האם נהג המשאית שלא השלים שנת עבודה רצופה זכאי לפיצויי פיטורין?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 2.3 מתוך 5

התובע ששימש במשך כשנתיים כנהג משאית בענף ההובלות, פנה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת והגיש תביעה נגד המעסיקה בטענה כי פוטר שלא כדין ושלא קיבל מלוא הכספים להם היה זכאי בגין שכר עבודה וזכויות סוציאליות נלוות. מנגד טענה המעסיקה כי התובע עבד בשירותה במהלך שתי תקופות לא רצופות ולא השלים שנת עבודה מלאה, ואף טענה כי הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורין, מאחר שהוא לא פוטר אלא התפטר.

בין שתי תקופות העבודה חלפו יותר משנה ושלושה חודשים

על פי עובדות כתב התביעה, התובע החל את עבודתו בחודש נובמבר 2008 עד למועד פיטוריו בפברואר 2009, בחודש מאי 2010 הוא שב לעבודה לאחר הפסקה ממושכת בה עבד בשירות שורה של מעסיקים אחרים, והועסק על ידי הנתבעת עד לסוף שנת 2010. במהלך שתי התקופות השכר שולם לו במזומן, מידי חודש בחודשו. כאשר לטענתו הרוויח שכר יומי של 350 שקלים בהיקף של חמישה ימים בשבוע.

התובע טען כי לא קיבל שכר בגין ימי שישי בהם עבד מדי פעם למרות שלא אמור היה לעבוד, ואף בתקופת העבודה השנייה, שנמשכה כשבעה חודשים, הוא עבד 26 ימים בכל חודש, לכן דרש הפרשי שכר. בנוסף טען כי לא שולמו לו הפרשות לקרן פנסיה וזכויות נוספות מכוח הסכם קיבוצי בענף ההובלה.

התובע לא השלים תקופת ניסיון בת 11.5 חודשים

המעסיקה טענה שהתובע לא השלים תקופת ניסיון בת 11.5 חודשים לעבודה בשירותה, כאשר תקופה זו היא תנאי לזכאות להפרשות פנסיוניות. עוד טענה כי הוא קיבל חופשה בתשלום כמגיע לו על פי החוק, לכן הוא אינו זכאי לכל תשלום נוסף בגין סיום יחסי עובד מעסיק.

במהלך הדיון הנתבעת לא הציגה כל רישום מסודר של ימי העבודה בניגוד לחובתה לנהל פנקס שכר, ואף תנאי העסקתו לא הועלו על הכתב ומתלושי השכר לא ניתן היה ללמוד בבירור על ימי עבודתו בפועל והיקף המשרה. לפיכך נטל ההוכחה לגבי התנאים והיקף העבודה הועברו אל המעסיקה, על פי חוק הודעה לעובד.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין כי התובע לא הוכיח שעבד יותר מ 11 חודשים, וכי אלה לא היו רצופים, לכן לא קמה לו זכאות לפיצויי פיטורין. אולם קבע כי הוא זכאי לתמורת הודעה מוקדמת בגין תקופת עבודתו השנייה בת השבעה חודשים, בשיעור שכר עבודה בגין שמונה וחצי ימי עבודה.

המעסיקה לא הוכיחה כי ערכה לנהג שימוע טרם פיטוריו

עוד קבע כי לא הוכח שלפיטורין קדם שימוע וכי המעסיקה עמדה בחובתה לתת לעובד הודעה בכתב על עבודתו בשירותה וסיומה, לפיכך התובע זכאי לפיצוי בסך של 5,000 שקלים נוכח נסיבות פיטוריו. כמו כן, על פי צו ההרחבה בענף ההובלה שנחתם בשנת 2007, היה על המעסיקה להפריש החל מיום עבודתו הראשון 6% מהשכר בגין רכיב של תגמולים לקרן פנסיה.

בסופו של דבר חייב בית הדין את המעסיקה לשלם לתובע סך של 27,975 שקלים, בגין הפרשי שכר, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, העדר הפרשות לתגמולים ופיצוי מכוח חוק הגנת השכר. בנוסף המעסיקה חויבה לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 שקלים.

ס"ע 9494-09-11