|
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח 1988
1. הגדרות (תיקון: תשנ"ב, תשס"א3)
בחוק זה -
"הסכם קיבוצי" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז1957-, לרבות צו הרחבה כמשמעותו בחוק האמור ולרבות הסדר קיבוצי;
"מעמד אישי" - היות אדם רווק, נשוי, גרוש או אלמן;
קראו עוד בתחום:
"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-;
"השר" - שר העבודה והרווחה.
2. איסור הפליה (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"א, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ד)
(א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו1986-, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה:
(1) קבלה לעבודה;
(2) תנאי עבודה;
(3) קידום בעבודה;
(4) הכשרה או השתלמות מקצועית;
(5) פיטורים או פיצויים פיטורים.
(6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.
(א1) (1) לא יפלה מעסיק בפועל בין עובדים של קבלן כוח אדם המועסקים
אצלו, וכן לא יפלה בין מועמדים לעבודה אצלו שהופנו אליו על ידי קבלן
כוח אדם בכל הקשור לקבלה לעבודה, להפסקת עבודה ולתנאים במקום
העבודה, והכל מחמת הטעמים המפורטים בסעיף קטן (א).
(2) מעסיק בפועל לא יציע לקבלן כוח אדם, לא יבקש ולא ידרוש ממנו להפלות כאמור בסעיף קטן (א) בין קבלן כוח אדם המועסקים אצל המעסיק בפועל או בין המועמדים לעבודה.
(3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסור החל על פי הוראות סעיף קטן (א) על קבלן כוח אדם כמעביד.
(ב) לענין סעיף קטנים (א) ו-(א1) רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין.
(ג) אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה.
2א. איסור דרישת פרופיל צבאי והשימוש בו (תיקון: תשנ"ה)
(א) מעביד לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד את הפרופיל הצבאי שלו, ולא יעשה שימוש בפרופיל הצבאי שלו, אם הגיע לידיו, בכל ענין המנוי בסעיף 2(א)(1) עד (6).
(ב) דרש מעביד, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), את הפרופיל הצבאי, לא יפגע בעובד או בדורש העבודה בענין המנוי בסעיף 2(א)(1) עד (6) מחמת סירוב למסור את הפרופיל הצבאי.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, כמעביד, לגבי עובדים בגופים האמורים או לגבי קבלת עובדים לגופים האמורים.
(ד) בסעיף זה, "פרופיל צבאי" - הסימול המספרי שצבא ההגנה לישראל נותן לציון מידת התאמתו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצבא ההגנה לישראל.
3. שמירת זכויות
(א) הוראה שנקבעה בחיקוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה בקשר להריון, לשמירת הריון, ללידה, להנקה או לפוריות, אין בה הפליה.
(ב) אין בחוק זה כדי לגרוע מזכות יתר המוענקת לעובדת לפי חיקוק, לפי הסכם קיבוצי או לפי חוזה עבודה, ואין רואים זכות כזו כהפליה.
4. זכויות הורה (תיקון: תשנ"ה)
(א) זכאית עובדת, בהתאם לתנאי העבודה הנהוגים במקום עבודתה, לזכות בקשר להורות, תהא זכות זו נתונה גם לעובד המועסק במקום עבודה שבו נהוגים תנאי עבודה כאמור, אם התקיים בו אחד מאלה:
(1) בת זוגו היא עובדת ולא נעדרה מעבודתה מכוח זכאותה כאמור בסעיף קטן (ב)(3) או (4);
(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית.
(ב) בסעיף זה, "זכות בקשר להורות" - אחד מאלה:
(1) היעדרות מעבודה בשל מחלת הילד;
(2) יום עבודה מקוצר בשל היות העובדת אם לילד;
(3) זכות להשתמש בשירותי מעון שהמעביד מעמיד לרשות ילדי העובדים;
(4) השתתפות המעביד בעלות החזקתו של הילד במעון.
5. מניעת הרעת תנאים
לשם תיקון הפליה האסורה לפי סעיף 2(א) (2), לא יהא מעביד רשאי לגרוע מזכויותיו של עובד אחר או לשנות את מצבו לרעה.
6. הגנה על מתלונן
(א) לא יפגע מעביד בעובד בעניינים המנויים בסעיף 2 מחמת תלונה או תביעה של העובד לענין חוק זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי חוק זה.
(ב) במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א) תהא זו הגנה אם פעולת המעביד ננקטה בשל תלונת שוא או סיוע לגבי תלונת שוא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שוא.
7. פגיעה על רקע הטרדה מינית (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח)
(א) במסגרת יחסי עבודה לא יפגע מעביד או ממונה מטעמו, בעובד או בדורש עבודה בענינים המנויים בסעיף 2 או בכל דרך אחרת, כאשר מקור הפגיעה הוא אחד מאלה:
(1) הטרדה מינית של העובד או של דורש העבודה שנעשתה בידי המעביד, בידי הממונה מטעמו או בידי עובד אחר;
בחוק זה, "הטרדה מינית" - כמשמעותה בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח1998- (להלן - חוק למניעת הטרדה מינית), ובלבד שלענין פגיעה שמקורה בהטרדה מינית לפי סעיף 3(א)(3) ו-(4) לחוק האמור, די בהצעה או בהתייחסות אחת בלבד;
(2) תלונה או תביעה של העובד בשל פגיעה כאמור בסעיף זה;
(3) סיוע של עובד לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה בשל פגיעה כאמור בסעיף זה.
(ב) על פגיעה שמקורה בתלונה או בתביעה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו-(3) יחולו הוראות סעיף 6(ב).
(ג) הוראות סעיף זה יחולו, לענין מעביד ועובד, בשינויים המחויבים, ולפי הענין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם, ועל אדם המועסק כאמור.
8. מודעות בדבר הצעת עבודה (תיקון: תשנ"ה)
(א) מעביד או הזקוק לעובד, לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית אלא אם כן הצעת העבודה צויינה בלשון זכר ובלשון נקבה, בין ביחיד ובין ברבים, וכן לא יפרסם מודעה כאמור שיש בה משום הפליה על פי הוראות סעיף 2.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית שסעיף 2(ג) חל עליה.
9. נטל ההוכחה (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח)
(א) בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2 -
(1) לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים - אם קבע המעביד לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי הענין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים;
(2) לענין פיטורים מהעבודה - אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו.
(ב) בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות סעיף 7(א), תהא חובת ההוכחה על המעביד כי לא פגע כאמור באותו סעיף, אם הוכיח העובד או דורש העבודה כי התקיים האמור בפסקה מפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 7(א).
10. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשנ"ח)
(א) לבית-הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי -
(1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין ואולם בהליך אזרחי בשל פגיעה כאמור בסעיף 7, רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק;
(2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הוראות סעיף קטן זה כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א1970-.
(ב) הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(1) יעודכן ב16- בכל חודש, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין סעיף קטן זה -
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" - מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
"המדד הבסיסי" - מדד חודש מרס 1998.
10א. דיון בדלתיים סגורות (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח)
(א) בהליך לפי חוק זה בשל פגיעה שמקורה אחד הענינים המנויים בסעיף 7(א), או בשל הפליה מחמת נטיה מינית כאמור בסעיף 2(א), רשאי בית הדין לעבודה לדון בדלתיים סגורות; ביקש תובע או מתלונן לדון בדלתיים סגורות, ייעתר בית הדין לבקשה, זולת אם החליט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) החליט בית הדין לעבודה על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון בדלתיים סגורות, כולו או מקצתו.
(ג) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית הדין לעבודה.
(ד) העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו - מאסר ששה חודשים.
11. שכר מולן
קבע בית-הדין לעבודה בתובענה של עובד לפי חוק זה, כי מגיעים לעובד הפרשי שכר עבודה או פיצויי פיטורים יהיה, לענין חוק הגנת השכר, התשי"ח1958-, המועד לתשלומם - היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין ו"היום הקובע", לענין הפרשי שכר עבודה - היום התשיעי שלאחר מועד התשלום כאמור.
12. זכות תביעה (תיקון: תשנ"ה)
תובענות בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שיוגשו בידי -
(1) העובד;
(2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד חבר בו;
(3) ארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 2, ובלבד שהעובד הסכים לכך.
13. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשנ"ה)
בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית-הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 2 להשמיע את דברו, בדרך שיורה.
14. התיישנות (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח)
לא יזדקק בית-הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה. ואולם לענין תביעה אזרחית בשל פגיעה כאמור בסעיף 7, תקופת ההתיישנות תהיה שלוש שנים מיום שנוצרה העילה.
15. עונשין (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"א2,3)
(א) העובר על הוראות סעיפים 2, 2א, 6 או 8 דינו - כפל הקנס הקבוע
בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז1977-.
(א1) (1) העובר על הוראות סעיף 7, דינו - מאסר כאמור בסעיף 5(ב) לחוק
למניעת הטרדה מינית;
(2) מעביד או ממונה מטעמו, שהטריד מינית את עובדו כאמור בסעיף 3(א)
לחוק למניעת הטרדה מינית, ופגע בו כאמור בסעיף 7, דינו - מאסר
כאמור בסעיף 5(ג) לחוק האמור.
(א2) הוראות סעיף 5(ד) ו-(ה) לחוק למניעת הטרדה מינית יחולו לענין עבירה לפי סעיף קטן (א1).
(ב) בעבירה על הוראת סעיף 8 לא יישא באחריות פלילית אלא המעביד או הזקוק לעובד.
(ג)2 העובר על הוראות סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א2000-, דינו העונש הקבוע בסעיף 38(ד) בחוק האמור.
16. אחריות אישית בעבירות של חבר-בני-אדם
נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף - למעט שותף מוגבל - או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים למניעתה.
17. דין המדינה
לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר.
18. מפקחים (תיקון: תשנ"ח)
(א) השר ימנה מפקחים לענין פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה.
(ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח -
(1) לדרוש מכל מעביד או מכל מי שזקוק לעובד ומכל אדם אחר הנוגע בדבר, להמציא לו כל מידע שבידיו הנוגע לחוק זה;
(2) לאחר מתן הודעה מוקדמת - להיכנס לכל מקום עבודה ולחקור את הבעלים וכל אדם אחר הנוגע בדבר שבאותו מקום, ולבדוק את המסמכים הנוגעים לעובדים באותו מקום עבודה.
(ג) מפקח רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של מי שהוא חקר על פי סעיף זה, ודין פרוטוקול שנרשם כאמור כדין הודעה שנרשמה בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול עליו.
(ד) לענין סעיף קטן (ב); אין אדם חייב למסור ראיה העשויה להפלילו.
(ה) מפקח שמונה לפי סעיף קטן (א) יפקח גם על ביצוע הוראות סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, ולשם כך יהיו נתונות לו הסמכויות שבסעיף זה.
19. מועצה ציבורית
(א) השר ימנה מועצה ציבורית (להלן - המועצה) שחבריה יהיו:
(1) נציגים של משרדי הממשלה שיקבעם השר;
(2) נציגי עובדים - לאחר התייעצות בארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה;
(3) נציגי מעבידים - לאחר התייעצות בארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר;
(4) נציגי ציבור אחרים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.
(ב) השר או מי שהוא מינה לכך יהיה יושב ראש המועצה.
(ג) השר יקבע בתקנות את תקופת כהונתה של המועצה, סדרי עבודתה ומספר חבריה, ובלבד שמספר הנציגים של משרדי הממשלה יהיה שלוש עשיריות מחברי המועצה, וכך יהיה מספרם של נציגי העובדים ונציגי המעבידים, ומספר נציגי הציבור יהיה עשירית מחברי המועצה.
(ד) התפטר חבר המועצה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, ימנה השר אדם אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו, לאחר התייעצות בגוף שבהתייעצות עמו נמנה אותו חבר מועצה.
20. תפקידי המועצה
תפקיד המועצה לייעץ לשר בכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה, וכן בכל ענין הנוגע -
(1) לטיפוח תודעה ציבורית בכל הקשור לשוויון ההזדמניות בעבודה;
(2) ליצירת תנאים והכנת שירותים כדי להקל על נשים את היציאה לעבודה;
(3) לשוויון ההזדמנויות בקידום בעבודה ובשליחה להכשרה מקצועית של עובדים ועובדות מקום העבודה;
(4) לפרסום מידע בכל ענין שבתחום תפקידה של המועצה.
20א. הרחבת תחולה (תיקון: תשס"א2,3)
(א) הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הפרת הוראות לפי סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א2000-, ויראו הפרת הוראות אלה כהפרת סעיף 2 לחוק זה.
(ב) הוראות לפי סעיפים 2א, 5, 6 ו9- יחולו, לענין מעביד, עובד ודורש עבודה, בשינויים המחויבים, ולפי הענין, גם על מעסיק בפועל, על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מועמד להעסקה כאמור.
21. אי תחולה (תיקון: תשס"א3)
(א) לענין סעיף 2 אין רואים כהפליה העדפה של עובד שהוא בן משפחתו של המעביד ובתאגיד - בן משפחתו של בעל השליטה בו; לענין זה -
(1) "בן משפחה" - בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח, אחות או בני זוגם של אלה;
(2) "בעל שליטה בתאגיד" - מי שבידו או ביחד עם בני משפחתו שליטה ישירה או עקיפה בעסקיו וניהולו של התאגיד.
(ב) הוראות חוק זה, למעט סעיף 7, לא יחולו לגבי עובד המועסק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעבידו.
(ג) הוראות חוק זה, למעט סעיף 7 לא יחולו על אדם המעסיק פחות משישה עובדים; לענין מנין העובדים לפי סעיף קטן זה, יימנה גם עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל אותו אדם.
22. (שולב בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג1963-).
23. (שולב בחוק עבודת נשים, התשי"ד1954-).
24. (שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט1969-).
25. ביטול
חוק הזדמנות שווה בתעסוקה, התשמ"א1981- - בטל.
26. ביצוע ותקנות
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב) השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד לענין סעיף 4 מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
27. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י"ד בניסן התשמ"ח (1 באפריל 1988).
|
|
