נהג חלוקה שעבד בחברה לאריזות הגיש תביעה לפיצויי פיטורין

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

נהג משאית שפוטר מעבודתו הגיש תביעה לפיצויי פיטורין וביקש גמול עבור שעות נוספות ותשלום זכויות נוספות לפי צו ההרחבה בענף ההובלה.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדרש להכריע האם חל על המעסיקה צו ההרחבה בענף ההובלה, על מנת לזכות את התובע בדמי גמולים ובדמי ביגוד. עוד נדרש להכריע מהו השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורין והאם התובע זכאי לתשלום עבור שעות נוספות.

לאחר שנה וחצי קיבל התובע מכתב פיטורין

התובע הועסק במשך כשנה וחצי בתפקיד נהג חלוקה בחברה לאריזות. במסגרת עבודתו הוא הוביל ופירק סחורה ושימש גם כעובד מחסן. הוא עבד חמישה ימים בשבוע, בין 12 ל- 14.5 שעות ביום.

בתמורה לעבודתו הוא קיבל משכורת חודשית ובחודש העבודה האחרון קיבל משכורת על סך 5,950 שקל. בחודש מאי 2011 קיבל התובע מכתב פיטורין ובעקבותיו קיבל מהחברה פיצויי פיטורין בסך 7,512 שקל.

האם הנתבעת היא חברת הובלה?

על מנת להכריע האם על הנתבעת חל צו ההרחבה בענף ההובלה לצורך קביעת פיצויים, נדרש התובע להוכיח כי המעסיקה הינה מפעל הובלה.
מנהל בכיר מטעם הנתבעת העיד שהחברה עוסקת בתחום שיווק והפצה של מוצרי אריזה המיוצרים ומיובאים מסין. החברה מחזיקה את הסחורה במחסנים והיא מופצת בסיטונאות לבתי עסק שונים ברחבי הארץ.

על מנת להעביר את הסחורה החברה מפעילה שלוש משאיות בלבד. על כן, קבע בית הדין כי מדובר במפעל סחורה שצו ההרחבה בענף ההובלה אינו חל על יחסי הצדדים.

כיצד מחשבים את פיצויי הפיטורין?

לצורך חישוב גובה פיצויי פיטורין נלקחים בחשבון שכר יסוד, תוספת וותק בעבודה, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה.
בנוסף למשכורת החודשית התובע קיבל תוספות הכוללות: אש"ל, שווי פלאפון ופריקת מכולה. עם זאת רכיבים אלה אינם מוכרים לפיצויי פיטורין.

בית הדין קבע כי שכרו האחרון בסך 5,950 שקל הוא הקובע את גובה פיצויי הפיטורין, על כן הוא זכאי לקבל השלמת פיצויי פיטורין בסך 2,346 שקל, עבור שנה וחצי של עבודה, לא כולל התוספות המיוחדות.

האם התובע זכאי לגמול עבור שעות נוספות?

התובע העיד כי הוא החל את עבודתו בסביבות חמש או שש בבוקר ונסע ישירות לבתי העסק בהתאם לקו החלוקה. בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים הוא חזר אל המחסנים לצורך פריקת סחורה וסיים את העבודה בשש בערב. התובע הודה כי לפני שהגיע למחסנים, הוא נהג לקחת הפסקות צהריים ארוכות בביתו.

התובע טען כי הוא עבד בממוצע 13.8 שעות ליום, על כן הוא זכאי לקבל תוספת עבור 5.8 שעות נוספות לכל יום. בית הדין קבע כי הוא טעה בחישוב זה, מאחר והוא זכאי לתוספת ביחס לשעות שמעבר ל- 8.6 שעות ליום.

על מנת לבסס את טענתו התובע צירף לכתב התביעה את רישומי השעות שערך בעצמו. מנגד טענה המעסיקה שהתובע עבד בממוצע 9 שעות יומיות, אך עם זאת היא לא ניהלה כל רישום של שעות עבודתו שלו ולא ביססה את טענתה.

בית הדין קיבל את רישומי הנוכחות שערך התובע והשתכנע שהוא עבד נטו 11.5 שעות ביום וזכאי לתוספת של 2.9 שעות נוספות לכל יום עבודה. על כן קבע בית הדין כי התובע זכאי לקבל גמול שעות נוספת בסך 42,627 שקל.
מאחר והתביעה התקבלה ברובה, הנתבעת תישא בהוצאות המשפט בסך 6,750 שקל.

ס"ע 46817-12-11