חוות דעת רפואית מחלת מקצוע

דרגו את המאמר

התקבלו 14 דירוגים בציון ממוצע: 4.2 מתוך 5

לכל תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף יש לצרף חוות דעת רפואית משפטית מטעם מומחה רפואי, זאת בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, כולל בעת הגשת תביעות עקב פגיעה בעבודה בגין תאונת עבודה ומחלת מקצוע, זאת במטרה לבסס את טענת התובע באמצעות חוות דעת רפואית לתאונת עבודה של מומחה בתחום הפגיעה הרלוונטי.

מה ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע?

מחלת מקצוע היא מחלה הקבועה בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), והעובד חלה בה כאשר הייתה קבועה בתקנות כמחלת מקצוע, כתוצאה מתנאי או סביבת עבודתו או עקב עיסוקו כעובד עצמאי.

מחלת מקצוע אינה מקרה של פגיעה חד פעמית שאירעה במקום מסוים ובזמן נתון, כמו ההגדרה של תאונת עבודה, אלא מדובר בפגיעה שהתגבשה אצל העובד במשך תקופה ארוכה כתוצאה מתנאי העסקתו, כמו חשיפה לחומרים רעילים ומסוכנים ועקב פעולות פיזיות הנדרשות ממנו מתוקף תפקידו, כמו פגיעה בשמיעה, פגיעה בגב או במיתרי הקול.

ביטוח נפגעי עבודה, הקבוע בחוק ביטוח לאומי, נועד לסייע למבוטחים אשר נפגעו במסגרת עבודתם עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע וכדי לפצות אותם על אובדן ההכנסה בתקופה שלאחר הפגיעה, באמצעות תשלום דמי פגיעה עד 13 שבועות, קצבת נכות מהעבודה אם נקבעה לנפגע דרגת נכות יציבה, שיקום מקצועי, סיוע במציאת עבודה חדשה ועוד.

סעיף 79 בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע, וקובע כי מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות והעובד חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ואצל עובד עצמאי עקב עיסוקו במשלח ידו. רופא תעסוקתי מוסמך לקבוע בחוות דעת אם העובד יכול או אינו יכול להמשיך בעבודתו באותם התנאים.

מה כוללת רשימת מחלות המקצוע?

תקנות הביטוח הלאומי מפרטות את רשימת מחלות המקצוע, עבור אילו עובדים מוגדרות כמחלות מקצוע ומאיזה תאריך הגדרתן בעלת תוקף. הרשימה המונה כארבעים ליקויים ומחלות נפוצות אשר עובד שלקה בהם, עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה ולממש את זכויותיו מול ביטוח לאומי.

הרשימה כוללת: נזקי שמיעה וטינטון באוזניים, הרעלות, מחלות עור, שחפת, סרטן, מחלות עצבים, פרקים, תסמונת התעלה הקרפלית ועוד. רשימת המחלות מתעדכנת על ידי שר העבודה והרווחה, לאחר התייעצות עם שר הבריאות. על כן, לא כל מחלה הנגרמת כתוצאה מתנאי עבודה תיחשב כמחלת מקצוע, אלא אם היא מופיעה ברשימה הסגורה ובזמנים הרלוונטיים.

סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע שמחלה מסוימת, החל ממועד מסוים נחשבת למחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי המאפיינים והגורמים של אותה מחלה עלולה להיחשב כסיכון מקצועי. נוסף על כך, המחוקק מכיר בשנים האחרונות גם בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה כמחלת מקצוע, כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונושנות שנגרמו לעובד במהלך עבודתו באיבר מסוים בגופו והתגבשו לפגיעה מסוימת.

תביעה לגמלת נכות עקב מחלת מקצוע

כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעה כמחלת מקצוע, על העובד להוכיח כי המחלה מוכרת לפי תקנות הביטוח הלאומי ונמצאת ברשימה הסגורה, והיא פרצה בתקופה שהייתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי התקנות ואף קיים קשר סיבתי בין תנאי העסקת הנפגע לנזק שנגרם לו.

כדי להוכיח קשר ישיר בין התפתחות המחלה לתנאי העבודה, התובע נדרש להוכיח כי במסגרת תפקידו המקצועי עשה באופן שיטתי פעולה מסוימת אשר גרמה לאיבר מסוים להישחק, ובעקבות מצב השחיקה נפגעה יכולתו, או שהיה חשוף לרעשים, רעלים או חומרים מסוכנים אחרים אשר הובילו להתפרצות המחלה.

התובע רשאי לצרף לתביעה חוות דעת רפואית לביטוח לאומי, כדי לתמוך בטענותיו ולבסס את הקביעה כי אכן מדובר במחלת מקצוע. עם זאת, חוות דעת פרטית מטעם התובע, אינה מחייבת את הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי, והיא יכולה לקבל או לדחות אותה, על פי שיקול דעתה המקצועי.

עובד אשר הוכיח את כל התנאים יוכל לקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי עבור ימי היעדרותו מהעבודה והוצאות בדיקות, תרופות וטיפולים רפואיים. שיעור דמי פגיעה ליום הם 75% מהשכר הרגיל של העובד, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. במקרה שהוועדה הרפואית של ביטוח לאומי קבעה כי נותרה לעובד נכות קבועה כתוצאה ממחלת מקצוע הוא יהיה זכאי לתשלום קצבת נכות ולתגמולים נוספים על פי חומרת הפגיעה.

ערעור על החלטת הוועדה הרפואית

הוועדה הרפואית קובעת, על סמך תלונות התובע, תיעוד רפואי ובדיקות גופניות, אם נותרה לעובד נכות זמנית או קבועה כתוצאה ממחלת מקצוע, ואף קובעת את מועד התחלת הפגיעה ודרגת הנכות. אם אחוזי הנכות שנקבעו מתחת ל- 20%, הנפגע יהיה זכאי לקבל מענק חד פעמי. אם אחוזי הנכות מעל 20%, העובד יהיה זכאי לקצבה חודשית שסכומה בהתאם לשכר ששולם לו לפני שהוכר כנכה עבודה.

עובד שאינו מרוצה מדרגת הנכות שנקבעה לו, וסבור כי מגיע לו אחוזי נכות גבוהים יותר, יכול להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה. ובמקרה הצורך ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה על החלטת ועדת העררים בתוך 60 ימים. כדי להגיש ערעור, חשוב להצטייד בחוות דעת רפואית, אשר תבסס את טענות המערער לגבי אחוזי הנכות המגיעים לו ותסייע לו לממש את זכויותיו הרפואיות והכספיות.