|
יש מקרים בהם החוק אוסר על פיטורים, וברוב המקרים בית הדין ייתן צו להחזיר עובד למקום עבודתו.
לדוגמה: איסור לפטר אישה בהיריון שעבדה טרם כניסתה להיריון (סעיף 9 לחוק עבודת נשים) והפיטורים נעשו בלא אישור משרד העבודה). במקרים של פיטוריי אישה בהיריון, ישולמו לה (על-פי הפסיקה) הפיצויים הבאים:
פיצוי בגין כל חודשי ההיריון, בגין חופשת הלידה, בגין 75 ימים שלאחר חופשת הלידה (45 שאסור לפטר + 30 יום הודעה מוקדמת). במקרה של השגת אישור בדיעבד, תשלום הפיצויים יהא עד למועד קבלת אותו אישור.
מה קורה אם מפטרים אישה בהיריון בתקופה של שישה חודשים (אז לא צריך אישור לפיטורים)?
ההלכה קובעת כי אין מדובר בפיטורים אסורים.
במקרה זה, חוזה עבודה שעמדה לחתום לוי עם חברת רד רמות למשרת ניהול פרוייקט מחקרי לא יצא אל הפועל, בעקבות נסיגת אנשי החברה מכוונתם להעסיק את לוי באשר גילתה להם שהיא נמצאת בשבוע השישי להריונה.
בית הדין קיבל את טענת התובעת, כי הופלתה על רקע הריונה ובשל כך לא זכתה במשרה בניגוד לסיכום עימה ופסק לה פיצויים. בנוסף, דן בית הדין בכך שסעיף 21(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות פותח פתח להפליה, העומדת בניגוד לעקרון השוויון שהוא עקרון על חוקתי. גם אם נקבע בס' 21(ג) לחוק, כי החוק אינו חל על מעביד שמעסיק פחות משישה עובדים [החברה במקרה זה], עדיין אין בכך כדי ליתן היתר לאותו מעביד להפלות בין עובדיו, או בעת קבלתם לעבודה.
גם שעה שנקבע, במקרה מסויים, כי החוק אינו חל מכח ס' 21(ג), הרי אין להעלות על הדעת, כי ניתן בזה היתר להפלות עובדת בעת קבלתה לעבודה רק משום הריונה, עקרון זה עומד מעל הכל.
אסור לפטר עובדים בשל מינם, גזעם, דתם וכו'. דוגמה: פס"ד כשני נ' עיריית רעננה (פיטוריי עובד דתי שלא הסכים
לעבוד בשבת והוחזר לעבודה).
בדרך-כלל בית הדין ייתן צו להחזרת העובד לעבודתו.
|
