המנהלת פוטרה עקב כתבה ששודרה בתכנית צינור לילה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

מנהלת סניף של רשת חנויות המשביר לצרכן, פוטרה ימים ספורים לאחר ששודרה בערוץ 10 כתבה ביקורתית שצולמה בסניף אותו ניהלה בנוגע למחירי מוצרים מופקעים. בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם המנהלת פוטרה שלא כדין והאם היא זכאית לפיצויי פיטורין.

התובעת, ילידת 1951, עבדה כשלוש שנים בתור מנהלת סניף. בסוף שנת 2011, שודרה בערוץ 10 במסגרת התכנית "צינור לילה", כתבה שחלקה צולם במצלמה נסתרת בסניף אותו ניהלה התובעת. הכתבה עסקה בפער שבין מחיר הבגדים בארצות הברית, לבין מחירם המופקע בארץ, ואף הצביע על מחיר חולצה של המותג "טומי הילפיגר", הגבוה פי ארבע ויותר מהמחיר על פי תו המחיר במטבע האמריקאי.

התובעת נדרשה להסיר מהבגדים את תווית המחיר בדולרים

בבוקר לפני שידור הכתבה, הנהלת המשביר שלחה מייל בהול לכל מנהלי הסניפים, וביקשה מהם להסיר את התווית שבה מופיע מחיר המוצר בדולר לכל סריגי טומי הילפיגר, זאת בעקבות מקרה חמור שבו התגלה שהמחיר לא הוסר, ואף המקרה התפרסם ברשתות חברתיות.

בסופו של דבר המקרה התפרסם גם בתכנית צינור לילה, ובבוקר שלאחר השידור, שלחה הנהלת הרשת מייל זועף נוסף, לפיו נגרם נזק עצום לרשת, מאחר שבסניף אותו ניהלה התובעת, המחיר לא הוסר. בהמשך היום זומנה התובעת לשימוע, ולאחר כשלושה ימים נשלח אליה מכתב פיטורין, והיא פוטרה לאלתר ללא הודעה מוקדמת.

מיד לאחר שידור הכתבה התובעת זומנה לשימוע

התובעת טענה כי פיטוריה נעשו שלא כדין, בחוסר תום לב וללא סיבה מוצדקת תוך הפלייה מחמת גילה המבוגר וכן נפלו פגמים רבים בשימוע שנערך לה "מהיום למחר", ולא ניתן לה זמן סביר להתכונן אליו בהתאם. על כן דרשה פיצויי פיטורין, ובנוסף טענה כי היא זכאית לגמול עבור עבודה בשעות נוספות וזכויות סוציאליות נוספות שלא שולמו לה.

הנתבעת הודתה כי ההודעה על הפיטורין נמסרה מיד לאחר שידור הכתבה, אולם טענה כי מדובר ב"קש ששבר את גב הגמל" לאחר שרשרת אירועים שהעידו על התנהלות לקויה של התובעת, והובילו לפיטוריה.

עוד ציינה כי התובעת נטלה מהחברה ללא רשות מסמכים הנוגעים לסודות מסחריים, עשתה בהם שימוש לצורך הליך משפטי זה וכן הפיצה אותם לערוץ 10. על כן הגישה תביעת נגד בגין הפרת חוזה עבודה וגזל סוד מסחרי.

בית הדין קבע כי העובדת פוטרה שלא כדין רק בשל שידור הכתבה

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בראיות, בית הדין התרשם כי לאורך שלוש שנות עבודתה של התובעת, ההנהלה היתה דווקא מרוצה מעבודתה ואף סברה כי היא מנהלת מצליחה מבחינה מקצועית, על כן קבע כי העילה לפיטורין היא שידור הכתבה בטלוויזיה.

עם זאת, נקבע כי לא מדובר בהפליה מחמת גיל, בשל העובדה שהתובעת התקבלה לעבודה בהיותה בת 53, והחליפה עובדת הצעירה ממנה בשני עשורים. ואף קבע כי דוחות פנימיים של החברה שצורפו לטיוטה שפורסמה הם סודות מסחריים רגישים, והשימוש שעשתה בהם התובעת הוא גזל סוד מסחרי.

בסופו של דבר, בית הדין חייב את הרשת לשלם לתובעת כ-215,000 שקלים בגין פיטורין שלא כדין, פגמים בהליך השימוע וגמול שעות נוספות, זאת בצירוף הוצאות משפט בסך של 8,000 שקלים הוצאות, אולם מסכום זה יש לקזז סך של 30,000 שקלים בגין השימוש שעשתה התובעת בסוד מסחרי של החברה.

ס"ע 10587-05-12