האם מגיע שכר לעובדת עבור ארבעת חודשי השעייתה עד לקבלת הודעת הפיטורין?

דרגו את המאמר

בעקבות ויכוח עם אשת המנהל הושעתה העובדת מתפקידה, לדברי המנהל: "רק עד שהרוחות יירגעו", אך כעבור ארבעה חודשים היא פוטרה מהעבודה. התובעת דרשה לקבל פיצויים עבור תקופת ההשעיה, פיצויי פיטורין דמי הבראה ודמי חופשה.

התובעת סולקה בבושת פנים מהמשרד והתבקשה להמתין בביתה ארבעה חודשים

התובעת עבדה במשך חמש שנים בתפקיד מנהלת משרד בחברה להשכרת רכב, מספר חודשים לפני קבלת הודעה על פיטוריה, היא סולקה מהמשרד על ידי אשת המנהל לאחר ויכוח קולני שכלל גם צעקות וגידופים חריפים.

התובעת טוענת כי המנהל הודיע לה במפורש כי הוא לא מתכוון לפטר אותה, אלא ביקש ממנה שתמתין בביתה עד ליישוב המחלוקת עם רעייתו והבטיח שישלם לה עבור ימי השהיה. כעבור ארבעה חודשים מיום העימות הודיע המנהל לעובדת כי היא מפוטרת.

הנתבעת טוענת כי העובדת התפטרה מיוזמתה

לטענת הנתבעת (החברה להשכרת הרכב), המנהל פנה מספר פעמים אל התובעת על מנת שתשוב לעבודתה, אך היא סירבה. לפי דברי המנהל, התובעת התפטרה לכן לא מגיעים לה פיצויי פיטורין. שכר העבודה, דמי ההבראה ודמי החופשה שולמו לה כדין. בנוסף הטיחה הנתבעת האשמות חמורות כגון גניבת מסמכים פנימיים ומעורבות בגניבה של עשרות אלפי שקלים מקופת העסק.

המנהל הציג עדויות סותרות ולא אמינות

הרקע לעימות בין התובעת לאשת המנהל לא היה ברור ואף אחד מן הצדדים לא היה מוכן לספק מידע אודות ריב זה, למעט עדות מעורפלת שסיפק המנהל בה הוא דיווח כי התובעת נקטה אלימות כלפי בתו בת השבע. גרסתו של המנהל לדעת בית המשפט, לא הייתה אמינה והסתירה את הנסיבות האמיתיות לעימות בין השתיים.

עוד העיד המנהל, כי ביום האחרון לעבודתה של התובעת הוא ישב במשרד, מאחורי דלת סגורה וכשיצא בעקבות הצעקות, התובעת כבר לא הייתה במשרד, לכן הוא אינו יכול להצביע במדויק אם אשתו אכן סילקה אותה, או שהיא עזבה ביוזמתה.

במהלך הדיון בבית המשפט, נזכר לפתע המנהל כי התובעת היא זו שיזמה את העימות והתנפלה על אשתו, זאת לאחר שהעיד כי באותה העת שהה בחדר סגור ויצא רק לאחר שהתובעת עזבה את מקום העבודה.

המנהל לא הסביר מדוע לא מסר פרט זה בעת מתן העדות האישית ובחר להעלות אותו דווקא בעת הדיון. כמו כן, טען המנהל כי הוא ביקש פעמים ספורות מהתובעת לשוב לתפקידה לאחר העימות, אך היא לא הסכימה.

אשת המנהל סירבה להגיש עדות אישית ונמנעה מלהגיע לבית המשפט, מבלי לתת צידוק הגיוני המניח את הדעת. עד נוסף ששהה במקום בעת הויכוח סירב גם הוא להעיד בבית המשפט, לכן לנתבעת לא היו הוכחות ממשיות, כי התובעת עזבה את המקום מיוזמתה ולא סולקה בבושת פנים כפי שטענה.

המנהל חיבל באפשרות למצוא עבודה חלופית בעת ההשהיה

עדותה של התובעת לא נסתרה ואף נתמכה על ידי אביה, שעימו שוחחה דקות ספורות לאחר שסולקה מהמשרד והעיד כי ביתו נשמעה נסערת. התובעת טענה כי במשך ארבעה חודשים המתינה בביתה ולא עבדה, היא שוחחה עם המנהל בטלפון, אך הוא משך אותה בתירוץ שהוא צריך לפתור קודם את הבעיות עם אשתו, לבסוף הודיע לה המנהל, כי החליט שהתובעת לא תמשיך לעבוד בחברה.
במהלך תקופת ההמתנה ניסתה התובעת למצוא עבודה חלופית בחברה אחרת להשכרת רכב, אך לדבריה, המנהל חיבל בניסיונותיה להתחיל עבודה חדשה בטענה שהיא עדיין העובדת שלו.

התובעת תקבל שכר עבודה עבור החודשים בהם המתינה בביתה ופיצויי פיטורין

בית המשפט קיבל את טענות התובעת וקבע כי היא דוברת אמת ועדותה עלתה בקנה אחד עם התצהיר שהוגש מטעמה. המנהל לעומתה הציג גרסאות סותרות, הוא העיד שלא היה בעת העימות ופתאום נזכר שהתובעת היא זו שיזמה אותו, כמו כן לא הייתה שום עדות לטענה כי העובדת עזבה מיוזמתה את המשרד.
התובעת תקבל מהנתבעת שכר עבודה עבור תקופת ההשעיה בסך 14,000 ₪ ועוד פיצויי פיטורין בסך 16,704 ₪ ובנוסף תקבל גם פדיון חופשה, דמי הבראה ושכר טרחת עורך דין.