תאונת עבודה לעובד ניקיון, מי משלם פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עובד ניקיון אשר ידו נפגעה ממכבש במהלך עבודתו במפעל, פנה אל בית משפט השלום בפתח תקווה והגיש תביעה לתשלום פיצויים נגד הנהלת המפעל, בטענה לרשלנותה עקב הנהגת שיטות עבודה לא בטוחות והפרת חובת הזהירות כלפי העובד.

על פי עובדות התביעה, בחודש מאי 2013, נפגע התובע, יליד 1975, בעת שכף ידו השמאלית נמחצה במכבש. התובע החל את דרכו במפעל כעובד ניקיון דרך חברת כוח אדם ובהמשך הועסק על ידי הנתבעת באופן ישיר.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע שברים פתוחים באצבעות וחתך בכף היד. התובע נזקק לניתוח שבמסגרתו בוצע קיבוע של השברים, ובהמשך בוצעה קטיעה של אחת האצבעות בעקבות נמק שהתפתח. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ונקבעה לתובע נכות רפואית בשיעור של 24%.

עובד אחר הפעיל את המכונה ללא ידיעת התובע

לטענת התובע, התאונה אירעה בזמן שעסק בעבודות ניקיון על יד המכבש, כאשר חלקי המכונה נסגרו עליו והביאו למחיצת ידו. התובע הוסיף וטען כי הפעולה אשר הביאה לפגיעתו נעשתה בטעות על ידי עובד אחר, אשר הפעיל את המכבש לפני שנמחצה כף ידו.

על רקע נסיבות הפגיעה, טען התובע כי יש להחיל את הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו או דבר מסוכן וכי על המעסיקה הנטל להוכיח כי התאונה אירעה שלא מחמת רשלנותה. לחילופין, טען התובע כי התאונה נגרמה עקב רשלנותה של המעסיקה, אשר באה לידי ביטוי בהנהגת שיטות עבודה לא בטוחות, אי תיאום בין העובדים, אי דאגה לגידור משולב למכבש ועוד.

אל כתב התביעה צירף התובע חוות דעת של מומחה מטעמו, אשר ציין בין היתר, כי מצב האצבעות שלו כיום אינו מאפשר שימוש ביד והעדר יכולת לתפוס עם היד חפצים או להיעזר בה, לכן המומחה סבר כי יש להעמיד את נכותו על 47%.

התובע אשם בכך שלא שם לב לנעשה סביבו

מנגד טענה הנתבעת כי התאונה עולה בגדר אירוע בלתי צפוי אשר לא היה בשליטתה וכי על התובע לשאת באשם תורם בשל חוסר תשומת ליבו או בשל חוסר ערנותו לנעשה סביבו. לטענת הנתבעת, התובע הניח את ידו במכונה בזמן שהיא עבדה, כאשר הוא עצמו אינו עובד על המכונה ולא ברור מדוע עשה כן.

הנתבעת ציינה כי בהתאם לנהלים אין לנקות בסביבת המכבש כאשר הוא פועל והתובע היה מודע היטב למלוא ההוראות. כמו כן, המכבש אשר גרם לפגיעה, עובד בקצב איטי ביותר, עם זאת, התובע מצא עצמו עם ידו בין הזרועות למשטח המכונה, על אף הידע על קצב ואופן עבודתה.

בנסיבות אלה ועל רקע זה שהתובע לא פירט כיצד ומדוע ידו הגיעה אל המכונה שעה שתפקידו היה לנקות את הרצפה, הנתבעת לא הייתה יכולה לצפות את האירוע ואת חוסר הזהירות של העובד שפעל בניגוד לכללי הבטיחות, ואף לטענתה היא מילאה ונקטה אחר כל החובות ואמצעי הבטיחות המוטלים עליה.

בית הדין העדיף את גרסת התובע

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת מכלול הראיות, הגיע בית הדין לכלל מסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח כי פגיעתו אכן אירעה בעת שידו נמחצה במהלך פעולת המכבש בידי עובד אחר. בית המשפט השתכנע כי התאונה אירעה לקראת סוף יום העבודה, כאשר התובע הניח את ידו על המכונה לצורך ביצוע עבודות ניקיון, בעת שהמכונה לא פעלה, כאשר לפתע עובד אחר הפעיל את המכונה, מבלי ששם לב שהיד של התובע מונחת שם.

בית הדין סבר כי הסיבה לבחירתו של עובד להפעיל את המכבש לקראת סיום העבודה ובזמן ביצוע עבודות הניקיון נותרה לוטה בערפל, ואולם במקום שבו התוצאה היא שבסופו של יום, כף ידו של התובע נמחצה, מקורה במחדל עקב אי יכולתו של עובד אחר להבחין בתובע ובמידת קרבתו למכונה ממקום הפעלה.

לפיכך, היעדר קיומם של אמצעים אשר היה בהם לאפשר למפעיל להבחין טוב יותר בקיומם של עובדים אחרים שהאיבר שלהם מצוי בסכנת מעיכה מהמכבש הוא בבחינת מחדל המוביל למסקנה כי הנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה.

עם זאת, יש לייחס אשם תורם לתובע לקרות התאונה בשיעור של 15%, מאחר שניתן היה לצפות ממנו, כמי שהכיר את סביבת העבודה וכמי שהיה מודע למסוכנות הטבועה במכונות מסוג זה, שלא יניח את ידו על המכבש גם כאשר הוא לא בפעולה.

בנסיבות אלה קיבל בית הדין את התביעה נגד המעסיקה, וחייב אותה לשלם לתובע פיצויים בסך של 150,000 שקלים, בגין הפסדי שכר, גריעה מכושר השתכרות לעתיד, כאב וסבל ועזרת צד ג'. זאת בתוספת הוצאותיו בגין חוות הדעת ושכר טרחת עורך דין בשיעור כולל של 24%.

ת"א 37623-02-15