הכרה בסוכרת כתאונת עבודה, מתי ניתן לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

מחלת הסוכרת מתאפיינת בריכוז גלוקוז גבוה בדם ובשתן וקשורה בקשר הדוק להפרעה בתפקוד האינסולין בגוף או ביכולת לייצר אותו. היא עלולה להיגרם עקב סיבות שונות, ובתוכן: תורשה, עודף משקל, מוצא, נטייה ללחץ דם גבוה, רמות גבוהות של שומנים בדם, מחייה בסביבה החשופה לנגיפים מסוימים ועוד.

חולי סוכרת עלולים לסבול מצורך מוגבר למתן שתן ולכן נוטים להתייבשות, מה שעלול לפגוע במערכות שונות בגוף ואף לגרום לעיוורון. נוסף על כך, סובלים חולי הסוכרת מחוסר מתמיד באנרגיה ומתחושת רעב מתמדת, וכתוצאה מכך מסת השריר שלהם יורדת. מחלת הסוכרת עלולה בנוסף להוביל לפגיעה בתפקוד המערכת החיסונית, ועקב כך להפחית את יכולת הגוף להילחם בזיהומים ובמחלות אחרות.

סוכרת כתאונת עבודה, באילו תנאים?

תאונת עבודה בהגדרתה היא התרחשות אירוע חריג וחד פעמי שהוביל לפגיעה בעובד במסגרת הקשורה לעבודתו. לכן, כשעובד מעוניין לקבל הכרה בסוכרת כתאונת עבודה, עליו לקשור בין התפרצות הסוכרת לבין אירוע חד פעמי וחריג, אשר גרם באופן מובהק למתח קשה או למאמץ גופני יוצא דופן.

העובדה שקיימים מספר גורמי סיכון למחלה, עלולים להרחיק את העובד שחלה מקבלת פיצויים, משום שעליו להוכיח שהפגיעה לא נגרמה מהגורמים האחרים. מסיבה זו, יש חשיבות לסמיכות בין תאריך התרחשות האירוע בעבודה לבין תאריך אבחון המחלה. נוסף על כך, על האירוע להיות חריג בעוצמתו, כדי שיוכר כסיבה ברורה לגילוי המחלה.

ההליך לתביעת הכרה בסוכרת כתאונת עבודה

לשם קבלת ההכרה בסוכרת כתאונת עבודה, יש להגיש תחילה תביעה למוסד לביטוח לאומי, שם ייבחנו הנתונים והראיות שנאספו. תביעות רבות מסוג זה עלולות להידחות על שולחן המוסד לביטוח לאומי, וזאת בשל היעדר ראיות מספיקות, היעדר חוות דעת מאת מומחה רפואי ועוד. במקרה שבו נדחתה התביעה על ידי ביטוח לאומי, ניתן להגיש נגד המוסד תביעה לבית הדין לענייני עבודה.

עורך הדין מטעם העובד שנפגע יצטרך להציג בפני בית המשפט ראיות ועובדות, התומכות בקיומו של קשר סיבתי בין המחלה לאירוע החריג. אם בית המשפט ישתכנע שהראיות מספקות, הוא יורה על קבלת חוות דעת מאת מומחה רפואי מטעמו. המומחה ייתן חוות דעת רפואית, אשר תקבע באופן מקצועי האם במקרה זה מתקיים קשר סיבתי בין האירוע שגרם ללחץ חריג לבין התפרצות הסוכרת.

עובד תבע הכרה בסוכרת כתאונת עבודה עקב שיחת פיטורין

עובד שהתפרצה אצלו סוכרת, הגיש תביעה אל המוסד לביטוח לאומי להכרה בהתפרצות מחלתו כתאונת עבודה. משנדחתה תביעתו, החליט העובד לתבוע את הביטוח הלאומי בבית הדין לענייני עבודה בתל אביב יפו.

לפי עובדות המקרה, העובד היה בשנות ה-40 לחייו, עבד בחברה במשך ארבע שנים בתפקיד ניהולי והרוויח למחייתו 21 אלף שקלים בחודש. במשכורת זו שילם מזונות מידי חודש עבור שני ילדים, וכן היה אחראי יחידי לפרנסת בת נוספת. בפברואר 2013, זומן העובד לשיחת שימוע לפני פיטורין, שבה הודיעו לו נציגי החברה שהעסקתו תסתיים בתחילת חודש מרץ, לפני חג הפסח.

בשורה זו לא הייתה קלה עבור העובד וגרמה לו ללחץ נפשי וחרדה, אותם הביע בהודעת טקסט ששלח למעסיקתו, אולם ללא הועיל. יחסי העבודה בין הצדדים באו לסיומם במועד שנקבע, ובאותו החודש אובחנה אצלו סוכרת מסוג 1.

בית המשפט הפנה את התיק למומחה רפואי, כדי לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין פיטורי התובע לבין התפרצות מחלת הסוכרת שממנה הוא סובל. כמו כן, התבקש המומחה לקבוע האם המחלה הייתה מתפרצת בזמן זה גם ללא הפיטורין או שמא הפיטורין זירזו את ההתפרצות.

החולה היה קדם סוכרתי, הפיטורין היו הטריגר להתפרצות

המומחה מטעם בית הדין קבע שבשנים האחרונות, חלה עלייה עקבית בערכי הסוכר של התובע עד לרמה קדם סוכרתית עוד לפני הודעת הפיטורין. המומחה קבע שהתובע היה מאובחן במחלה בתוך כשנתיים גם ללא ההודעה על פיטוריו, וכי הפיטורין לא גרמו למחלה אך נראה שתרמו להופעתה המוקדמת. כמו כן, קבע המומחה שפיטורין עלולים להיות סיבה הגורמת ללחץ נפשי ולתחושת חרדה, המשתנות בעוצמתן מאדם לאדם.

התובע ביקש מבית המשפט לקבל את חוות הדעת הרפואית. לטענת התובע, קביעת המומחה מוכיחה את קיומו של קשר סיבתי בין פרוץ מחלת הסוכרת לבין פיטוריו. עוד טען התובע, כי לפי המומחה, תגובת האדם להודעת פיטורין משתנה, ולאור נסיבות חייו של התובע, ניתן לקבוע בהחלט שלחץ חריג עלול להיגרם מהודעה כזו.

לעומתו טען הביטוח הלאומי, שלפי קביעת המומחה, מחלת הסוכרת התפתחה אצל התובע בצורה טבעית עקב מצב קדם סוכרתי, ולכן אין לייחס את התפרצותה לפיטורין. נוסף על כך טען הביטוח הלאומי, שעל פי עדות העובד, הוא ידע על הפיטורין הצפויים לו מזה מספר חודשים, ולכן אין מדובר באירוע חריג ומפתיע עבורו.

לאחר ששמע את טענות הצדדים, קבע בית המשפט שאכן מתקיים קשר סיבתי בין התפרצותה המוקדמת של המחלה לבין הודעת הפיטורין, וכי לפי קביעת המומחה הייתה מתפרצת מאוחר יותר אלמלא הפיטורין. משום כך, קיבל בית המשפט את התביעה להכרה בסוכרת כתאונת עבודה, והטיל על הביטוח הלאומי נוסף על כך את הוצאות המשפט של התובע בסך של 5,000 שקלים.

ב"ל 31634-11-15