פיטורים עקב הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה
עו"ד יניב בסט

עובד שהתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מנסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין אפשרות לדרוש ממנו כי ימשיך לעבוד כשם שעבד לפני כן זכאי לפיצויי פיטורים.

עובדים רבים נתקלים ביחס מחפיר מצד מעבידיהם. עובדים אלה שוהים שנים רבות במקום עבודתם ואינם מבינים,לעיתים, מה קרה כי הם זוכים ליחס משפיל מצד המעביד שגדלו עימו ועזרו לו. רבים מהעובדים נפגעים באופן אישי ומתפטרים ממקום העבודה בבושת פנים. לא זו אף זו, משבאים העובדים אל הבוס על מנת לקבל את פיצויי הפיטורים הם נענים בשלילה מתוך טענה כי הם התפטרו על דעת עצמם ולפיכך לא מגיעים להם כספי הפיצויים, עליהם עמלו בזיעת אפם.

לפיכך מטרת החוק היא דווקא למנוע מצב בו המעביד ינסה להתחמק מזכותו של העובד לפיצויי פיטורים ע"י הצרת צעדיו של העובד והרעת תנאיו במידה כזו שהעובד לא יוכל להמשיך ולהישאר ויתפטר בבושת פנים.

אם כן מהם הרעת תנאים וכיצד נדע לזהותם?

• מעביד שאינו משלם לעובדיו תשלומים- המגיעים לו עפ"י דין כמו דמי הבראה, דמי חופשה וחג, תוספות יוקר וביטוח לאומי. בפס"ד עב 2599/98 דיין נגד יהודה כוחן ואח’ חזר ביהמ"ש על ההלכה לפיה רשאי עובד להתפטר בשל חוסר רצון להמשיך לעבוד בתנאים ירודים ואין לדרוש ממנו בנסיבות אלה כי ימשיך בעבודתו.
  
• יחס משפיל מצד המעביד-נחשבים גם כן להרעת תנאים. בפס"ד עב 5682/01 מאור אביבה נגד גרעיני מיכל פסק בית המשפט כי בנסיבות של חוסר כבוד מינימאלי והשפלה זכאית העובדת לפיצויים ודין התפטרותה כפיטורים .
  
• פיגור בתשלום המשכורת גם היא הרעה מוחשית בתנאי העבודה והתפטרות בעקבותיה תיחשב כפיטורין. בפס"ד מרכז החינוך העצמאי נגד דב שוורץ הוכר איחור בתשלום משכורת כהרעה מוחשית המזכה את הזוכה בפיצויים.
  
• תנאים נחותים מאלה שבחוזה עבודה או צו הרחבה- יכולים גם כן להיחשב כהרעה בתנאי עבודה כך למשל קבע בית המשפט כי עובד אינו חייב לעבוד בתנאים הירודים מאלה הקבועים בחוזה העבודה.
  
• הפחתת שכר- עבור ביצוע עבודה הינה מתנאיו היסודיים של הסכם העסקה. שלילת זכאות העבד לשכר אפילו אם הסכים העובד אינה חוקית לאכיפה. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי כאשר הרעת תנאים היא שינוי סדרי העבודה ונהליה – שלא נעשה מטעמים פסולים או כדי לפגוע בתנאי עבודתו של העובד אין לראות בכך הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
  
• שינוי מקום עבודה – כאשר ההעברה היא לתקופה בלתי מוגדרת, שינוי זה מכניס אלמנט של חוסר יציבות הן לגבי מקום העבודה הקבוע והן לגבי זמן העבודה במקום פלוני. 
  
• שינוי זמני העבודה- גם כאן בנסיבות מסוימות הוא כדין שינוי יסודי המהווה הרעה מוחשית. כך למשל כשהמעביד מודע לכך כי הוסכמו שעות עבודה מראש והשינוי כזה יפריע לעובד לקיים התחייבויות אחרות, ולהשיג את הכנסותיו במקום אחר.
  
• שינוי בהיקף עבודה- לא בכל מצב אל בשינוי מהותי שניתן להוכיחו.
  
• שינוי בתנאים הנלווים- כאשר תנאי העבודה כוללים מקום מגורים והמעביד מתכחש להתחייבויותיו, מתקיימת הרעה מוחשית.
  
• פגיעה במעמד המקצועי- כאשר השינוי פוגע באופן דרסטי ורציני במעמד המקצועי של העובד אף ללא קשר לשינוי בשכר בין אם לטובה או לרעה.

המקרים שלעיל, מהווים הרעה מוחשית אשר בגינם יכול עובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. יחד עם זאת קבע בית המשפט בעשרות מקרים כי לעיתים, אצבע העובד מיהרה ולחצה על ההדק בטרם הגיע הזמן רק בכדי לזכות בפיצויי פיטורים.

איך נזהה הרעת תנאים?

הנושא של הרעה מוחשית גרר עשרות פניות של עובדים לבתי משפט ולא מן הנמנע כי בית המשפט יפסוק ואף פסק לרעת העובד. זאת כמובן אם מצא לנכון כי העובד ישתמש במקרים הללו באופן פזיז ושאינו תם לב על מנת לזכות בכספים שאינם מגיעים לו.

על מנת לזהות להוכיח הרעת תנאים, העובד מחוייב לראות ולהראות קשר סיבתי בין תנאי העבודה ובין התפטרותו. העובד יזכה בפיצויים רק אם תנאי עבודתו היוו את הגורם המכריע לפיטורין.

אשר על כן, כאשר עובד נקלע למצב שבו תנאי עבודתו שונו מהטעמים שלעיל או טעמים אחרים עומדות לפניו שתי חלופות אפשריות:

א. התפטרות- חשוב לזכור כי על העובד מוטלת חובה להעמיד בפני המעביד את העובדה כי תנאי עבודתו הורעו ולאפשר למעביד לחזור בו.

ב. להמשיך לעבוד במקום העבודה ובמקביל לתבוע את המעביד בבית הדין לעבודה.

לסיכום

אם הינך מרגיש/ה כי הורעו תנאי עבודתך אל תתביישו להתריע את המעביד על כך. חשוב להיעזר בסיוע משפטי מקצועי על מנת לקבוע האם אכן מדובר בהרעת תנאים.