צעיר נהג ברכב המעסיק, ללא ביטוח וגרם לתאונה, מי יישא בהוצאות הנזק?
דרגו את המאמר |
|
בחור צעיר בשנות העשרים לחייו, הועסק כחשמלאי אצל אביו של חברו ונהג ברכבו של החבר בדרך לביצוע עבודה בחדרה, זאת לפי דרישת המעסיק. בעת הנסיעה עבר החשמלאי תאונת דרכים, הוא התנגש ברכב אחר וגרם לשני הרכבים נזק.
ביטוח צד ג' ברכב בו נסע הצעיר לעבודה, לא חל על נהגים מתחת לגיל 30
בעליו של הרכב השני הגיש תביעת רכוש בגין התאונה, באמצעות חברת הביטוח שלו, כנגד בעל הרכב וכנגד הנהג הצעיר. ביטוח צד ג' של רכב החבר, בו נהג החשמלאי ביום התאונה, לא חל על נהגים מתחת לגיל 30, לכן נאלץ הצעיר לשלם מחצית מהסכום מכיסו, עבור התאונה שנגרמה בדרך לעבודה. בפסק הדין חויבו הנהג ובעל הרכב לשלם 5,300 ₪ לחברת הביטוח, ובנוסף לשלם עבור הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 800 ₪.
החשמלאי לא היה נוהג ברכב אם היה יודע שהוא לא מבוטח
בעקבות פסק הדין, החשמלאי הגיש תביעה כנגד חברו לבית המשפט לתביעות קטנות בעכו, בגובה 6,500 ₪. הנהג דרש מהחבר להשיב לו את הסכום ששילם לחברת הביטוח, את שכר הטרחה והוצאות הדיונים ולשלם לו עבור הפסד ימי העבודה. הצעיר טען, כי הנתבע ואביו נהגו ברשלנות כשמסרו לו את הרכב ולא יידעו אותו שלא קיים ביטוח צד ג' לנהגים מתחת לגיל 30. עוד טען, כי הוא לא רצה לסרב לבקשת האב לנהוג ברכב, מחשש שיחמיץ את העבודה. והוסיף, כי לא היה נוהג ברכב אם היה יודע שלא חל עליו ביטוח המתאים לו.
הנתבע טוען כי החשמלאי נהג ברכב על דעת עצמו
החבר, לעומתו, טען כי הוא התחשב בתובע ונשא במחצית מסכום התשלום לחברת הביטוח, למרות שנגרמו לו נזקים בגובה 12,000 ₪, בעקבות הורדת הרכב מהכביש. הנתבע הוסיף, כי חשמלאי אחר בחברה, שגילו גבוה מ- 30, פנה אל אביו ביום התאונה וביקש ממנו להסיע את התובע לעבודה, והדגיש בפניו כי אסור לתובע לנהוג ברכב. לדבריו, התובע נהג על דעת עצמו ברכב, ללא רשות ומבלי שבדק את הביטוח ורישיונות הרכב, והוא ידע שהביטוח תקף לנהגים מעל גיל 30 בלבד.
בדיקת פוליגרף קבעה כי הנתבע דובר שקר
בעקבות המלצת השופטת, נגשו הצדדים לבדיקת פוליגרף, במטרה להכריע בין הגרסאות הסותרות. לפי הפוליגרף, נמצא שהתובע דובר אמת ואביו של הנתבע דובר שקר. השופטת, בעקבות עובדות אלה, קבעה כי בבוקר יום התאונה, ראה אביו של הנתבע את התובע נוהג ברכב. והוא התרשל בכך שלא נקט צעדים מונעים, כמו לוודא את גילו ולעדכן את הפוליסה. הנתבע לא הזהיר את התובע, על אף שהיה עליו לצפות כי עלול להיגרם לו נזק.
השופטת חייבה את הנתבע לשלם 3,060 ₪ לתובע עבור הנזק הכספי, ובנוסף לשלם את הוצאות הפוליגרף בסך 1,400 ₪ והוצאות המשפט בסך 900 ₪.