תאונה על רקע אישי תוך כדי עבודה, האם תוכר כתאונת עבודה?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
תביעה להכרה בתאונת עבודה שהגיש עובד שנדרס בזמן שהמתין להסעה למקום עבודתו, נדחתה על ידי בית המשפט, מכיוון שהוכח שהתאונה קרתה עקב סכסוך אישי וללא זיקה למקום העבודה.
תאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, היא תאונה שהתרחשה תוך כדי עבודה ובעקבות עיסוק בעבודה. סעיף 80(1) לחוק קובע בנוסף, שתאונה תיחשב לתאונת עבודה גם אם היא מתרחשת עקב נסיעה או הליכה למקום העבודה ובחזרה ממנו.
כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה לצורך קבלת פיצויים, יש להוכיח שהתרחש אירוע חיצוני שגרם לחבלה במסגרת הקשורה לעבודה. התובע צריך להוכיח באמצעות עדויות ורשומות רפואיות שאכן האירוע התרחש, ושיש קשר סיבתי בין הפגיעה לעבודה.
תאונת דרכים או אירוע דריסה שמתרחשים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, יכולות להיות מוכרות לפי החוק כתאונת עבודה, אם הוכחה זיקה לעבודה או לתנאי הדרך. במקרה שבו עובד נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, מוטלת עליו החובה להוכיח כי אין מדובר בתאונה על רקע אישי ומסיבות הנוגעות לחייו האישיים. אם יוכח שהתאונה נגרמה בשל סיבות אישיות שונות, העובד לא יקבל הכרה לצורך קבלת פיצויים אפילו אם התאונה התרחשה בדרך לעבודה.
האם התאונה התרחשה על רקע סכסוך משפחתי?
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דן בתביעה שהגיש עובד נגד המוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונת דרכים כתאונת עבודה לצורך קבלת פיצויים. העובד הגיש תחילה תביעה אל הביטוח הלאומי ודרש לקבל הכרה בתאונת דרכים שעבר כתאונת עבודה, וזאת משום שהתאונה התרחשה כאשר היה בדרכו לעבודה. למרות זאת, ביטוח לאומי דחה את תביעת העובד לקבלת פיצויים, משום שלטענתו התאונה שבה נפגע התובע בדרך לעבודה, התרחשה בשל קטטה על רקע אישי ולא עקב עבודתו.
לטענת התובע, הוא נפגע באירוע דריסה בשעה שחיכה להסעה שתיקח אותו למקום עבודתו במפעל בדרום הארץ. כתוצאה מן התאונה, נחבל העובד ואושפז בבית החולים למשך כשבועיים. התובע טען שלא היה מעורב באף קטטה עם הנהג הדורס או עם מישהו הקרוב אליו, ושבסך הכל חיכה להסעה. התובע לא הביא מאף גורם עדויות ואסמכתאות אל בית המשפט לכך שאכן נדרס בשעה שהמתין להסעה לעבודה.
בא כוח הנתבע טען שהאירוע כלל לא התרחש בזיקה למקום עבודתו של העובד שנדרס, אלא אירע על רקע סכסוך אישי בין חמולות ולכן אין לראות בפגיעתו כפגיעה בעבודה. כדי לתמוך בטענה זו, הביא בא כוח הנתבע לפני בית המשפט העתק מכתב האישום של הנהג שדרס את התובע, ובו הודה הנהג הדורס בכך שדרס את התובע ובני משפחה נוספים שלו, על רקע של סכסוך משפחתי.
נוסף על הוכחה זו, הוגש תסקיר של נפגעי העבירה לפני בית המשפט, התומך בעובדות אלו. בתסקיר מתואר סכסוך שכנים עמוק בין המשפחות, אשר התפתח לעיתים להתפרצויות זעם, ואשר גרם לתחושת חוסר אונים מתמשכת בקרב משפחת התובע אל מול הדורס ומשפחתו.
גם מעדות אחיו של התובע עולה הקשר בין אירוע הדריסה לבין סכסוך המשפחות. האח תיאר בעדותו הראשונית שבעת אירוע הדריסה, הוא עמד יחד עם התובע ואשתו בסמוך לגדר בית המשפחה והדורס פגע בשלושתם יחד, וכי הפגיעה הזו בהם בידי הדורס איננה מקרית כלל.
בית המשפט דחה את התביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה
בית המשפט קבע שבגרסתו של התובע להשתלשלות האירועים, נרשמו סתירות רבות בקשר לנסיבות התאונה, אולם גם אם גרסתו של התובע הייתה עקבית וסדורה, בית המשפט קבע שלא היה מסיק אחרת, מכיוון שהתובע לא הוכיח שהתאונה אכן התרחשה במהלך ועקב עבודתו.
בית המשפט ציין שהתובע לא הביא בפניו אסמכתא לכך שהוא באמת חיכה להסעה שתיקח אותו למקום עבודתו. נוסף על כך, הובאו ראיות מטעם ההגנה, ובהן כתב אישום, תסקיר וחקירות משטרה, ובאמצעותן הוכח מעל לכל ספק שמדובר באירוע דריסה שהיה מכוון כלפי התובע ומשפחתו באופן אישי ועקב סכסוך בין חמולת הדורס לבין חמולת הנדרס.
מכיוון שכך, בית המשפט החליט שאין לראות באירוע הדריסה כתאונת עבודה שכן גם אם התרחש בזמן ההמתנה להסעה, הוא נגרם בעקבות רקע אישי בלבד וללא קשר למקום העבודה. בית המשפט הטיל על התובע לשלם לנתבע הוצאות תשלום לעדים בסך של 770 שקלים בתוך שלושים ימים.
ב"ל 68910-01-18