פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל 1970 

 

פרק א': פרשנות ותחולה

סימן א': פרשנות

1. הגדרות (תיקון: תשל"ד, תשמ"א, תשמ"ב)

בפקודה זו -

"אדים" - עשן, גז או הבל;

"בודק דוודים מוסמך" או "בודק מוסמך", לענין סימן פלוני - מי שהמפקח הראשי הסמיכו בכתב לעשות בדיקות וניסויים לפי האמור באותו סימן;

"בניה" -

(1) עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו, לרבות חידושם של מילוי המשקים וניקוי חיצוני של מבנה ולמעט בניה הנדסית;

(2) עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן אגב הקמת בנין או אגב הקמתו של מבנה שהקמתו הוגדרה כבניה הנדסית;

"בניה הנדסית" -

(1) בניה של קו או שלוחה של מסילת ברזל;

(2) בניית מספן, מבדוק, נמל, נתיב שיט פנימי, מנהרה, גשר מכון-מים, מאגר, קו צינורות, מובל מים, ביב או מכון-ביוב, הריסתם, שינוי מבנם ותיקונם, לרבות חידושם של מילוי המשקים ושל הצבע;

(3) כל בניה אחרת שנקבעה;

"בעל", לענין חצרים - אדם המקבל אותה שעה דמי שכירות או רווחים מן החצרים, בין בזכות עצמו ובין כשלוח או כנאמן של אחר, או שהיה מקבל אילו החצרים היו מושכרים;

"דוד קיטור" - מכל סגור שבו מיוצר למטרה כלשהי קיטור תחת לחץ גדול מלחץ אטמוספרי, לרבות חוסך המשמש לחימום מים המסופקים למכל כאמור ומשחן המשמש לחימום קיטור;

"חבלת גוף" - לרבות פגיעה בבריאות;

"לחץ עבודה מותר", לענין מיתקן לחץ - הלחץ שאין לעבור עליו כפי שפורש בתעודה או בתסקיר שניתנו לפי ההוראות הקובעות שבפרק ג';

"מחצבה" - חפירה לשם כריית אבן, לרבות אבן-סיד, אבן-חול, אבן-חול גירי או בזלת למיניהן, או לשם כריית צפחה, שחם או סלע וולקאני או מיטאמורפי אחר, קוארץ, שיש, צור, גיר, צרורות, חול, חימר או גבס, יחד עם המבנים, המיתקנים, הציוד, המכונות, מסילות הברזל, ההתקנים, המחסנים והמקומות לשפיכת פסולת השייכים לחפירה או המשמשים אותה;

"מכל-קיטור" - מכל, למעט צינור לקיטור או נחשון ולקיטור, הבנוי עם מוצא-קבע לאטמוספרה או לחלל שבו הלחץ אינו עולה על הלחץ האטמוספרי, והוא מכל שדרכו עובר קיטור בלחץ אטמוספרי, או בלחץ הקרוב לזה, לשם חימום, הרתחה, ייבוש, אידוי או מטרה דומה;

"מיתקן לחץ" - דוד קיטור, קולט-קיטור או קולט-אויר;

"מכונות" - לרבות התקן מיכאני ורצועת-הנע;

"ממסרת" - גל, גלגל, תוף, גלגלון, מערכת גלגלונים הדוקים ורפויים מחבר, מצמד, רצועת הנע וכל אמצעי אחר שבו נמסרת התנועה של מניע ראשי למכונה או להתקן או מתקבלת על ידי מכונה או התקן;

"מניע ראשי" - מכונה, מנוע או התקן אחר המספק כוח מיכאני הנובע מקיטור, ממים, מרוח, מחשמל, משריפת דלק או ממקור אחר;

"מסילת ברזל" - מסילת ברזל המשמשת לתעבורה ציבורית של נוסעים או של טובין או לתעבורה אחרת, לרבות מיתקנים המשמשים בקשר למסילת הברזל ולצרכיה;

"מעביד" - לרבות חבר בני-אדם, מואגד או בלתי מואגד, ונציגו החוקי של מעביד שנפטר; לגבי חבר של אגודה שיתופית רשומה העוסק בעבודה המבוצעת על ידי אותה אגודה, יראו לענין פקודה זו את האגודה כמעביד של החבר ואת החבר כעובד האגודה, אף-על-פי שהוא מקבל גמול עבודתו, כולו או מקצתו, על ידי השתתפות ברווחי האגודה או בהכנסתה ברוטו;

"מעלית" - מיתקן המשמש לתנועת בני אדם או טובין בין רבדים קבועים, אשר לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך ותנועתו מוגבלת על ידי מכוון;

"מפקח", "מפקח ראשי" - מי שנתמנה לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד1954-, להיות מפקח עבודה, סגן מפקח עבודה ראשי או מפקח עבודה ראשי, לפי הענין, ו"מפקח אזורי", לענין מפעל פלוני - מי שנתמנה לפי החוק האמור להיות מפקח עבודה אזורי באזור שבו נמצא המפעל;

"נוחיות" - משתנות, בתי-כסא עם אסלה להדחה, בתי-כסא מעל בור, בתי כסא יבשים למיניהם ונוחיות כיוצא באלה;

"נמל" - בין טבעי ובין מלאכותי, לרבות שפך-נהר, נהר בר ניווט, מזח ושאר מיתקנים אשר בתוכם או על ידם יכולות אניות למצוא מחסה, להטעין או לפרוק טובין או להעלות או להוריד נוסעים;

"נקבע" - נקבע על ידי השר בתקנות;

"סוג או הגדר", לענין מפעלים - לרבות תיאורה של קבוצת מפעלים לפי מקום הימצאם;

"עבודה רצופה" - עבודה הנמשכת ללא הפסקה של חצי שעה או יותר;

"עובד" - לרבות עובד עצמאי;

"פנקס המפעל" - הפנקס המנוהל והמוחזק לפי הוראות סעיף 198 או סעיף 199;

"קולט-אויר" - אחד מאלה;

(1) מכל המיועד להכיל אויר דחוס והמחובר למדחס, למעט צינור או נחשון או חלק של מדחס או אבזרו;

(2) מכל קבוע המיועד להכיל אויר דחוס או גזי פליטה דחוסים והמשמש להתנעת מנוע של שריפה פנימית;

(3) מכל קבוע או מיטלטל המשמש לריסוס צבע, לכה או חומר דומה בכוח אויר דחוס, למעט חלק של אקדח ריסוס;

(4) מכל לשמן המופלט ממנו בכוח אויר דחוס;

"קולט-קיטור" - מכל או מיתקן המשמש להכיל קיטור בלחץ גדול מלחץ אטמוספרי, למעט דוד-קיטור, מכל-קיטור, צינור או נחשון לקיטור וחלק ממניע ראשי;

"קים" - קים במצב יעיל, בכושר הפעלה יעיל, ובמתוקן היטב ובמקום המיועד למדרך אדם - במצב המונע החלקה;

"רצועת הנע" - לרבות סרט או חבל המשמשים להנעת מכונות;

"תהליך" - לרבות השימוש בקטר;

"השר" - שר העבודה.

2. מפעל בדרך כלל (תיקון: תשל"ד)

מפעל הוא חצרים שבהם או בגידרתם או מסביב להם עובדים בני-אדם בעבודות כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך, שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה:

(1) פעולת המפעל היא דרך משלח-יד או לשם השתכרות;

(2) אם מועבדים שם עובדים שכירים - יש למעבידם זכות גישה או זכות שליטה.

3. מפעלים מפורטים (תיקון: תשל"ד, תשמ"א)

אף החצרים המנויים להלן, שבהם עובדים בני-אדם בעבודת כפיים, בכלל מפעל הם, גם אם אינם כן לפי ההגדרה בסעיף 2 ואלה הם:

(1) מקום שבו נעשית פעולה לשם מטרת נפט כמשמעותה בסעיף 44 לחוק הנפט, תשי"ב - 1952;

(2) מכרה כמשמעותו בפקודת המכרות;

(3) מחצבה;

(4) חצרים שבהם עוסקים באינקול, בקיפול, בגלילה, בהשלמה או באריזה של מטווה או אריג;

(5) מספנה או מבדוק יבש, לרבות סביבתם, שבהם בונים, בונים מחדש, מתקנים, מכללים מחדש, מגמרים או מפרקים אניות או כלי שיט אחרים;

(6) מקום שבו מבוצע קידוח מים;

(7) מפעל מים או מקום אחר שבהם משתמשים בכוח מיכאני לשם הספקת מים לציבור או בקשר לכך;

(8) מפעל ביוב או מפעל השקיה שבהם משתמשים בכוח מיכאני וכן תחנת שאיבה המשמשת בקשר למפעל כאמור;

(9) תחנה הידרולית לייצור כוח;

(10) חצרים שבהם עוסקים דרך משלח-יד או לשם השתכרות -

(א) בהדפסה בדפסות-בלט, בדפסות-אבן, בדפסות-שקע או בתהליך אחר בדומה לאלה;

(ב) בכריכת ספרים;

(ג) בהפקת סרטים קינמטוגרפיים;

(11) חצרים שבהם נעשות עבודות בקשר לעיסוק אחר או למוסד ציבורי, הכל לפי הענין, כמפורט להלן:

(א) הדפסה כאמור בפיסקה (10)(א) או כריכת ספרים - בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח-יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות ציבורי;

(ב) ייצור, בניה מחדש, תיקון, החסנה, תחזוקה או ניקוי של רכב, קטרים, כלי טיס או אמצעי תחבורה אחרים - כעזר לעסק תחבורה או לעסק תעשייתי או מסחרי אחר;

(ג) עשיה, התאמה או תיקון של תלבושות, תפאורות או מיטלטלין אחרים - לצרכי הפקה או הצגה, דרך משלח-יד או לשם השתכרות, של סרטים קינמטוגרפיים או הצגות תיאטרוניות, למעט במה או חדר הלבשה של תיאטרון שנעשים בהם תיאומים ותיקונים באקראי בלבד;

(ד) עשיית רשתות או תיקונן - בכרוך לדיג;

(ה) עשיית מצרכים ממתכת או מעץ או תיקונם, בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח-יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות ציבורי;

(ו) עשיית מצרכים או הכנתם - בכרוך לבניה או בניה הנדסית, ואין הם חצרים שבהם נעשית בניה או בניה הנדסית;

(ז) מכבסה - כעזר לעיסוק אחר או בכרוך לצרכי מוסד ציבורי או שירות ציבורי;

(ח)2 מעבדה;

(12) חצרים שבהם עוסקים, בקשר למפעל -

(א) במיון מצרכים - בהכנה לעבודה הנעשית במפעל או בכרוך למטרותיו של מפעל;

(ב) ברחיצתם או במילויים של בקבוקים או מכלים או באריזת מצרכים - בכרוך למטרותיו של מפעל;

(13) חדר אוכל, חדר מנוחה או חצרים אחרים המיועדים לרווחת העובדים במפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;

(14) חצרים שבהם עושים פעולות תכנון, עיצוב, שרטוט, ניסוי חמרים, מוצרים ותהליכים, ניהול ומסחר וכיוצא באלה בכרך למטרותיו של מפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;

(15) חצרים שבהם מבצעים מבחנים במצרכים, שלא למטרות מחקר בלבד;

(16) בית מטבחיים או משחטת עופות;

(17) מסעדה צמודה למפעל; לענין זה -

(א) "מסעדה" - כל מקום שבו מכינים מאכלים לצריכה במקום;

(ב) רשאי שר העבודה לקבוע תנאים לענין תפוסתו של מלון או לענין היקף השירות הניתן במסעדות הצמודות לו, שלפיהם יראו מסעדה הצמודה למלון כמפעל;

(18) מכבסה ובה מכונות כביסה לשירות עצמי של הלקוחות.

(19) בית מלאכה או מפעל השייכים לאגודה שיתופית חקלאית, אף אם פעולתם אינה דרך משלח יד או לשם השתכרות.

4. כשאין העוסקים עובדי התופש (תיקון: תשל"ד)

(א) במקום שבו עובד אדם ברשותו של תופש המקום או לפי הסכם עמו בעבודה שהיתה עושה את המקום למפעל אילו היה אותו אדם עובדו של התופש, יראו אותו כמפעל לענין פקודה זו.

(ב) "תופס המקום", לענין סעיף זה - לרבות בעל המקום.

5. קו או שלוחה המשמשים למפעל

קו פסים או שלוחה שלו, המשמשים בקשר למפעל ולצרכיו ואינם חלק ממסילת ברזל, יראו אותם כחלק מהמפעל; היו משמשים בקשר למפעלים אחדים התפושים בידי תופשים שונים, יראו אותם כמפעל נפרד.

6. מקום במפעל שאינו משמש למטרותיו

מקום שנמצא בגידרתו של מפעל או מסביב לו ומשמש רק למטרה שאינה לצרכי התהליכים המבוצעים במפעל, לא יראוהו כחלק מן המפעל לעניני פקודה זו, אבל אם מבחינה אחרת היה המקום בגדר מפעל יראוהו כמפעל נפרד.

7. פיצול ואיחוד מפעלים

(א) המפקח הראשי רשאי לאשר בכתב שיראו חלק ממפעל כמפעל נפרד, ומפעלים אחדים - כמפעל אחד.

(ב) השר רשאי להורות בתעודה לעניני פקודה זו, כולם או מקצתם, שיראו ענפים שונים או מחלקות שונות של פעולה במפעל אחד כמפעלים נפרדים.

8. מפעל תחת כיפת השמים

אין חצרים יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהם תחת כיפת השמים.

9. חצרים של המדינה או רשות מקומית

(א) אין חצרים השייכים למדינה או לרשות מקומית או התפושים על ידיהן יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהפעולה בהם אינה דרך משלח-יד או לשם השתכרות

(ב) אין בניה ובניה הנדסית המבוצעת על ידי המדינה או רשות מקומית או בשבילן יוצאות מתחולת הפקודה משום כך בלבד שהפעולה בהן אינה דרך משלח-יד או לשם השתכרות.

10. (בוטל) (תיקון: תשל"ד)

11. תחולה על מפעלים דרך כלל

הוראות פקודה זו יחולו רק על מפעלים כפי שהוגדרו בפקודה זו, זולת אם יש בה הוראה מפורשת אחרת לענין זה, אולם הן יחולו על כל המפעלים כאמור אם אין כוונה אחרת משתמעת.

סימן ב': תחולה לגבי המדינה

12. הגדרה

בסימן זה "מקום הנחשב כמפעל" - חצרים או מקום שבהם או עליהם חלות הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן, לפי הוראות הסעיפים 180, 184, 185, 187, 191, או 194.

13. תחולה לגבי המדינה

הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן, לפי הענין, יחולו על מפעל ועל מקום הנחשב כמפעל השייכים למדינה או התפושים על ידיה, או שבהם מבוצעות בניה או בניה הנדסית על ידי המדינה או בשבילה.

14. פטור

בנסיבות של שעת חירום רשאי השר בתקנות, במידה ולתקופה המפורשות בהן, לפטור מפקודה זו -

(1) כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל האמורים בסעיף 13;

(2) כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל לענין עבודה הנעשית בשביל המדינה.

פרק ב': בריאות

סימן א': נקיון וצביעה

15. הגדרות

בסימן זה -

"צבוע" - צבוע בצבע שמן או בחומר אחר שאושר לענין סימן זה בתקנות שהתקין השר, או חפה בלכה;

"קירות ותקרות" - כל קיר פנימי, מחיצה, תקרה וקירוי של החדרים, וכל קיר, דופן וקירוי של המסדרונות ושל חדרי המדרגות.

16. נקיון

(א) מפעל יוחזק במצב נקי וללא צחנה הבאה מביב, מנוחיות או ממטרד.

(ב) שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).

17. פעולות ניקוי דרך כלל

(א) יום-יום יסולקו בשיטה נאותה לכלוך ואשפה שנצטברו על הרצפות והשולחנות של חדרי עבודה ובחדרי המדרגות ובמסדרונות.

(ב) לפחות אחת לשבוע תנוקה הרצפה בכל חדר עבודה בשטיפה, או - אם יעיל וראוי הדבר - בטאטוא או בשיטה אחרת.

18. סיוד קירות ותקרות וצביעתם

(א) קירות ותקרות יוחזקו כלהלן:

(1) אם פניהם חלקים ובלתי-חדירים, יש לנקותם אחת לארבעה-עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר;

(2) אם מחזיקים אותם צבועים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר, ויש לחזור ולצבעם אחת לשבע שנים לפחות;

(3) קירות ותקרות אחרים יהיו מסויידים, ויש לחזור ולסיידם אחת לארבעה-עשר חדשים לפחות.

(ב) מפקח אזורי רשאי לאשר שיטת ניקוי אחרת במקום השיטה האמורה בפיסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א).

(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מפעל שבו עובדים פחות מעשרה בני-אדם ואין משתמשים בכוח מיכאני, אלא אם המפקח האזורי דרש זאת.

19. תקנות בדבר צביעה

לענין סעיף 18(א) (2) רשאי השר בתקנות לקבוע לצביעה מחדש תקופות קצרות משבע שנים ובלבד שלא יהיו קצרות מארבע-עשר חדשים.

20. פטור והוראות מיוחדות

נראה למפקח אזורי שבמפעל פלוני או בחלק ממנו אין החזקתו במצב נקי מצריכה קיומן של הוראות סימן זה, או שמפאת נסיבות מיוחדות אין ההוראות האמורות מתאימות או מספיקות להחזקתו במצב נקי, רשאי הוא, אם ראה למתאים, להורות בתעודה שההוראות לא יחולו על אותו מפעל או חלק ממנו, או שיחולו בשינויים שנקבעו בתעודה האמורה.

סימן ב': צפיפות

21. צפיפות

(א) מפעל, שעה שנעשית בו עבודה, לא תהיה בו צפיפות במידה העלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של העובדים בו.

(ב) שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).

22. חזקת צפיפות (תיקון: תשל"ד)

יראו שיש במפעל צפיפות במידה האמורה בסעיף 21 אם מספר העובדים בזמן אחד בחדר עבודה הוא כדי כך שנפח החלל העולה לכל עובד באותו חדר הוא פחות מאחד-עשר מטרים מעוקבים, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל"ד1974- - מאחד-עשר וחצי מטרים מעוקבים.

23. פטור

נוכח המפקח הראשי כי מנסיבות מיוחדות שבהם מתנהלת העבודה בחדר עבודה אין זה מתאים או נחוץ להחיל על אותו חדר את הוראת סעיף 22, רשאי הוא בתעודה לפטור אותו חדר ממנה בתנאים שיפורשו בתעודה האמורה.

24. תקנות לענין צפיפות

השר רשאי בתקנות להורות על הגדלת נפח החלל לעובד שיש ליתן לפי סעיף 22; תקנות כאמור יכול שיותקנו לסוג או הגדר של מפעל או חלק ממפעל או לתהליך.

25. סייג לחישוב (תיקון: תשל"ד)

בחישוב נפח החלל לענין סימן זה לא יובא בחשבון החלל שהוא יותר מ4.25- מטרים מעל הרצפה, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל"ד1974- - משלושה מטרים מעל הרצפה, ואם בחדר יש יציע יראו את היציע כאילו הוא חדר לחוד.

26. הצגת הודעה

על פי דרישת המפקח האזורי, תוצג בחדר העבודה הודעה על מספר בני-אדם שמותר להעבידם באותו חדר בהתאם להוראות סימן זה.

סימן ג': איוורור, תאורה וחום

27. איוורור

אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מחזור אויר צח, איוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקם של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל.

28. תאורה (תיקון: תשל"ד)

אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים תאורה מספיקה ונאותה, טבעית או מלאכותית, בכל חלק ממפעל שבני-אדם עובדים או עוברים בו.

29. חלונות

חלונות וצוהרים מזוגגים המשמשים לתאורה בחדר עבודה יהיו, במידה שהדבר מעשי, מוחזקים במצב נקי מבית ומחוץ וללא הפרעה לחדירת אור, אך אין הוראה זו באה למנוע בעד סיודם או הצלם של חלונות וצוהרים לשם הגנה מפני חום או אור חזק.

30. מידת חום

אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים מידת חום סבירה בכל חדר עבודה, אך אין להשתמש בשיטה הגורמת לפליטת אדים לתוך האויר בחדר, שיש בהם לפי מהותם וכמותם לגרום פגיעה לעובדים בחדר או להטרידם.

31. מידת חום לעבודה בישיבה

בחדר עבודה שבו העבודה בחלק ניכר נעשית בישיבה ואינה דורשת מאמץ גופני ממשי, לא יראו מידת חום של פחות מ16- מעלות צלסיוס, לאחר השעה הראשונה, כמידת חום סבירה כל זמן שעובדים, ולפי דרישת המפקח האזורי יותקן ויקויים בו מדחום במצב מתאים.

32. תקנות לענין איוורור, תאורה וחום

(א) השר רשאי בתקנות לקבוע תקן -

(1) לאיוורור מספיק למפעלים;

(2) לתאורה מספיקה למפעלים או לתהליך;

(3) למידת חום סבירה למפעלים, והתקן יכול, בין השאר, לשנות את הוראות סעיף 31 בענין מידת החום, לאסור כל שיטה של הסקה אם, לדעתו, השיטה עלולה לפגוע בעובדים, ולהורות על התקנת מדי-חום וקיומם במקומות ובמצבים שיקבע.

(ב) תקנות למפעלים לפי סעיף זה יכול שיהיו כלליות או לסוג או הגדר פלוני של מפעלים או חלקיהם.

סימן ד': ניקוז רצפות

33. ניקוז רצפות

היה תהליך גורם להרטבת הרצפה עד כדי כך שאפשר לנקז את הנוזלים, יינקטו ויקויימו אמצעים יעילים לניקוזם.

סימן ה': נוחויות

34. נוחויות

(א) יש להתקין נוחויות מספיקות ונאותות בשביל העובדים במפעל, לקיימן ולהחזיקן במצב נקי ולנקוט אמצעים יעילים לתאורתן.

(ב) אם במפעל עובדים או עתידים לעבוד גברים ונשים יותקנו נוחויות נפרדות לכל מין, זולת אם עובדים בו רק בני משפחה אחת הגרים שם.

35. תקנות לענין נוחויות

השר רשאי בתקנות לקבוע מה הן נוחויות מתאימות ומספיקות למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.

סימן ו': השגחה רפואית

36. תקנות לענין השגחה רפואית

(א) השר רשאי לחייב בתקנות קיום סידורים סבירים שיפורטו בהן לשם השגחה רפואית על עובדים או על סוג עובדים במפעל או בסוג או הגדר פלוני של מפעלים אם נראה לו שנתקיימה אחת מאלה:

(1) אירעו או יש חשש סביר שיארעו מקרי מחלה שיש ליחסם לעבודה, לחמרים או לתהליך שבמפעל;

(2) מחמת שינוי בתהליך או בחמרים המשמשים בו עשויה להתוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותו תהליך;

(3) מחמת הנהגת תהליך חדש או הכנסת חומר חדש לשימוש בתהליך פלוני, עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותם תהליכים.

(ב) תקנות לפי סעיף זה לא יחייבו טיפול רפואי שאינו בגדר עזרה ראשונה או טיפול מונע.

פרק ג': בטיחות

סימן א': מכונות בדרך כלל

37. חלקים הטעונים גידור (תיקון: תשל"ד)

כל אחד מחלקים אלה יגודר לבטח:

(1) במנועים חשמליים, בגנרטורים חשמליים ובממירים סיבוביים - כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר אליהם במישרין;

(2) בכל מניע ראשי, חוץ ממניעים ראשיים כאמור בפיסקה (1) - כל חלק נע שלו וכל גלגל תנופה המחובר אליו במישרין, בין שהמניע הראשי או גלגל התנופה נמצאים בבית מכונות ובין אם לאו;

(3) בממסרת - כל חלק שלה;

(4) במכונות שאינן מניע ראשי או ממסרת - כל חלק מסוכן שבהן;

(5) במחרטה - כל חלק של מוט-גלם הבולט מעבר לראש המחרטה;

(6) בגלגל מים או בטורבינה המונעת במים - התעלה העליונה והתעלה התחתונה;

(7) בכל מנוע, מיתקן או ציוד אחר האמורים בפיסקאות (1) עד (6) שהם מוצרי המפעל, בין שהם מיועדים לשיווק ובין שהם מיועדים לשימוש במפעל, כשהם מופעלים לשם התאמה, הרצה, ניסוי או הצגה - כל חלק שלהם הטעון גידור בהתאם לפיסקאות (1) עד (6), לפי הענין, זולת אם הוא חלק מן האמורים בפיסקאות (1), (3), (4), (5) או (7) והוא הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח.

38. גישה למכונות כשאינן מגודרות (תיקון: תשל"ד)

(א) כשבאים לקבוע, לענין סעיף 37, אם חלק הטעון גידור הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח, לא יבוא בחשבון אדם כשיר המבצע פעולה במכונות שבתנועה, או פעולה בממסרת שבתנועה, בתנאים אלה:

(1) הוא לבוש סרבל עשוי חתיכה אחת, הדוק לגוף ובמצב תקין, רכוס באמצעי שאינו מניח קצוות חשופים ורפויים ובלי כיסים חיצוניים חוץ מכיס אחורי; תנאי זה לא יחול על מכונן מכונת כלים או מכונאי מיומן אחר המועסק בכיוונון מכונה שמתפקידו לכווננה;

(2) כל סולם המשמש בביצוע הפעולה קבוע לבטח, קשור לבטח או מוחזק היטב בידי אדם אחר.

(ב) בסעיף זה -

"אדם כשיר" - גבר שהגיע לגיל שמונה-עשרה ונתמלאו בו שתי אלה:

(1) הוא נתמנה על ידי תופש המפעל, מינוי בכתב שצורף לפנקס המפעל, לבצע פעולות במכונות שבתנועה ופעולות בממסרת שבתנועה, כולן או מקצתן, כפי שפורש בכתב המינוי, וקיבל מאת התופש עותק של כתב המינוי בחתימת ידו;

(2) הוא הוכשר במידה מספקת לעבודה הכרוכה בכל פעולה שהוסמך במינויו לבצע, ומכיר את הסכנות הכרוכות במכונות שבתנועה ובממסרת שבתנועה הנובעות מפעולה כאמור;

"פעולה במכונות שבתנועה" - בדיקת חלק של מכונות, או סיכה או כיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, שצריך לבצעם כשהחלק בתנועה;

"פעולה בממסרת שבתנועה" - סיכה בממסרת המשמשת בתהליך רצוף, או הרכבה או העברה של רצועת-הנע שבממסרת כאמור, אם אישר המפקח הראשי בתעודה למפעל, שנחה דעתו כי מחמת רציפות התהליך עשויה עצירת הממסרת לפגוע קשה בביצוע התהליך, והפעולה נעשית בשיטה ובנסיבות שנקבעו בתעודה האמורה ובהתאם לתנאים שפורשו בה.

39. התקני בטיחות אוטומטיים

חלק מסוכן במכונות כאמור בסעיף 37(4) שמחמת מהות הפעולה אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתמלאו דרישות סעיף 37 אם הותקן התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו חלק.

40. תקנות לענין התקני בטיחות אחרים

(א) שוכנע השר כי למכונות מסוג פלוני ניתן להשיג התקן בטיחות מטיפוס או מהגדר פלוני המתאים לשימוש עם אותן מכונות והמונע חשיפתו של חלק מסוכן בהן כשהן בתנועה, או העוצר מכונה מיד במקרה של סכנה - רשאי הוא בתקנות להורות שיותקן התקן כאמור לשימוש עם מכונות מן הסוג שיפורש בתקנות.

(ב) במשפט על הפרת הוראה לפי סעיף זה תהא זו הגנה מספקת אם יוכח שהתקן אחר, יעיל לפחות באותה מידה, היה בשימוש עם המכונות שבהן אירעה ההפרה.

41. הסדרי בטיחות נוספים בקשר לממסרת

(א) בכל חדר או מקום שנעשית בהם עבודה יש לספק ולקיים התקנים יעילים שבהם אפשר לנתק מיד את הכוח מן הממסרת שבחדר או במקום.

(ב) יש לספק ולקיים מכשיר-עיתוק נאות או התקן מיכאני יעיל אחר ולהשתמש בו כדי להעביר רצועת-הנע בין גלגלונים שהם חלק ממסרת מהדוק לרפוי או להיפך, והוא יהיה עשוי, מושם ומקויים באופן המונע את רצועת ההנע מלזחול בחזרה אל הגלגלון ההדוק.

(ג) רצועת-הנע, כשאין משתמשים בה, לא תהא נחה או נעה על גל סובב שהוא ממסרת.

42. פטור

שוכנע השר שבגלל נסיבות מיוחדות אין צורך, או אין זה מעשי, למלא דרישה מדרישות סעיף 41, רשאי הוא להורות שאותה דרישה לא תחול באותן נסיבות.

43. תקנות לענין גידור חפצים שבמכונות

השר רשאי להתקין, לענין מכונה פלונית או תהליך פלוני שמכונה משמשת לו, תקנות הדורשות לגדר חמרים או חפצים שהם מסוכנים שעה שהם בתנועה במכונה.

44. מבנה הגידורים וקיומם

כל גידור או התקן-בטיחות אחר שהותקנו בהתאם להוראות הקודמות של סימן זה יהיו בנויים מבנה של ממש, יקויימו תמיד ויוחזקו במקומם כל עוד החלקים הטעונים גידור או התקן-בטיחות אחר נמצאים בתנועה או בשימוש, זולת אם יש הכרח שיהיו חשופים לבדיקה, או לסיכה או לכיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, ונתמלאו כל הדרישות של סעיף 38.

סימן ב': מבנה של מכונות ומסחר בהן

45. הגנה על חלקים מסויימים

במכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני -

(1) כל בורג-הידוק, לולב או יתד של כל גל סובב, כוש, גלגל או סבבת-שיניים יהיו משוקעים, מסוככים או מוגנים באופן יעיל אחר כדי למנוע סכנה;

(2) כל תשלובת של גלגלי-שיניים או של גלגלי-חיכוך, שאינה דורשת כיוונון תדיר שעה שהיא בתנועה, תהא מסוככת מכל צד, זולת אם הוצבה כך שיש בה אותה מידה של בטיחות כאילו היתה מסוככת מכל צד.

46. מסחר במכונות וציוד

מכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני ואינה ממלאה אחרי דרישות סעיף 45, לא ימכרנה אדם ולא ישכירנה לשימוש במפעל בישראל ובחזקת סוכן של מוכר או משכיר לא יגרום ולא יביא אדם למכירתה או להשכרתה לשימוש במפעל בישראל.

47. תקנות לענין מסחר במכונות וציוד

השר רשאי להרחיב את הוראות סעיף 46 על מכונות, מיתקנים או ציוד שאינם ממלאים אחרי דרישות של פקודה זו או של תקנה שהותקנה לפיה, הכל כפי שיפרש בתקנות; תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו למכונות, למיתקנים או לציוד בתהליך מפורש.

48. סייג לתחולה

הוראות סימן זה לא יחולו על מכונה שהוחל בבנייתה לפני כ"ז בשבט תש"ו (29 בינואר 1946) ותקנות לפי סעיף 47 לא יחול על מכונות, מיתקנים או ציוד שהוחל בבנייתם לפני התקנתן.

סימן ג': בטיחות הגישה והמעבר

49. גישה למקום עבודה (תיקון: תשל"ד)

אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו אי-פעם יותקנו ויקויימו ככל שהדבר מעשי במידה סבירה; בלי לגרוע מכלליות הוראה זו -

(1) בחדר עבודה יותקנו ויקויימו מעברים נאותים;

(2) המעברים בחדרי העבודה ויתר המעברים והמדרגות בבנין יהיו ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים;

(3) המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח.

50. הגנה מפני נפילה

היה אדם צריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים, ואין המקום מאפשר אחיזת רגל בטוחה, ולפי הצורך - אחיזת-יד בטוחה, יותקנו - ככל שהדבר מעשי במידה סבירה - אמצעים לבטיחותו על ידי גידור או באופן אחר.

51. מכלים לנוזלים מסוכנים

(א) כל מכל קבוע, בור, עוקה או מבנה ששפתם נמצאת פחות ממטר אחד מעל לקרקע או לדוכן הסמוכים אליהם והם מכילים נוזל כווה, מאכל או ארסי, יכוסו לבטח או יגודרו לבטח לפחות עד אותו גובה; ואם מחמת מהות הפעולה אין זה מעשי לעשות כן, ייעשה כל האפשר מבחינה מעשית, על ידי כיסוי או גידור או אמצעי אחר, כדי למנוע נפילת אדם לתוך המכל, הבור, העוקה או המבנה.

(ב) המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף זה כל מכל, בור, עוקה או מבנה אם שוכנע שלגביהם דרישות אלה אינן נחוצות או אינן מתאימות.

52. חלק חוצה-ושב במכונה אוטומטית

היה חלק חוצה-ושב שבמכונה אוטומטית, או כל חומר הנישא עליו, נע בתוך מרחב שאדם עשוי לעבור בו אגב עבודתו או בנסיבות אחרות, לא יניחו שאותו חלק או חומר יגיע בתנועתו חוצה או פנימה עד נקודה המרוחקת פחות מחמישים סנטימטרים ממבנה קבוע שאיננו חלק מהמכונה.

53. מכונת טוויה אוטומטית

בקשר למכונת טוויה בעלת מרכב אוטומטי יש לנקוט כל אמצע מעשי, על ידי הוראות לאדם האחראי על המכונה ובאופן אחר, כדי להבטיח ששום עובד לא יימצא במרחב שבין החלק החוצה-ושב של המכונה, לבין החלק הקבוע של המכונה, אשר אליו נע החלק החוצה בדרכו פנימה, אלא אם נעצרה המכונה כשהחלק החוצה נמצא במהלך החוצה.

סימן ד': משטחים, מדרגות וסולמות

54. משטחים

כל רצפה, דרגה, מדרגות, מסדרון ומדרכת מעבר יהיו ממבנה טוב ויקויימו כראוי.

55. מדרגות

(א) למדרגות שהן בבנין או משמשות ליציאה מבנין יותקן ויקויים מעקה של ממש למשען-יד.

(ב) במדרגות שהן פתוחות לצד אחד יהיה המעקה כאמור לאותו צד; אם הן פתוחות לשני צדדיהן, או שמחמת המבנה שלהן או מצב המשט, ח של השלבים או מחמת נסיבות מיוחדות אחרות, עלולות הן במיוחד לגרום לתאונות, יותקן להן ויקויים מעקה כאמור לשני, צדדיהן.

(ג) צד פתוח של מדרגות יוגן גם על ידי שיותקן ויקויים פס תחתון או אמצעי יעיל אחר.

56. פתחים ברצפות

כל פתח שברצפה יגודר לבטח; הוראה זו לא תחול במידה שמחמת מהות הפעולה אין הגידור מעשי.

57. סולמות

כל סולם יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.

סימן ה': מעליות

58. הגדרה

בסימן זה, חוץ מסעיף 65(2), "תא" - לרבות דוכן.

59. מבנה

מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, התקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי סימן זה.

59א. הפעלה ראשונה (תיקון: תשל"ד)

לא תוכנס לשימוש מעלית חדשה אלא אם נוסתה ונבדקה ביסודיות בידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר ובו מפורש עומס העבודה הבטוח שלה.

60. בדיקה תקופתית (תיקון: תשל"ד)

לא ישתמשו במעלית אלא אם נבדקה בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך תוך ששת החדשים שקדמו לשימוש ונתקבל תסקיר על תוצאות הבדיקה.

60א. איסור הפעלה (תיקון: תשל"ד)

נמצא על פי תסקיר כאמור בסעיפים 59א או 60 פגם שבגללו אין המעלית ראויה לשימוש, לא תופעל המעלית עד לתיקונו.

61. גידרה ושערים לפיר

פיר-מעלית יוגן באופן יעיל על ידי גידרה של ממש, שהותקנו לה שערים ויש בה כדי למנוע אדם בשעה שהשערים סגורים מליפול לתוך הפיר או מלבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית.

62. סגירת שערים

כל שער כאמור בסעיף 61 יצוייד בהתקנים משולבים יעילים או בהתקנים יעילים אחרים, כדי להבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ואי-אפשר יהיה להניע אותו מהרובד אלא אם ייסגר השער.

63. מניעת הילכדות

מעלית וגידרה כאמור בסעיף 61 ייבנו כך שטובין או אדם הנישאים בתא לא יוכלו הם או כל חלק מהם להילכד בין חלק של המעלית לבין מבנה, או בין משקולת הנגד לבין חלק נע אחר של המעלית.

64. עומס עבודה

על מעלית יסומן באופן בולט עומס העבודה המקסימלי שיאפשר לשאת בה לבטח ולא ישאו בה מטען שמשקלו עולה על אותו עומס.

65. מעלית לבני-אדם

על מעלית המשמשת לנשיאת בני-אדם, בין יחד עם טובין ובין בלעדיהם, יחולו דרישות נוספות אלה:

(1) התקנים אוטומטיים יעילים יותקנו ויקויימו כדי למנוע שהתא יעבור את היעד;

(2) כל תא יצוייד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ולכל שער כאמור יותקנו התקנים יעילים כדי להבטיח שבשעה שאנשים או טובין נמצאים בתא אי-אפשר יהיה להעלות או להוריד את התא אלא אם השער סגור, ושהתא יחנה בעת שייפתח השער;

(3) אם התא תלוי בכבל, יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שכל כבל ואבזריו יהיה בכוחם לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית, והתקנים יעילים יותקנו ויקויימו להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם; בפיסקה זו, "כבלים" - לרבות שרשרות.

66. מעלית ישנה (תיקון: תשמ"א)

(א) במעלית שהוחל בבנייתה או בבנייתה-מחדש לפני כ"ז בשבט תש"ו (29 בינואר 1946) -

(1) אם מבחינה מעשית סבירה אין לציידה בהתקנים כאמור בסעיף 62, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 62 ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה ליד הרובד;

(2) אם היא מעלית לבני-אדם ואין דרך מעשית סבירה להתקין לה התקנים כאמור בסעיף 65(2), יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 65(2) ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה או ריק;

(3) הוראות סעיף 65(3) לא יחולו.

(ב) תחולתו של סעיף קטן (א) היא עד יום ט' בתמוז התשמ"ב (30 ביוני 1982).

(ג) השר ימנה ועדה מקצועית (בסעיף זה - הועדה) שחבריה יהיו מפקח והוא היושב ראש, מהנדס בעל ידע בבניית מעליות ותחזוקתן, ואיש ציבור.

(ד) הועדה רשאית, על-פי בקשה של אחראי לגבי מעלית מכוח סימן א' של פרק ט', שהוגשה לפחות ששה חדשים לפני המועד האמור בסעיף קטן (ב), להאריך לגבי המעלית את תחולת סעיף קטן (א) מעבר למועד האמור בסעיף קטן (ב), אם אין לדעתה בהמשך התחולה משום סיכון בלתי סביר למשתמשים במעלית; הועדה רשאית ליתן את ההארכה אף לזמן קצוב ולהתנות בתנאים את מתן ההארכה או את המשך תקפה.

(ה)2 הועדה רשאית, מנימוקים מיוחדים, לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ד) שהוגשה לאחר המועד האמור.

(ו)2 השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדה.

67. מעלית מתמדת

על מעלית מתמדת לא יחולו הוראות סעיפים 61 עד 66, ובסעיף 60(א) במקום "ששה חדשים" קרי "שנים-עשר חדשים".

68. מעלית ללא הפעלה מיכאנית

על מעלית שאינה מופעלת בכוח מיכאני לא יחולו הוראות סעיפים 62, 65 ו66-, וכל שער שהותקן לפי סעיף 61 יוחזק סגור ומהודק, זולת כשהתא בתנוחה ליד השער, ובסעיף 60(א) במקום "ששה חדשים" קרי "שנים-עשר חדשים".

69. גידור פתח שבקיר

פתח שבקיר, המשמש להעלאה או להורדה של טובין או חמרים, בין בכוח מיכאני, ובין באופן אחר, יגודר לבטח ויצוייד במאחזים משני צדיו; הגידור יוחזק במקומו, חוץ משעה שמעלים או מורידים טובין או חמרים, ויקויים כראוי.

70. פטור

היה המפקח הראשי סבור כי לגבי מיתקן פלוני, או לגבי סוג של המיתקנים האמורים בסימן זה, אין זה מעשי או סביר לקיים הוראה מהוראותיו, רשאי הוא לפטור ממנה בתנאים שייראו לו; פטור לפי סעיף זה לגבי מיתקן פלוני יהיה בתעודה, ולגבי סוג של מיתקנים יפורסם ברשומות.

סימן ה'1: דרגנועים (תיקון: תשס"ה)

70א.  הגדרות (תיקון: תשס"ה)

בסימן זה -

"דרגנוע" - מדרגות ממונעות במערכת סגורה, המיועדות להעלאה או להורדה של בני אדם;

"חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו" - כל אחד מאלה:

(1)  חלק כמשמעותו בסעיף 70ז;

(2)  חלק אחר שבודק מוסמך קבע, לגבי דרגנוע מסוים, שבטיחות הדרגנוע תלויה בו;

"עומס עבודה בטוח" - עומס העבודה המרבי שנקבע בהוראות היצרן, או עומס עבודה מרבי שקבע השר בתקנות;

"שינוי מהותי" – שינוי במבנה הדרגנוע או במערכת הפיקוד שלו, לרבות הוספה או תיקון של חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו, שכתוצאה ממנו יש סטיה מהתכנון המקורי;

"תיקון מהותי", לענין חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו - שיפוץ או החלפה של החלק בדרך של השבחה או החלפה של חלקים בלויים או פגומים לרבות ריתוך החלק, ולמעט החלפת חלק בלוי או פגום בחלק זהה חדש;

"תקן" - תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג1953-, ובהעדר תקן כאמור, תקן אירופי 115 EN או תקן בין-לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו בהודעה שפורסמה ברשומות ושהופקד לעיון במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד1954-.

70ב.  בניית דרגנוע - דרישות תקן (תיקון: תשס"ה)

לא ייבנה דרגנוע אלא אם כן הוא תואם דרישות תקן.

70ג.  הפעלה ראשונה (תיקון: תשס"ה)

לא יופעל דרגנוע לראשונה אלא אם כן בודק מוסמך אישר את הפעלתו לאחר שבדק את הדרגנוע בדיקה יסודית, ומסר תסקיר לפי הוראות סעיף 119א, שבו מפורש עומס העבודה הבטוח של הדרגנוע.

70ד.  בדיקה תקופתית (תיקון: תשס"ה)

לא יופעל דרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית, בידי בודק מוסמך בתוך שנים עשר החודשים שקדמו להפעלה, והוא אישר, בתסקיר שמסר לפי הוראות סעיף 119א, את הפעלתו.

70ה.  בדיקה אחרי שינוי מהותי או תיקון מהותי (תיקון: תשס"ה)

לא יופעל דרגנוע אשר בוצע בו שינוי מהותי או תיקון מהותי, אלא אם כן נבדק ואושר כאמור בסעיף 70ד.

70ו.  חובת הצמדת תווית בדרגנוע (תיקון: תשס"ה)

בודק מוסמך יצמיד בדרגנוע תווית בדבר הבדיקה ומועדה; השר רשאי לקבוע את צורת התווית, הפרטים שייקבעו בה ומיקומה.

70ז.  קביעת חלקים שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם (תיקון: תשס"ה)

המפקח הראשי יקבע חלקים בדרגנוע שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם ויפרסם על כך הדעה ברשומות.

70ח.  תקנות (תיקון: תשס"ה)

השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מבנה הדרגנוע, דרכי הבדיקה והאישור של דרגנוע, דרכי השימוש בדרגנוע ותחזוקתו, והכל בכפוף לתקן.

סימן ו': שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה

71. תחולה והגדרות (תיקון: תשמ"א)

(א) הוראות סימן זה יחולו לענין כל שרשרת, חבל, או אבזר הרמה המשמשים להעלאה או להורדה של בני-אדם, טובין או חמרים.

(ב) לענין סימן זה -

"אבזר הרמה" - התקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבול להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, מסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה;

"חבל" - לרבות כבל.

72. מבנה

אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה אלא אם הם ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי.

73. לוח עומסי עבודה

(א) במחסן שבו מחזיקים את השרשרות, החבלים או אבזרי ההרמה ובמקומות בולטים שבמפעל יוצג לוח בו רשום עומס העבודה הבטוח של כל סוג ומידה של שרשרת, חבל או אבזר הרמה שבשימוש, ולגבי מענב רב-ענפי-לוח עומסי העבודה הבטוחים לזוויות השונות של הענפים.

(ב) אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה שאין לגביהם רישום בלוח כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אבזרי הרמה שעומסי העבודה הבטוחים שלהם, כאמור, מסומנים עליהם באופן ברור.

74. עומס יתר

אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה בשביל מטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח שלהם הרשום או המסומן כאמור בסעיף 73.

75. בדיקות

כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע.

76. שימוש ראשון (תיקון: תשל"ד)

השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה - זולת חבלי סיבים או מענבי חבל סיבים - לא יוכנסו לשימוש במפעל אלא אם נוסו ונבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל תסקיר, המפרש את עומס העבודה הבטוח והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

77. ריפוי שרשרות ואבזרים

(א) השרשרות ואבזרי ההרמה, חוץ ממענבי חבל, ירופו לפחות אחת לארבעה-עשר חדשים, ובשרשרת או מענב שרשרת העשויים ממוט שקטרו 1.25 סנטימטר או פחות מזה, ובשרשרת המשמשת בקשר למתכת מותכת או סיגים מותכים - אחת לששה חדשים;