תאונת עבודה בזמן הודעה מוקדמת, מה מגיע לכם?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי לתשלום פיצויים מביטוח לאומי, הכוללים דמי פגיעה, ובמקרה שנותרה נכות קבועה, גם קצבת נכות חודשית ותגמולים נוספים על פי דרגת הנכות. התשלומים מגיעים לנפגע גם אם יחסי עובד-מעביד יסתיימו בינתיים, ובכל מקרה, תאונת עבודה לאחר מתן הודעה מוקדמת לא מונעת את סיום יחסי העבודה וברגע שתסתיים תקופת ההודעה המוקדמת יסתיימו גם יחסי העבודה.

דמי פגיעה וטיפול רפואי חינם

נפגע עבודה הוא כל עובד המבוטח בביטוח נפגעי עבודה, אשר נפגע במהלך עבודתו, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, וכתוצאה מכך אינו כשיר לעבוד על פי אישור רפואי. במהלך התקופה שבה הוא לא יכול לעבוד ועד 90 ימים מיום הפגיעה, זכאי הנפגע לתשלום דמי פגיעה ולטיפול רפואי חינם, שיסייע לו לעבור את הימים שלאחר הפגיעה.

דמי פגיעה משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות, שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים, ושיעורם ליום מחושב על פי 75% מהכנסת העובד החייבת בדמי ביטוח בשלושה החודשים שקדמו לתחילת בחודש שבו הפסיק את לעבוד בשל הפגיעה, לחלק ב-90.

זכאות לגמלת נכות מעבודה

נפגע שקיבל דמי פגיעה ונותר עם נכות, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה. את התביעה לגמלת נכות יש להגיש בתוך שנה ממועד התאונה, עדיף בסמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה. לאחר הגשת טופס התביעה והמסמכים הרלוונטיים, יקבל הנפגע זימון לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי נכות.

הוועדה הרפואית קובעת בהתאם למסמכים הרפואיים שבתיק התלונות של המבקש ובמקרה הצורך גם באמצעות בדיקה גופנית, את מועד ההתחלה של אחוזי הנכות ואם מדובר בנכות זמנית או קבועה. דרגת הנכות נקבעת לפי רשימת הליקויים הרפואיים וקבלת קצבת נכות ומענק נעשית בהתאם לקביעת דרגת הנכות. נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור של 20% ומעלה זכאי לקבל מביטוח לאומי תעודת נכה עבודה וזכאי לממש את זכויותיו הרפואיות והכספיות בהתאם לשיעור הנכות. 

איסור על פיטורין בתקופת אי כושר

סעיף 4א לחוק דמי מחלה אוסר על המעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו, לפי החוק או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית. ואולם אין איסור מפורש המופיע בדיני עבודה, לפטר עובד שעבר תאונת עבודה ומקבל דמי פגיעה ותשלומים נוספים מביטוח לאומי. עם זאת, בית הדין לעבודה קבע כי לא ניתן לחפוף בין תקופת קבלת דמי פגיעה לבין תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורין מבלי לפצות את העובד בחלף הודעה מוקדמת.

הוראות סעיף 4א לחוק דמי מחלה לא יחולו אם המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורין לפי החוק בטרם נעדר העובד עקב מחלתו, או אם מקום העבודה פסק מלפעול או שהמעביד הוכרז כפושט רגל. משמעות סעיף זה כי אם נתן המעסיק הודעה מוקדמת לפיטורין בטרם נודע לו על המחלה או על כך שהעובד מתעתד לצאת לחופשת מחלה בשל כך, לא יחול הסעיף על המעסיק ומועד סיום יחסי עובד-מעביד יחול בהתאם למועד הניתן בהודעה המוקדמת לפיטורין גם אם הוא קודם למיצוי ימי המחלה שנצברו לטובת העובד.

צבירת זכויות בתקופת אי כושר 

במהלך תקופת היעדרות עקב אי כושר עבודה כתוצאה מתאונת עבודה, נשמרים יחסי עובד-מעביד, אך אין מדובר ביחסי עבודה מלאים, לכן רק חלק מהזכויות הסוציאליות ממשיכות לצבור וותק, כולל הזכות לפיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת ודמי הבראה.

סעיף 10 לחוק פיצויי הפיטורין קובע כי הפסקות שלא באות במניין לעניין קביעת סכום הפיצויים, הן: הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה. כלומר, הוותק לצורך חישוב פיצויי פיטורין אינו כולל היעדרות עד 30 יום לצורך מחלה. אך ימי ההיעדרות מעבר ל- 30 הימים יכללו לצורך חישוב הפיצויים.

לפי חוק חופשה שנתית, במניין ימי החופשה לא יובאו בחשבון ימי היעדרות בשל אי יכולת לעבוד מחמת תאונת עבודה או מחלה. בנוסף מכיוון שהחופשה השנתית היא פונקציה של העבודה בפועל, ימי חופשה לא נצברים בתקופה שבה מצוי העובד באי כושר. מאחר שתקופת אי כושר עקב תאונת עבודה מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי מזכה את העובד בדמי פגיעה, ויחסי עובד-מעביד ממשיכים להתקיים, מבלי שהעובד יקבל שכר ממקום עבודתו, נחשבת תקופה זו כחופשה ללא תשלום.

צו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש, קובע כי לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב היעדרות בשל חל"ת. כמו כן, תקנה 4 בתקנות דמי מחלה מפרטת את הפסקות העבודה שמזכות בדמי מחלה ואינה כוללת מצב של אי כושר עבודה עקב תאונה או מחלה, על כן במהלך תקופה זו לא נצברות זכויות ותק לצרכי דמי מחלה. החוק לא מסדיר הוראות בדבר הפרשות לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות בתקופת היעדרות עקב פגיעה בעבודה או תאונת עבודה, לפיכך לא חלה חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש כספים לטובת העובד בתקופה זו.