1. בית-דין לעבודה
בית-דין לעבודה (להלן - בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית-דין אזורי ובית-דין ארצי.
2. שופטים ונציגי ציבור
לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי-ציבור.
3. הכשירות להיות שופט (תיקון: תשנ"ב)
מי שכשיר להתמנות שופט בית-משפט מחוזי, לפי חוק בתי המשפט (נוסח משולב),
התשמ"ד1984- (להלן - חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן - שופט).
התשמ"ד1984- (להלן - חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן - שופט).
3א. סייג למינוי שופט (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב)
על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות סעיף 7א לחוק בתי המשפט.
4. מינוי שופטים (תיקון: תשמ"ד)
(א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי
סעיף 4(ב) לחוק יסוד: השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים
ושר העבודה והרווחה.
סעיף 4(ב) לחוק יסוד: השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים
ושר העבודה והרווחה.
(ב) שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה.
(ג) היו שר המשפטים ושר העבודה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי
בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי
למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית-משפט
מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף זה והתחיל בדיון
יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.
בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי
למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית-משפט
מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף זה והתחיל בדיון
יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.
5. נשיא בית הדין הארצי וסגנו (תיקון: תש"ן)
(א) בבית הדין הארצי יהיו נשיא וסגן-נשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.
(ב) נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או
נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגן הנשיא את התפקידים
המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגן הנשיא את התפקידים
המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
6. שופט ראשי (תיקון: תש"ן)
בבית דין אזורי שיש בו יותר משופט אחד ימנה מביניהם נשיא בית הדין הארצי, בהסכמת
שר המשפטים ושר העבודה, שופט אחד להיות שופט ראשי ובבית דין אזורי שיש בו יותר
משני שופטים, רשאי נשיא בית הדין הארצי למנות, באותה דרך, סגן לשופט הראשי.
שר המשפטים ושר העבודה, שופט אחד להיות שופט ראשי ובבית דין אזורי שיש בו יותר
משני שופטים, רשאי נשיא בית הדין הארצי למנות, באותה דרך, סגן לשופט הראשי.
7. שופט בפועל (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב)
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי
למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כשופט ראשי או כשופט
בית-דין אזורי, ושופט בית-דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל,
ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כשופט ראשי או כשופט
בית-דין אזורי, ושופט בית-דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל,
ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
8. מעמדו של שופט בית הדין (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב)
(א) על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7, 8, 9, 10, 12, 13 ו14- לחוק יסוד: השפיטה.
(ב) סעיף 5, וסעיפים 11 עד 24 לחוק בתי המשפט, יחולו על שופט בבית הדין.
9. ייחוד הכהונה
שופט לא יהיה חבר הכנסת, המועצה של רשות מקומית או כל גוף נבחר של ארגון
עובדים או ארגון מעבידים או חבר הנהלת ארגון כאמור ולא יהיה מועמד לחברות
כאמור; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, למלא
באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם, לדעתם
ולדעת נשיא בית הדין הארצי, אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.
עובדים או ארגון מעבידים או חבר הנהלת ארגון כאמור ולא יהיה מועמד לחברות
כאמור; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, למלא
באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם, לדעתם
ולדעת נשיא בית הדין הארצי, אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.
10. נציגי ציבור (תיקון: תשמ"ה, תשנ"ב)2
נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר
העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של
עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים
בדבר, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה:
העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של
עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים
בדבר, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה:
(1) הם בעלי נסיון בתפקיד או בפעילות הקשורים ביחסי-עבודה;
(2) הם בעלי נסיון, בהוראה או במחקר, במשפט, בכלכלה, ביחסי-עבודה או במינהל ציבורי;
(3) הם חברים או זכאים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בישראל ועסקו, ברציפות או
לסירוגין, בישראל או בחוץ-לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת-דין, בתפקיד משפטי בשירות
מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לענין סעיף 2(2)(ב) לחוק בתי משפט.
לסירוגין, בישראל או בחוץ-לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת-דין, בתפקיד משפטי בשירות
מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לענין סעיף 2(2)(ב) לחוק בתי משפט.
11. תקופת כהונה של נציג ציבור
מינויו של נציג-ציבור הוא לשלוש שנים, אך מותר לחזור ולמנותו.
12. פרסום מינוי
נציג-ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.
13. התפטרות נציג ציבור
נציג-ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק
כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
14. סיום משפטים
נציג-ציבור שהתחיל בדיון יסיימו גם אם תמה תקופת כהונתו, זולת אם הועבר מתפקידו
כאמור בסעיף 15.
כאמור בסעיף 15.
15. העברת נציג ציבור מתפקידו
(א) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית-הדין הארצי, רשאי
להעביר נציג-ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שהתנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד
של נציג-ציבור בבית-הדין.
להעביר נציג-ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שהתנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד
של נציג-ציבור בבית-הדין.
(ב) לפני קיום התייעצות כאמור בסעיף-קטן (א) יתן שר המשפטים לנציג הציבור הזדמנות
להשמיע דברו.
להשמיע דברו.
16. אי-תלות של נציגי ציבור
(א) אין על נציג-ציבור מרות בעניני שפיטה, אלא מרותו של הדין.
(ב) בפעולתו בבית-הדין יפעל נציג-ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות
לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.
לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.
17. מינוי רשם (תיקון: תשמ"ו)
(א) נשיא בית-הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור שר המשפטים,
רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית-משפט שלום להיות
רשם של בית דין.
רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית-משפט שלום להיות
רשם של בית דין.
(ב) רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.
18. הרכב בית דין אזורי (תיקון: תש"ם, תשמ"ה)
(א) בית-דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט - והוא יהיה אב בית הדין - ושני נציגי ציבור,
האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים.
האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים.
(ב) על אף האמור בסעיף-קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין
אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול
בתובענה לפי סעיף 24(א)(2).
אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול
בתובענה לפי סעיף 24(א)(2).
(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית-הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין, ואין אחריה
ולא כלום.
ולא כלום.
(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע
בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של
הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם יהיה השופט דן יחיד.
בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של
הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם יהיה השופט דן יחיד.
(ד) במשפטים שבית-הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות -
(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;
(2) להתיר תיקון כתבי-טענות או להורות על כך;
(3) לערוך רשימת הפלוגתות;
(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט
וכן את הענינים שיתבררו;
וכן את הענינים שיתבררו;
(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;
(6) להורות על הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו.
19. מותב בית הדין האזורי (תיקון: תש"ן)
מותב של בית-דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית-דין, ואם היו בו יותר משופט
אחד - על ידי השופט הראשי או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין
פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה
מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.
אחד - על ידי השופט הראשי או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין
פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה
מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.
20. הרכב בית הדין הארצי (תיקון: תשמ"ה)
(א) בית-הדין הארצי ידון -
(1) בענינים שהוא דן בהם לפי סעיף 25(1) - בשבעה, שהם שלושה שופטים, שני
נציגי-עובדים ושני נציגי-מעבידים;
נציגי-עובדים ושני נציגי-מעבידים;
(2) בערעור על פסק-דין של בית-דין אזורי לפי סעיף 24(ב) - בשלושה, כאמור בסעיף 26(ב);
(3) בענינים אחרים - בחמישה, שהם שלושה שופטים, נציג-עובדים ונציג-מעבידים,
זולת אם החליט נשיא בית-הדין, לפני תחילת הדיון, על הרכב של שבעה, אם על פי
בקשת בעל-דין ואם מיזמת עצמו, ולאחר שראה כי יש בענין שאלה כללית של כלכלה
או של יחסי-עבודה; אין אחר החלטתו זו ולא כלום.
זולת אם החליט נשיא בית-הדין, לפני תחילת הדיון, על הרכב של שבעה, אם על פי
בקשת בעל-דין ואם מיזמת עצמו, ולאחר שראה כי יש בענין שאלה כללית של כלכלה
או של יחסי-עבודה; אין אחר החלטתו זו ולא כלום.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה
לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה
של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם ידון בית הדין הארצי
בשלושה שופטים בלבד.
לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה
של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם ידון בית הדין הארצי
בשלושה שופטים בלבד.
(ב) בבית-הדין הארצי יהיו לאב בית-הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות הנתונות
לשופט בית-דין אזורי על פי סעיף 18(ד).
לשופט בית-דין אזורי על פי סעיף 18(ד).
21. מותב בית הדין הארצי
מותב של בית-הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית-הדין; משתתף נשיא בית-הדין במותב,
יהיה הוא אב בית-הדין; לא משתתף הנשיא במותב, יהיה סגנו אב בית-הדין, ואם לא
משתתף גם הסגן, יהיה הותיק שבשופטים אב בית-הדין, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
יהיה הוא אב בית-הדין; לא משתתף הנשיא במותב, יהיה סגנו אב בית-הדין, ואם לא
משתתף גם הסגן, יהיה הותיק שבשופטים אב בית-הדין, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
22. העדר נציג ציבור (תיקון: תשמ"ה)
(א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא
השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו
של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.
השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו
של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.
(ב) נשאר המותב במספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית-הדין.
23. מקום מושב ואיזור שיפוט (תיקון: תשנ"ב)
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה, יקים, בצו, את בתי-הדין האזוריים
ויקבע בו את מקום-מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים
34 ו36- לחוק בתי-המשפט, יחולו על בית-דין אזורי, בשינויים המחוייבים.
ויקבע בו את מקום-מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים
34 ו36- לחוק בתי-המשפט, יחולו על בית-דין אזורי, בשינויים המחוייבים.
24. סמכות בית-דין אזורי (תיקון: תשל"א, תשל"ב, תשל"ה, תשל"ו, תשמ"א, תש"ן, תשנ"ו)
(א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות
השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש);
השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש);
(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד
ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר
שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;
ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר
שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;
(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)
בקשר לסכסוך עבודה;
בקשר לסכסוך עבודה;
(1ג) תובענה שבין מעביד לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16
או 17 לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-;
או 17 לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-;
(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק
ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז1957- (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו,
תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר, או בכל
ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז1957- (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו,
תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר, או בכל
ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות-גמל,
כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח1958-, או תובענות של קופות-הגמל נגד
חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות
מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין, וכן כל תובענה
לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;
כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח1958-, או תובענות של קופות-הגמל נגד
חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות
מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין, וכן כל תובענה
לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;
(4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו
של הארגון בעניני עבודה;
של הארגון בעניני עבודה;
(5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח
הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח1968-, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת
הראשונה או בכל חוק אחר.
הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח1968-, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת
הראשונה או בכל חוק אחר.
(א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט
בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
(ב) לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים
בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר העבודה רשאים,
באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף
עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי
הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט.
בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר העבודה רשאים,
באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף
עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי
הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט.
25. סמכות בית הדין הארצי (תיקון: תשל"ו, תש"ן)
לבית-הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון -
(1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק
הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם
קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע מהם, או בענין תחולתו,
פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם
קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע מהם, או בענין תחולתו,
פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(2) בתובענות בין ארגון-עובדים לארגון-עובדים אחר ותובענות בין ארגון-מעבידים
לארגון-מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי-עבודה.
לארגון-מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי-עבודה.
26. ערעור לפני בית הדין הארצי (תיקון: תש"ן)
(א) פסק-דין של בית-משפט אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית-הדין הארצי;
כל החלטה אחרת של בית-דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא
בית-הדין הארצי או סגנו, או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא.
כל החלטה אחרת של בית-דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא
בית-הדין הארצי או סגנו, או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא.
(ב) פסק-דין של בית-דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ניתן לערעור לפני בית-הדין הארצי;
בערעור כאמור ידון בית-הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין
ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית-משפט.
בערעור כאמור ידון בית-הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין
ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית-משפט.
(ג) פסק-דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק-דין של
בית-משפט מחוזי בערעור פלילי.
בית-משפט מחוזי בערעור פלילי.
27. סמכויות הרשם (תיקון: תשל"א, תשל"ג, תשל"ה, תש"ם, תשמ"א,
תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ח, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב,
תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א)
תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ח, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב,
תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א)
(א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים
86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102,
103, 105א ו105-ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102,
103, 105א ו105-ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית-דין
אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח1958-,
וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם
הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 34,400 שקלים
חדשים והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן
זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית;
הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין
הארצי או סגנו.
אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח1958-,
וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם
הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 34,400 שקלים
חדשים והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן
זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית;
הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין
הארצי או סגנו.
(ב1) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי,
עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם
ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב
בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה שהגדלת הסכום כאמור
הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני
בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין
להעבירה לדיון לפני רשם.
עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם
ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב
בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה שהגדלת הסכום כאמור
הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני
בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין
להעבירה לדיון לפני רשם.
(ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17
לחוק הגנת השכר, תשי"ח1958- וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת
קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור, יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף
קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.
לחוק הגנת השכר, תשי"ח1958- וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת
קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור, יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף
קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.
(ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, לקבוע בתקנות
סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם.
סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם.
28. בוררות (תיקון: תש"ן)
שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות;
אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית,
יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית
לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.
אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית,
יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית
לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.
29. סמכות למתן סעד
(א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד
שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.
שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.
(ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון
כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
30. זכות התערבות בהליכים
(א) ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או
נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות
ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע
דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.
נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות
ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע
דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.
(ב) ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל
הליך שלפני בית הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, להשמיע את טענותיו.
הליך שלפני בית הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, להשמיע את טענותיו.
31. דיון מהיר (תיקון: תש"ן)
(א) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על
הסכום שקבעו שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך
של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים
בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר
הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת
השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
הסכום שקבעו שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך
של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים
בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר
הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת
השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ב) בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית
לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ג) בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת
בעלי הדין - לפשרה.
בעלי הדין - לפשרה.
(ד) פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן
נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך
על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך
על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
(ה) בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון
המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת,
או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן
הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר
כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.
המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת,
או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן
הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר
כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.
(ו) בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה
כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או
שופט ראשי בבית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות
כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות,
התשכ"ח1968-, למעט סעיפים 23 עד 29 ו31- עד 35 יחולו על בוררות
לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -
כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או
שופט ראשי בבית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות
כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות,
התשכ"ח1968-, למעט סעיפים 23 עד 29 ו31- עד 35 יחולו על בוררות
לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -
(1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";
(2) דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.
(ז) שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה והרווחה ונשיא בית הדין הארצי,
רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית דין לעבודה שיצא
לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית הדין האזורי בדיון מהיר; בשבתו
בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית הדין לעבודה.
רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית דין לעבודה שיצא
לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית הדין האזורי בדיון מהיר; בשבתו
בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית הדין לעבודה.
(ח) לענין סעיף זה, "בית דין אזורי" - לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו.
32. ראיות
בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו26-(ב).
33. סדרי-הדין
בכל ענין של סדר-דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג
בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.
בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.
34. ייצוג
בבית הדין רשאי בעל-דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון עובדים או
מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם
הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים
או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון,
דינה - לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.
מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם
הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים
או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון,
דינה - לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.
35. פטור ממס בולים
הרשאה, הן לעורך-דין והן לאדם אחר, לייצג בעל-דין בהליך לפני בית הדין -
פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.
פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.
36. החלטת בית הדין (תיקון: תשנ"ז)
החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, תינתן בכתב בידי כל אחד מחברי
המותב שישבו לדין, ובדן יחיד - בידי השופט שישב לדין.
המותב שישבו לדין, ובדן יחיד - בידי השופט שישב לדין.
37. הוצאה לפעול
פסק-דין של בית הדין דינו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק-דין של
בית משפט, והוראות חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז1967-, והתקנות לפיו, יחולו
בשינויים המחוייבים.
בית משפט, והוראות חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז1967-, והתקנות לפיו, יחולו
בשינויים המחוייבים.
38. בזיון בית הדין
לשופט יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט,
בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי, במותב של
שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.
בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי, במותב של
שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.
39. תחילה והוראות (תיקון: תשל"ג, תשמ"ה, תשנ"ב, תשס"א)
סעיפים 68 עד 81 רישה ו82-א לחוק בתי המשפט, ותקנות שהותקנו לפי
סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא
שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות
לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולעניין סעיף 77 לאותו
חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.
סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא
שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות
לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולעניין סעיף 77 לאותו
חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.
39א. טענת פסלות (תיקון: תשנ"ב)
הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט תחול בשינויים המחוייבים על השופטים,
הרשמים ונציגי הציבור של בית הדין; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני
בית הדין הארצי, וידון בו נשיא בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין
הארצי, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
הרשמים ונציגי הציבור של בית הדין; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני
בית הדין הארצי, וידון בו נשיא בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין
הארצי, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
40. תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום י"ח באלול תשכ"ט (1 בספטמבר 1969).
41. הוראות מעבר
הליכים שערב תחילתו של חוק זה היו תלויים ועומדים לפני בית-משפט,
בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח
התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.
בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח
התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.
42. דין המדינה (תיקון: תש"ם)
לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד
נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.
נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.
43. ביצוע ותקנות (תיקון: תש"ם, תשמ"ט)
(א) שר המשפטים ושר העבודה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים
להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, להתקין תקנות
בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר -
בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר -
(1) מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;
(2) פרסום פסקי-דין;
(3) אגרות בית-דין ופטור מהן;
(4) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר-טרחה של עורכי הדין
ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;
ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;
(5) סעד משפטי;
(6) תשלום לנציגי-ציבור;
(7) דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר-בטלה של עדים;
(8) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
(9) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך
אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים
אחרים (להלן - התשלומים), לרבות -
אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים
אחרים (להלן - התשלומים), לרבות -
(1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
(2) דרכי גביית התשלומים;
(3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך,
במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
(4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
(5) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור
בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות.
בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות.
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) ו-(10) טעונות אישורה של ועדת החוקה
חוק ומשפט של הכנסת.
חוק ומשפט של הכנסת.
תוספת ראשונה
(סעיף 24 (א) (5))
1. תיקון חוק הביטוח הלאומי
בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח1968- -
(1) בסעיף 1 במקום ההגדרה "בית הדין לביטוח לאומי" קרי "בית הדין לעבודה -
כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט1969-";
כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט1969-";
(2) בכל מקום שמדובר בו ב"בית הדין" קרי "בית הדין לעבודה";
(3) בכל מקום שמדובר בו ב"בית-דין מקומי" קרי "בית-דין אזורי כמשמעותו
בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969-";
בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969-";
(4) בסעיף 127, בסעיף קטן (א), במקום "לפני בית המשפט ובבקשה לצו-
תשלום בנוגע לקיצבה לפני הממונה על גביית השכר, כמשמעותו בחוק הגנת
השכר, תשי"ח1958-" יבוא "לפני בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין
לעבודה, תשכ"ט1969-";
תשלום בנוגע לקיצבה לפני הממונה על גביית השכר, כמשמעותו בחוק הגנת
השכר, תשי"ח1958-" יבוא "לפני בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין
לעבודה, תשכ"ט1969-";
(5) בסעיף 127, סעיף קטן (ב), במקום "בית-משפט או בפני הממונה
" יבוא "בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969-";
" יבוא "בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969-";
(6) סעיפים 224 עד 229 ו233- עד 238 - בטלים;
(7) במקום סעיף 232 יבוא:
"232. השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה
המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת
האוצר האמורה בסעיף 217 בשיעור שיקבעו שרי האוצר, המשפטים והעבודה, לאחר התייעצות עם המוסד";
האוצר האמורה בסעיף 217 בשיעור שיקבעו שרי האוצר, המשפטים והעבודה, לאחר התייעצות עם המוסד";
(8) בסעיף 243, במקום "223, 225, 227 (ב) ו229-" יבוא "ו223-".
2. תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)
בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט1949- -
(1) סעיף 22 - בטל;
(2) בסעיף 23, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת-ערעור" יבוא "בית דין אזורי
כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969- (להלן - בית-דין אזורי)";
כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969- (להלן - בית-דין אזורי)";
(3) בסעיף 23, בסעיף קטן (ג), במקום "ועדת-ערעור" יבוא "בית-דין אזורי";
(4) בסעיף 23, בסעיף קטן (ד), במקום "ועדת-ערעור צריכה" יבוא "בית-דין אזורי צריך";
(5) בסעיף 24, במקום "ועדת-ערעור רשאית" יבוא "בית דין אזורי רשאי";
(6) בסעיף 25, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולכל ועדת-ערעור";
(7) בסעיף 25, בסעיף קטן (ג), יימחקו המלים "או לועדת-ערעור";
(8) בסעיף 26, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולועדת הערעור";
(9) בסעיף 26, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "וועדת-ערעור";
(10) בסעיף 26, בסעיף קטן (ג), ובסעיף קטן (ד), יימחקו המלים "וכל ועדת - ערעור" בכל מקום שהן;
(11) בסעיפים 27, 28 ו29-, במקום המלים "ועדת-ערעור" בכל מקום שהן יבוא "של בית-דין אזורי";
(12) בסעיף 42, בסעיף קטן (ה), יימחקו המלים "או של ועדת-ערעור";
(13) בסעיף 42, בסעיף קטן (ו), במקום "של ועדת-ערעור" יבוא "של בית-דין אזורי בערעור לפי חוק זה".
3. תיקון חוק שירות המדינה (גימלאות)
בחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו1955- -
(1) סעיף 7 - בטל;
(2) בסעיף 8 יימחקו המלים "לועדת-ערעור";
(3) בסעיף 36, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת-ערעור (להלן - הועדה)" יבוא "בית-דין
אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969- (להלן - בית-דין אזורי)";
אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969- (להלן - בית-דין אזורי)";
(4) בסעיף 36, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "סדרי-הגשתו וסדרי-הדין בערעור";
(5) בסעיף 36, סעיפים קטנים (ג), (ה) ו-(ו) - בטלים;
(6) בסעיף 36, בסעיף קטן (ד), במקום "הועדה רשאית" יבוא "בית-הדין האזורי רשאי";
(7) סעיף 37 - בטל;
(8) בסעיף 38, במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36" ובמקום "שהועדה תורה"
יבוא "שבית-הדין האזורי יורה";
יבוא "שבית-הדין האזורי יורה";
(9) בסעיף 42, בסעיף קטן (ג), במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36";
(10) סעיף 56 - בטל.
4. תיקון חוק שירות התעסוקה
בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט1959- -
(1) בסעיף 35, במקום הסיפא המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969- (להלן - בית-דין אזורי)";
(2) בסעיף 43, במקום הסיפא המתחילה במלים "לפני ועדת-עררים עליונה" יבוא "לפני בית-דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת-הערר יקבעו בתקנות".
5. תיקון חוק הגנת השכר (תיקון: תשל"א)
בחוק הגנת השכר, תשי"ח1958- -
(1) בסעיף 14(א) במקום "אך רשאי ממונה על גביית השכר" יבוא "אך רשאי
בית-הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-" ובמקום
"שנקבע על ידי הממונה על גביית השכר" יבוא "שנקבע על ידי בית-הדין האזורי";
בית-הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-" ובמקום
"שנקבע על ידי הממונה על גביית השכר" יבוא "שנקבע על ידי בית-הדין האזורי";
(1א) סעיף 16 - בטל;
(2) בסעיף 17א, במקום "לבית המשפט או לממונה על גביית השכר
" יבוא "לבית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-
(להלן - בית דין אזורי)", ובמקום "בית המשפט או הממונה" יבוא "בית-הדין האזורי";
" יבוא "לבית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-
(להלן - בית דין אזורי)", ובמקום "בית המשפט או הממונה" יבוא "בית-הדין האזורי";
(3) בסעיף 18, במקום "בית-משפט וממונה על גביית שכר
רשאים" יבוא "בית-דין אזורי רשאי", במקום "נוכחו" יבוא "נוכח"
ובמקום "בית המשפט או הממונה על גביית השכר, לפי הענין",
יבוא "בית-הדין האזורי";
רשאים" יבוא "בית-דין אזורי רשאי", במקום "נוכחו" יבוא "נוכח"
ובמקום "בית המשפט או הממונה על גביית השכר, לפי הענין",
יבוא "בית-הדין האזורי";
(4) סעיף 19 - בטל;
(5) בסעיף 19א, בסעיף קטן (א) יימחקו המלים "לענין סעיף 19"
וסעיף קטן (ב) - בטל;
וסעיף קטן (ב) - בטל;
(5א) בסעיף 19ב, סעיף קטן (ב) בטל;
(6) סעיפים 20, 21, 21א, 23 ו29- - בטלים;
(7) בסעיף 31 תימחק הסיפא המתחילה במלים "וכן רשאי הוא
בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות".
בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות".
6. תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה
בסעיף 7 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד1954-, בסעיף קטן (א),
במקום "שופט בית-משפט מחוזי על פי בקשה בדרך המרצה" יבוא "בית-דין
אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-, על פי בקשה".
במקום "שופט בית-משפט מחוזי על פי בקשה בדרך המרצה" יבוא "בית-דין
אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-, על פי בקשה".
7. תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
בסעיף 30(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א1951-, במקום הסיפא
המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את
הכרעת בית-הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-;
בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף
אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה".
המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את
הכרעת בית-הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-;
בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף
אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה".
8. תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד1964- -
(1) בסעיף 2, בסעיף קטן (א), במקום הסיפא המתחילה במלים
"לבקש את הכרעת הממונה על גביית השכר", יבוא "לבקש את הכרעת
בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969- (להלן -
בית-דין אזורי)";
"לבקש את הכרעת הממונה על גביית השכר", יבוא "לבקש את הכרעת
בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969- (להלן -
בית-דין אזורי)";
(2) בסעיף 2, בסעיף קטן (ב), במקום "שר העבודה רשאי, לאחר
התייעצות עם שר המשפטים" יבוא "שר המשפטים רשאי, לאחר
התייעצות עם שר העבודה" ובמקום "הממונה על גביית השכר" יבוא "בית-דין אזורי";
התייעצות עם שר המשפטים" יבוא "שר המשפטים רשאי, לאחר
התייעצות עם שר העבודה" ובמקום "הממונה על גביית השכר" יבוא "בית-דין אזורי";
(3) בסעיף 3, במקום "הממונה על גביית השכר" ו"הממונה" יבוא "בית-הדין האזורי".
9. תיקון חוק הגימלאות לנפגעי ספר
בסעיף 10 לחוק הגימלאות לנפגעי-ספר, תשי"ז1956- -
(1) במקום "בית הדין לביטוח לאומי המוקם לפי חוק הביטוח הלאומ
י" יבוא "בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-";
י" יבוא "בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-";
(2) במקום "הסעיפים 105, 106, 107, 108 ו111- לחוק הביטוח הלאומי
והתקנות לפיהם" יבוא "והסעיף 231 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו".
והתקנות לפיהם" יבוא "והסעיף 231 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו".
10. תיקון חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש
במקום סעיף 6 לחוק התגמולים לנפגעים בהצלת-נפש, תשכ"ה1965-, יבוא:
"6. הסמכות הייחודית לדון ולפסוק בכל תביעה לגימלה לפי חוק זה תהא בידי
בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-".
בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-".
11. תיקון חוק חופשה שנתית
בסעיף 14(ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א1951-, במקום הסיפא המתחילה
במלים "יכריע שר העבודה הכרעה סופית" יבוא "יכריע בית-דין אזורי כמשמעותו
בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-".
במלים "יכריע שר העבודה הכרעה סופית" יבוא "יכריע בית-דין אזורי כמשמעותו
בחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט1969-".
12. תיקון חוק שירותי הכבאות
בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט1959- -
(1) בסעיף 29, במקום "בית הדין לביטוח לאומי שהוקם לפי חוק הביטוח
הלאומי" יבוא "בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה,
תשכ"ט1969-", ובמקום כותרת השוליים יבוא "סמכות בית הדין לעבודה";
הלאומי" יבוא "בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה,
תשכ"ט1969-", ובמקום כותרת השוליים יבוא "סמכות בית הדין לעבודה";
(2) בסעיף 30, במקום כותרת השוליים יבוא "ייצוג בפני בית הדין לעבודה".
תוספת שניה3
(תיקון: ק"ת תשל"ז, תשמ"ז, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"א, תשס"ב, תשס"ג)
(סעיף 24(ב))
פקודת מחלקת העבודה, 1943
פקודת תאונות ומחלות משלוח-יד (הודעה), 1945
פקודת הבטיחות בעבודה, 1946
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט1949-
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א1951-
חוק חופשה שנתית, תשי"א1951-
חוק איסור אפיית-לילה, תשי"א1951-
חוק חמרי-נפץ, תשי"ד1954-
חוק החניכות, תשי"ג1953-
חוק עבודת הנוער, תשי"ג1953-
חוק שירות לאומי, תשי"ג1953-
חוק עבודת נשים, תשי"ד1954-
חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד1954-
חוק הגנת השכר, תשי"ח1958-
חוק שירות התעסוקה, תשי"ט1959-
חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט1959-
חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז1967-
חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח1968-
תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן) (נפט) - 1934
חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז1957-.
חוק שכר מינימום, התשמ"ז1987-.
חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח1988-.
חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א1991-.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד1994-.
3 סימן א' לפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה1994-
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-.
פרק ד' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח1998-.
סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח1998-.
4 סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א2000-.
5 חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז1957-.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א2001-.
6 חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב2002-.
7 חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ג2003-.
_________________________________
1 ס"ח תשכ"ט, 70; תשל"א, 176; תשל"ב, 73; תשל"ג, 78, 237; תשל"ה, 59; תשל"ו, 190; תש"ם, 135; תשמ"א, 319; תשמ"ד, 83, 153; תשמ"ה, 138, 208; תשמ"ו, 217; תשמ"ז, 70; תשמ"ח, 42; תשמ"ט, 49; תש"ן, 150; תשנ"א, 113, 116; תשנ"ב, 71, 1430; תשנ"ד, 175; תשנ"ה, 75; תשנ"ו, 52, 206; תשנ"ז, 190; תשנ"ח, 157, 170; תשס"א, 73, 125, 380, 499; תשס"ב, 212; תשס"ג, 376.
ק"ת תשל"ז, 644; תשמ"ד, 966; תשמ"ח 690; תש"ן, 242.
י"פ תשמ"ג, 253; תשמ"ד, 470, 2135; תשמ"ה, 328, 2532; תשמ"ו, 781, תשמ"ז, 220, 1909; תשמ"ח, 1727, 2226; תשמ"ט, 299; תש"ן, 364, 3884; תשנ"א, 470, 2566; תשנ"ב, 1042, 3780; תשנ"ג, 446, 3219; תשנ"ד, 1941; תשנ"ה, 180, 854, 3358; תשנ"ו, 2407, 3406; תשנ"ז, 1115, 4408; תשנ"ח, 690, 3348; תש"ס, 3299; תשס"א, 2636.
2 סעיף 6(א) לחוק בית דין לעבודה (תיקון מס' 13), תשמ"ה - 1985 קובע לגבי סעיף 10 כי הסעיף המתוקן לא יחול על נציג ציבור בבית דין אזורי שמונה לפני 7.8.85.
3 סעיף 34 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה1994- (ס"ח תשנ"ה, 75) (להלן החוק המתקן) קובע לגבי תיקון התוספת השניה שתוקנה על ידי החוק המתקן:
"34. תחילה ותשריר
תחילתו של סימן זה ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994), אולם -
(1) כל סכום היטל השוואה ששירות התעסוקה נהג לגבותו לפני המועד האמור, אף אם כונה בשם אחר, יראוהו כהיטל השוואה ששולם ונתקבל כדין, ואם טרם שולם - כסכום שניתן לגבותו לפי הוראות סימן זה;
(2) כל סכום שנוכה או שהופרש למטרות האמורות בסעיפים 22 עד 24 לפני המועד האמור יראוהו כניכוי או כהפרשה שנעשו כדין;
(3) נקודות זיכוי שהובאו בחשבון בחישוב המס של עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור או בשטחי עזה ויריחו לפני המועד האמור, יראו אותו כנקודות זיכוי שניתנו כדין".
4 סעיף 48 לחוק מידע מגנטי, התשס"א2000- (ס"ח תשס"א, 73) קובע תחילתו של התיקון שנה מיום פרסומו. (התיקון פורסם ביום 25.12.2000).
5 סעיף 3 לחוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 6), התשס"א2001- (ס"ח תשס"א, 125) קובע לגבי תיקון התוספת השניה:
"3. תחילה
(א) תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו. (החוק פורסם ביום 10.1.2001).
(ב) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד ליום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003), לא יחולו הוראות חוק זה על סוהר, ועל עובד שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; שר העבודה והרווחה באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה לתקופות נוספות ובלבד שכל תקופה לא תעלה על שנה אחת; בסעיף זה, "סוהר" - כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב1971-."
6 סעיף 12 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב2002- (ס"ח תשס"ב, 212) קובע לגבי תיקון התוספת השניה כי תחילתו שלושה חודשים ממועד פרסומו (החוק פורסם ביום 21.3.2002).
7 סעיף 15 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ג2003- (ס"ח תשס"ג, 376) קובע כי חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ו' בטבת התשס"ד (31.12.2003).
