חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז - 2007

1.  הגדרות

בחוק זה -

"הסכם קיבוצי" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז1957-;

"הפסקה בעבודה" - הפסקה שהעובד זכאי לה מכוח דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג במקום העבודה;

"מושב לעבודה" - מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום;

"מקום עבודה" - מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי, למעט מקום שהוראות סימן ד' בפרק ד' לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל1970-, חלות לגביו;

"השר" - שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

2.  עבודה בישיבה

מעביד יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעביד שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.

3.  ישיבה בעת הפסקה בעבודה

בלי לגרוע מהוראות סעיף 2, מעביד יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה בעבודה.

4.  סמכות שיפוט ותרופות

(א)  לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 2 ו3-, והוא רשאי:

(1)  לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;

(2)  ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.

(ב)  (1) מצא בית הדין לעבודה כי נתבע הפר את הוראות סעיפים 2 או 3,
       רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק
       (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים
       חדשים; ואולם רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה
       בסכום שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת
       ההפרה או בנסיבותיה.

(2)  אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו2006-.

(ג)  הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב1- בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה -

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

"המדד הבסיסי" - המדד שפורסם בחודש שלפני תחילתו של חוק זה;

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

5.  זכות תביעה

תובענה בשל הפרת הוראות סעיפים 2 או 3 יכול שתוגש בידי -

(1)  העובד;

(2)  ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים היציג באותו ענף או ארגון עובדים שהעובד חבר בו;

(3)  ארגון העוסק בזכויות בעבודה, ובלבד שהעובד הסכים לכך.

6.  שמירת זכויות

חוק זה בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ולא לגרוע ממנה.

7.  תחולה על מעסיק בפועל

הוראות חוק זה יחולו, לענין מעביד ועובד, על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל; בסעיף זה, "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-.

8.  דין המדינה

לענין חוק זה, דין המדינה כדין כל מעביד אחר.

9.  ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

10.   (שולב בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו2006-).

11.  תחילה2

תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו.