www.ovdim.org.il

גמלת ניידות עקב תאונת עבודה, מי זכאי?

דרגו את המאמר
  התקבלו 14 דירוגים בציון ממוצע: 3.5 מתוך 5

גמלת ניידות היא קצבה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, לנפגעי תאונות עבודה ולאנשים אשר סובלים מליקויים ברגליים המגבילים אותם בתנועתם.


נפגע עבודה הוא עובד שכיר או עובד עצמאי הרשום במוסד לביטוח לאומי, או אדם שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, מי ששכרו נקבע על פי החוק, כגון חבר כנסת ועוד. עובד שהוכר כנפגע עבודה זכאי לפיצויים ותגמולים שונים מהמוסד לביטוח לאומי, כגון: דמי פגיעה, קצבת נכות, שיקום מקצועי ובמקרים מסוימים גם גמלת ניידות.


מוגבל בניידות מוגדר בתקנות הביטוח הלאומי כתושב ישראל הנמצא בארץ, החל מגיל 3 עד גיל הפרישה, שהוועדה הרפואית קבעה את אחוזי מוגבלותו בניידות עקב ליקויים בגפיים התחתונות, לפי רשימת ליקויים מוגדרת.


בהתקיים תנאים מסוימים זכאי אדם המוגבל בניידות לקבל הטבות בניידות גם לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ואף במקרים מסוימים ניתן לקבל גמלת ניידות גם לאחים שטרם מלאו להם שלוש שנים, אם לכל אחד מהם נקבעו 80% לפחות מוגבלות בניידות, והם מתגוררים באותו הבית.


מוגבל בניידות שנקבע על ידי הוועדה הרפואית כי זקוק לכיסא גלגלים, יכול לקבל הלוואה מביטוח לאומי לרכישת רכב לאביזרים מיוחדים, או לקבל הלוואה למימון חלקי או מלא של המסים על רכישת רכב, אם הוא עומד בתנאים. ואף מוגבל בניידות בעל רכב זכאי לקבל קצבה חודשית, תג חניה לנכה ופטור מתשלום אגרת רישוי.


מי זכאי לקבל גמלת ניידות?


כדי לקבל גמלת ניידות עקב תאונת עבודה, יש לעבור בדיקה על ידי הוועדה הרפואית מטעם משרד הבריאות, לצורך קביעת אחוזי נכות, מחמת ליקויים הקשורים לנכות תפקודית ברגליים.


התנאים לקבלת גמלת ניידות הם: שיעור של 40% ומעלה מוגבלות בניידות לבעל רישיון נהיגה בתוקף, או 60% מוגבלות בניידות למי שאין לו רישיון נהיגה בתוקף, כאשר במצב זה הגמלה משולמת לאדם שמורשה לנהיגה ומסיע את הנכה.


קצבת ניידות משולמת לבעלי רכב או חסרי רכב, אשר עונים על התנאים הבאים: בעלי רכב שהמרחק מביתם למקום עבודתם וחזרה הוא 40 ק"מ לפחות, זכאים לתוספת לקצבת הניידות, כדי לפצות אותם על הוצאות אחזקת הרכב, בתנאי שעבדו לפחות חצי שנה רצופה לפני הגשת הבקשה לקצבה, והם נוסעים ברכבם בקביעות למקום העבודה.


קצבת ניידות לחסרי רכב, אשר מלאו להם 18 שנים ונקבעה מוגבלות בניידות בשיעור של 80% לפחות, מיועדת להשתתפות בהוצאות הניידות של זכאים שאין ברשותם ובבעלותם רכב. במקרה זה, הקצבה משולמת לחסר רכב, גם למי שיש ברשותו ובבעלותו רכב, אך הרכב מושבת.


ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים


נפגע עבודה אשר הגיש תביעה לגמלת ניידות, פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת והגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, בעקבות החלטתה כי המוגבלות שממנה הוא סובל אינה נכללת ברשימת הליקויים.


על פי עובדות התביעה, המערער הגיש תביעה חדשה, ובחודש יוני 2017, הופיע בפני וועדה מדרג ראשון, אשר קבעה כי הוא זכאי לנכות בניידות בשיעור 75% לצמיתות לפי פריט ליקוי א(6) דו צדדי, שהוא שיתוק חלקי של שרירי הגפה התחתונה, הגורם להגבלה ניכרת בהפעלת מפרק הירך או הברך.


על החלטה זו, הגיש המוסד לביטוח לאומי ערר וטען כי לא סביר שההחמרה שחלה במצבו של התובע, לפי החלטת הוועדה המחוזית, אירעה בתקופה כה קצרה. מאחר שבחודש אוקטובר 2017, הוא הופיע בפני הוועדה אשר בדקה אותו וקבעה כי לא נמצאה אצלו חולשת שרירים, וכי המגבלה בניידות לא נכללת ברשימת הליקויים בהסכם הניידות. ועל החלטה זו נסוב הערעור.


החלטת הוועדה בעניין גמלת הניידות לא מנומקת


לטענת המערער, החלטת הוועדה לא מנומקת, מאחר שכאשר נבדקו שרירי הרגליים שלו, הוועדה לא פירטה מהו הכוח הגס של כל שריר שנבדק, אלא בחרה לתת ציון כללי לכל קבוצת השרירים כמכלול. לפיכך, לא ניתן לעמוד על דעתה ביחס לחולשה בשרירים.


המערער הוסיף כי אין לקבל את קביעתה של הוועדה כי הוא הגיע לכוח 5 בכל קבוצות השרירים, מאחר שקביעות הוועדה לא יכולות להינתן על דרך האומדן, ולטענתו הוועדה צריכה לציין את הכוח הגס בכל אחד מהשרירים, בהתחשב בכך שפריט הליקוי לא דורש שיתוק מלא, אלא שיתוק חלקי.


מנגד טען ביטוח לאומי כי לא נפל פגם בנימוקי הוועדה, מאחר שהיא לא מצאה עדות לחולשת שרירים, ואף הסבירה כי הדבר מתיישב עם סוג המחלה שבה לוקה המערער. כמו כן, גם אם הוועדה לא רשמה את הערכים הנוגעים לכוח הגס ביחס לכל אחד מהשרירים, קביעתה כי הכוח הגס בכל קבוצות השרירים קרוב לחמש, היא בגדר קביעה רפואית. ובכל אופן בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה לגבי סולם ויינברג, כוח גס בין 4 ל-5 אינו נחשב בגדר שיתוק. לכן, אין כל בעיה לעקוב אחרי הלך דעתה של הוועדה ואין מקום להתערב בהחלטתה.


בית המשפט קבע כי דין הערעור להתקבל


לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון במסמכים המצורפים, קבע בית המשפט כי דין הערעור להתקבל עקב פגם משפטי. בית המשפט השתכנע שהוועדה לא פירטה כראוי את הבדיקה שערכה למערער, ובחרה לתת ציון כללי לכל קבוצות השרירים, מבלי לרשום ציון נפרד לגבי כל שריר ושריר, על כן מדובר בקביעה לא ברורה שאינה תואמת את הציון שנרשם בטבלה.


בית המשפט ציין כי נימוקיה של הוועדה היו צריכים להיות מנוסחים בבירור, באופן שיהיה מובן גם למי שאינו בעל ידע רפואי רלוונטי. על כן נקבע כי תביעתו של המערער תחזור אל הוועדה לעררים, כדי שהוועדה תערוך לו בדיקה לעניין כוח גס בשרירים, תפרט את הממצאים לגבי כל שריר בנפרד, ותשקול מחדש ולאור כלל הממצאים את קביעתה לעניין דרגת הנכות והזכאות לגמלת ניידות.


ב"ל 44359-11-17
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - תאונות עבודה

במהלך ירידה ממשאית, עובד בחברה העוסקת במכירה והתקנה של חלקי חילוף, החליק על מדרגות המשאית ונפצע בברך. בית משפט השלום נדרש להכריע האם המעסיק התרשל.  

תופרת שהחליקה על הרצפה במקום העבודה, כתוצאה מנזילת שמן ממכונת התפירה שעליה עבדה, פנתה אל בית משפט והגישה תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים.  

אל בית משפט השלום בעכו הוגשה תביעה בגין נזקי גוף שהגיש חשמלאי, על רקע נפילה מגובה שאירעה באוגוסט 2007, בבניין מגורים שבבעלות הנתבע. 

רתך אשר נגרם לו ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת והגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית אשר קבעה לו 10% נכות בלבד.  

עובד בחנות נדרש להוביל לביתו של המנהל כמות רבה של ספרים, דבר שחרג מתפקידו. בעת הרמת המשא הכבד, נפגע העובד בגבו, וטען כי מדובר בתאונת עבודה.  

במהלך בדיקת תקלה במנוע של משאית במוסך, נשאבה ידו של חשמלאי לפתח כניסת האוויר של המנוע וכתוצאה מכך נגרמה לו קטיעה חלקית של האצבע.  

עובד באתר בנייה שנפגע ממסור חשמלי בכף ידו, טען כי המעסיק הורה לו לעבוד עם מסור ללא מגן, על כן הוא אחראי לקרות התאונה. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.