהן. כך למשל, במקרה שאירע לאחרונה עובד שיצא מוקדם מהרגיל מעבודתו, כדי לקנות מתנת יום הולדת לבתו, נפגע בתאונת דרכים קשה, כאשר משאית סטתה ממסלול נסיעתה והתנגשה ברכבו בעצמה רבה.

המוסד לביטוח לאומי טען כי לא מדובר בתאונת עבודה, מאחר שביום התאונה העובד השתתף בפגישה שנערכה בבית קפה מחוץ למשרד, והוא ביקש אישור מהמעסיק להשתחרר מוקדם יותר ולא לשוב לעבודה, כדי להספיק לקנות מתנה לבתו. בית המשפט השתכנע כי לא מדובר בתאונת עבודה, מאחר שהחוק קובע כי תאונה שאירעה לאחר הפסקה, או לאחר סטייה מהדרך המקובלת שלא למטרות עבודה, לא תיחשב כתאונת עבודה, לכן הגיש העובד תביעת פיצויים נגד חברת הביטוח של הרכב.

במקרה אחר, עובד נפגע במהלך נסיעתו לעבודה, זאת לאחר ששהה כרבע שעה בקופת חולים. בית הדין פסק כי היות שהעובד שהה פרק זמן קצר ביותר בקופת חולים, והיות שקופת החולים היתה בתוך מסלול נסיעתו הרגיל מביתו לעבודה, הביקור לא קטע את הרצף הדרוש לשם הכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה והעובד זכאי לפיצויים.