www.ovdim.org.il

תקיפה תאונת עבודה, באילו מקרים תוכר תקיפה כפגיעה בעבודה?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של אדם אצל מעבידו או מטעמו. אירוע חריג במקום העבודה שגרם ללחץ ברמה גבוהה, כמו תקיפה או תקיפה מינית יכול להיחשב כתאונת עבודה, אם כתוצאה מהאירוע נגרם נזק גופני או נפשי המצריך טיפול רפואי.


עובד שעבר תקיפה במקום העבודה, רשאי להגיש תביעה הן למוסד לביטוח לאומי לבחינת האירוע והכרה בו כתאונת עבודה והן לבית המשפט המוסמך מבחינה עניינית ומקומית לפסיקת פיצויים בגין הנזק שנגרם לנפגע ובתביעה נגד המעסיק בגין אחריותו לאירוע התקיפה.


אחריות המעסיק בגין תקיפה במקום העבודה


הטלת האחריות בנזיקין על המעסיק גבוהה יותר במקומות שבהם אופי העבודה חושף את העובד לסיכונים והתנכלות פיזית, כמו בעבודות אבטחה, שמירה וכדומה. בעבודות מסוג זה, המעסיק נדרש לנקוט באמצעי זהירות מוגברים לשמירה על העובדים ובמקרה שלא פעל בהתאם לכללי הבטיחות, ניתן להגיש נגדו תביעה בגין הפרת חובתו. עם זאת, כאשר הרקע לתקיפה הוא אישי, האירוע לא יוכר כתאונת עבודה, גם אם התקיפה נעשתה במקום העבודה.


נוסף על כך, עובד שנפגע במהלך עבודתו עקב תקיפה זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות מהעבודה והוצאות טיפול רפואי. אם הוועדה הרפואית קבעה כי נותרה לעובד נכות כתוצאה מהפגיעה במהלך העבודה, הוא עשוי להיות זכאי גם לתשלום קצבת נכות או מענק נכות, בהתאם לאחוזי הנכות שקבעה הוועדה.


נהג משאית תקף וטרינר עקב פסילת משלוח


וטרינר אשר הועסק על יד המועצה האזורית בבדיקת בשר המיועד לשיווק בתחומי המועצה, פנה אל בית משפט השלום באשדוד, והגיש תביעה נגד המועצה האזורית, בטענה כי נהג משאית של המועצה, שזהותו אינה ידועה, תקף אותו לאחר פסילת המשלוח, וגרם לו לנזקים.


לטענת התובע, במהלך חודש נובמבר 2011, נהג משאית מטעם הנתבעת אשר הגיע למקום עבודתו של התובע לקבלת אישור למשלוח הבשר שהוביל, תקף אותו לאחר פסילת המשלוח, וגרם לו לנזקים גופניים ונפשיים. התובע טען כי הנתבעת, שהיא מעסיקת נהג המשאית, אחראית כלפיו באחריות שילוחית ועליה לפצות אותו בגין נזקיו. מנגד הכחישה הנתבעת את טענות התובע, את אירוע התקיפה ואת אחריותה לאירוע.


התובע טען כי למקום עבודתו הגיעה משאית של הנתבעת והוא נתבקש לבדוק את הבשר לצורך מתן אישור לשיווקו. בעקבות ממצאים שונים, התובע הודיע לנהג כי הוא פוסל את המשלוח. בתגובה, הנהג התנפל עליו באלימות, הטיח אותו על השולחן תוך שימוש בקללות וגידופים, חטף את הניירת וברח מהמקום.


כתוצאה מכך, נחבל התובע באזורים שונים בגופו ופנה לטיפול רפואי. התובע טען כי נזקק לטיפולים רפואיים ולפיזיותרפיה וסבל מנזק אורתופדי וכן מפגיעה נפשית לנוכח הטראומה. האירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, והתובע קיבל דמי פגיעה עבור 53 ימים בסך של 13,270 שקלים. הוועדה הרפואית קבעה לתובע נכויות זמניות, לאחר תקופת אי כושר מלא, אך הוא לא הוכר כבעל נכות צמיתה במסגרת תביעתו לביטוח לאומי


עורך דינו של התובע פנה אל הנתבעת לקבלת פרטי הנהג, אולם היא לא נענתה לפניה וסירבה לתת את פרטיו. לטענת התובע, הנתבעת אחראית לנזקיו של התובע באירוע הן לנוכח מעשיו של נהג המשאית התוקף באחריות שילוחית והן בגין רשלנות מצידה.


המעסיקה טענה כי מדובר באירוע פרי דמיונו של התובע


הנתבעת טענה מנגד כי היה על התובע להצביע על הפרטים של הנהג, ופנייתו של עורך דינו נעשתה למעלה משמונה חודשים ממועד האירוע. הנתבעת הכחישה את התביעה וטענה כי מדובר באירוע פרי דמיונו של התובע, שאותו המציא לשם קבלת פיצויים. עם זאת, היא הודתה כי משאיות מטעמה מגיעות למקום עבודתו של התובע לקבלת אישור לשיווק הבשר, ובמועד הרלוונטי עודכנה כי המשלוח נפסל לשיווק.


לאחר שמיעת העדויות והראיות, סבר בית המשפט כי נהג מטעם המועצה האזורית, אשר הגיע למקום עבודתו של התובע כחלק מתפקידו לקבלת אישור למשלוח הבשר שהוביל, התווכח עם התובע בתגובה להודעתו כי ברצונו לפסול את משלוח הבשר, ובכלל זאת, חטף ממנו את המסמכים, דחף אותו לעבר השולחן והפילו ארצה. בית המשפט קבע כי אין ספק כי מעשה התקיפה היה למען או במסגרת קידום ענייניו של המעביד.


בסופו של דבר קבע בית המשפט כי במחלוקת העובדתית הנוגעת לנסיבות האירוע הנטען, נמצא כי יש לתת אמון מלא בגרסת התובע ובעד שתמך בגרסתו, ויש לדחות את גרסתם של עדים מטעם הנתבעת. לפיכך נקבע, כי התובע הותקף על ידי נהג שפעל במסגרת תפקידו אצל הנתבעת באותו מועד.


בהיעדר זהותו של הנהג התוקף, נמצא כי הנתבעת אחראית לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתקיפה שבוצעה על ידי עובד שלה, בסך של 26,360 שקלים, ובנוסף, עליה לשלם לתובע את מלוא הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דינו בסך של 11,700 שקלים.


ת"א 38295-03-15
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - תאונות עבודה

במהלך ירידה ממשאית, עובד בחברה העוסקת במכירה והתקנה של חלקי חילוף, החליק על מדרגות המשאית ונפצע בברך. בית משפט השלום נדרש להכריע האם המעסיק התרשל.  

תופרת שהחליקה על הרצפה במקום העבודה, כתוצאה מנזילת שמן ממכונת התפירה שעליה עבדה, פנתה אל בית משפט והגישה תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים.  

אל בית משפט השלום בעכו הוגשה תביעה בגין נזקי גוף שהגיש חשמלאי, על רקע נפילה מגובה שאירעה באוגוסט 2007, בבניין מגורים שבבעלות הנתבע. 

רתך אשר נגרם לו ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת והגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית אשר קבעה לו 10% נכות בלבד.  

עובד בחנות נדרש להוביל לביתו של המנהל כמות רבה של ספרים, דבר שחרג מתפקידו. בעת הרמת המשא הכבד, נפגע העובד בגבו, וטען כי מדובר בתאונת עבודה.  

במהלך בדיקת תקלה במנוע של משאית במוסך, נשאבה ידו של חשמלאי לפתח כניסת האוויר של המנוע וכתוצאה מכך נגרמה לו קטיעה חלקית של האצבע.  

עובד באתר בנייה שנפגע ממסור חשמלי בכף ידו, טען כי המעסיק הורה לו לעבוד עם מסור ללא מגן, על כן הוא אחראי לקרות התאונה. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.