חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה תשע``ב-2011 - הסברים ותקציר

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

מהו החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה?

מדי שבוע, מונחות לפתחם של בתי הדין לעבודה בישראל עשרות ואף מאות תביעות של עובדים כנגד מעסיקיהם. תביעות אלה, אינן מוגשות בחלל הריק. מעסיקים רבים מפרים לא אחת זכויות עובדים ומאלצים את המועסקים למצוא מזור למצוקתם בין כתלי בתי הדין לעבודה ברחבי הארץ. אחד הגורמים העיקריים לכך הינו העדר אכיפה ראויה בכל הקשור לדיני העבודה בישראל.

ברוח זו, לפני כשלושה חודשים, התקבלה בכנסת הצעת חוק אשר מטרתה להגביר את האכיפה של דיני העבודה במדינה. החוק, אשר הינו פרי של דיונים ארוכים שנמשכו כשנתיים וחצי, כולל שורה ארוכה של סעיפים והוראות אשר מטרתם לסייע באכיפת חוקי העבודה. במסגרתו של החוק הוענקו לרשויות כלים לאכיפת דיני עבודה, לרבות כלים חדשניים כגון הטלת אחריות על מזמין שירות מחברות קבלן לתשלום זכויות העובדים. להלן סקירה (תמציתית בלבד) של הוראות החוק החדש.

עיצום כספי מדורג

חלקו הראשון של החוק קובע כי יהיה ניתן להטיל על מעסיקים עיצומים כספיים מדורגים בגין הפרות חיקוק בתחום העבודה. עיצומים אלה נעים "מהקל אל הכבד" והם יוטלו על ידי "ממונה" אשר ימונה על ידי שר התמ"ת.

במדרג הראשון נמצאות הפרות כגון: בקשת הצגת פרופיל צבאי בראיון עבודה, אי ניהול פנקס חופשה, העסקת נער ללא פנקס עבודה, העסקת עובדת בהריון מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות וכדומה. הפרות אלה, המנויות בחלק א' של התוספת השנייה לחוק, עלולות לגרור עיצום כספי בסך של 5,000 שקלים.

במדרג השני מדובר בהפרות "חמורות" יותר אשר העיצום הכספי בגינן הועמד על 20,000 שקלים. במדרג זה ניתן למצוא: אי מתן חופשה שנתית, אי תגמול שעות נוספות, העסקת עובדת בחופשת לידה וכדומה.

המדרג השלישי הינו הגבוה ביותר והוא מצוי בפרק ג' לתוספת השלישית. כעת מדובר בהפרות כגון - איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר, פיטורי אישה בהריון, אי תשלום זכויות מכוח צו הרחבה וכדומה. בגין הפרות אלה, מעסיק עלול לשלם עיצום כספי בסך של 35,000 שקלים. כמו כן, החוק קובע כי במידה וההפרות חוזרות על עצמן, העיצום יגדל בהתאם. כך גם נקבע לגבי הפרה מתמשכת או חוזרת.

אחריות מזמין השירות

ארגונים חברתיים אשר שיתפו פעולה עם ההסתדרות, משרד התמ"ת, והאוצר, בגיבוש החוק המדובר, מתגאים בכלי אשר מאפשר הטלת אחריות על מזמין השירות. הפרות רבות של זכויות עובדים נעשות על גבם של "עובדים מוחלשים" בתחומים כגון ניקיון, שמירה, הסעדה, אבטחה וכדומה. במקומות עבודה אלה, העובדים לפעמים אפילו לא יודעים את זהות מעסיקם וזאת משום שמרבית ההעסקה נעשית על בסיס חברות קבלן וחברות כוח אדם.

על פי רוב, חברה קבלנית מתקשרת עם מזמין שירות למתן שירותי אבטחה, ומציבה בעסקו עובדים מטעמה המועסקים דרכה. עד לאחרונה, כמעט מלוא האחריות בנוגע לזכויות העובדים הוטלה על חברת כוח האדם. מזמין השירות, לעומת זאת, נהנה מעובדים זולים אך ללא דאגה לזכויותיהם.

      קראו עוד בתחום:

• משרד התמ"ת במבצע אכיפה כנגד הפרת זכויות עובדים בתחנות דלק
• משרד התמ"ת במבצע לאכיפת משפט העבודה בהעסקת בני נוער בקיץ
• האם פקחי התמ"ת יוכלו לבצע ביקורות פתע?

החוק החדש מבקש אפוא לשנות סוגיה זו. אי לכך, נקבעו בו מספר כלים לשם הטלת האחריות לפקח על זכויות העובדים גם על מזמין השירות. עם זאת, חשוב להדגיש כי האחריות הנ"ל עדיין "אחריות משנית" לאחריות הישירה של הקבלן המעסיק. כמו כן, היא מוגבלת לתחומי הניקיון, השמירה, ההסעדה והאבטחה, ותלויה בהודעה למזמין בנוגע להפרה.

החוק מעניק למזמין השירות מספר הגנות. אחד הכלים להטלת אחריות על מזמין השירות לפי החוק החדש היא על ידי הטלת עיצום כספי על האחרון במידה והוטל על הקבלן עיצום כספי. במקרים אלה, מזמין השירות יוכל להימנע מההתמודדות עם העיצום הכספי, וזאת במידה והוא יתקן בתוך 30 ימים את ההפרה, או יבטל את החוזה עם הקבלן בתום לב ויאפשר את חילוט הערובה שניתנה לו מהקבלן.

יש להדגיש כי הטלת עיצום כספי על מזמין השירות מוגבלת במספר תנאים. החוק מוסיף וקובע כי ניתן יהיה להטיל אחריות אישית על מנכ"ל תאגיד מזמין שירות, אשר לא ביטל חוזה ואיפשר חילוט ערובה, או לא פיקח על ביצוע תיקון ההפרה. יודגש כי אחריות זו עלולה להיות גם אחריות פלילית. במסגרת החוק החדש, עובדים יוכלו להגיש גם תביעה אזרחית כנגד מזמין השירות אשר זכויותיהם נפגעו בתקופת ההעסקה אצלו.

אחריות מנהל כללי ברשות ציבורית

אחת האירוניות הגדולות בהעסקת עובדי קבלן היא כי מרביתם עובדים במוסדות ממשלתיים וציבוריים. דווקא במקומות אלה, מופרות זכויות עובדים חדשות לבקרים. החוק החדש מנסה להתמודד אפוא גם עם סוגיה זו. על פי החוק, יהיה ניתן להעמיד לדין פלילי מנכ"ל של משרד ממשלתי או יחידת סמך אשר אינה תאגיד, בגין הפרת חובת פיקוח על מניעת עבירות והפרות, וזאת כל אימת שלא הוכח כי האחרון עשה למילוי חובתו כל הניתן.

תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים

החוק קובע גם כי יחול על מעסיקים שונים איסור התקשרות עם גופים ציבוריים במידה והם נתפסו כמפרי זכויות שיטתיים. שיטתי לעניין זה הינו עסק אשר במשך שלוש השנים שלפני ההתקשרות הורשע פעמיים לפחות בשל אחת מההוראות שבתוספת השלישית לחוק, או כאשר בשלוש השנים שלפני ההתקשרות הוטלו עליו עיצומים כספיים בגין שש הפרות לפחות.

תיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם

במסגרת החוק נקבע גם כי לא יהיה ניתן להתקשר עם קבלני שירות אשר אינם מורשים. סעיף זה לחוק חל כבר מינואר הקרוב, ונוגע גם למדינה (כפי שצוין לעיל, המעסיקה הגדולה ביותר של עובדי קבלן בישראל).