מפיקת האירועים התפטרה מהחברה, לאחר שהתבקשה לגבות כספים, במקום מנהלת החשבונות

דרגו את המאמר

מפיקת אירועים התפטרה מעבודתה לאחר כשבע שנים בהן הועסקה על ידי חברה לתיירות ואירועים. לטענתה היא התפטרה בעקבות שינוי חד צדדי בתנאי העבודה, לכן היא זכאית לתשלום פיצויי פיטורין.

בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם המפיקה זכאית לפיצויי פיטורין ולתשלום זכויות נוספות והאם החברה זכאית להשבת סכומים שונים ולתשלום בגין דמי הודעה מוקדמת?

מפיקת האירועים נדרשה לגבות כספים מהלקוחות, במקום מנהלת החשבונות שפוטרה

התובעת עבדה אצל הנתבעת כמפיקת אירועים, במשך שבע שנים, החל מסוף שנת 2000 עד שהתפטרה בחודש יולי 2007, לטענתה בדין מפוטרת. תפקידה המרכזי בחברה היה לגייס לקוחות מחוץ למשרד ולארגן עבורם אירועים.

במסגרת עבודתה היא מעולם לא עסקה בגביית כספים מהלקוחות. לדבריה הנתבעת פיטרה את מנהלת החשבונות, והודיעה לה כי אם היא לא תעסוק בגביית כספים, היא לא תוכל לקבל את שכרה. בין הצדדים לא נכרת הסכם עבודה והתובעת קיבלה בכל חודש עמלה בגין עבודתה, לאחר כל אירוע אותו ארגנה, בלי קשר לגבייה בפועל מהלקוחות.

התובעת עתרה לתשלום פיצויי פיטורין, עקב הרעה משמעותית בתנאים

בעקבות שינוי חד צדדי בתנאי העבודה והרעה מוחשית בתנאים היא הודיעה על התפטרותה בדין מפוטרת ועתרה לבית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו, בכדי לקבל פיצויי פיטורין, תשלום עבור הפרשי חופשה והבראה, פיצויים בגין הלנת שכר ועגמת נפש וכן דרשה לקבל חזרה סכום בסך 2,400 שקלים שקוזז משכרה כקנס.

התובעת עזבה את עבודתה ללא מסירת הודעה מוקדמת

הנתבעת טענה מנגד, כי התובעת נעלמה ביולי 2007 מעבודתה מבלי להודיע מראש וללא הודעה מוקדמת. ואף לא השיבה לפניות בכתב ובעל פה לשוב למשרד, על מנת לסיים את הטיפול בלקוחות שהיו באחריותה. עוד טענה כי התובעת הונתה את החברה ולקחה כספים שלא הגיעו לה, על פי ההסכם.

הנתבעת תיארה את אופי התפקיד של התובעת ודיווחה כי בסוף כל אירוע מפיקת האירועים התחשבנה עם לקוחותיה, בשיתוף עם הנהלת החשבונות והיתה אחראית על הנפקת החשבונית ועל גביית התמורה הכספית מהלקוחות. הנתבעת הדגישה כי העמלה של התובעת, היתה 40% משיעור הרווח הכללי לאחר כיסוי העלויות, שנותר בידי החברה. בנוגע לסכום שקוזז משכרה של התובעת, טענה הנתבעת כי מדובר בחיוב חריג של שיחות טלפון שבוצעו לירדן, לאחר שמכשיר הטלפון של התובעת נגנב, אך היא לא יידעה את החברה בדבר הגניבה.

הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד, במקביל לכתב ההגנה, בו נטען כי יש לחייב את התובעת בגין דמי הודעה מוקדמת, ובגין החזר סכומים שקיבלה התובעת במסגרת ההתחשבנות בין הצדדים.

על מנת לקבל פיצויי פיטורין, נדרשה התובעת להוכיח כי אכן היתה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. וכי קיים קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה והיא נתנה הזדמנות הוגנת למעסיק לתקן את ההרעה. אך חשוב להדגיש, כי לפי החוק, אי מתן התראה למעסיק, לא שולל את הזכות לתשלום פיצויי פיטורין.

בית הדין קבע כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורין בשל הרעה בתנאי העבודה

בית הדין האזורי לעבודה, העדיף את גרסתה של התובעת, שטענה כי היא לא עסקה מעולם בגביית כספים וכאשר פוטרה מנהלת החשבונות, היא נדרשה לבצע במקומה את פעולות הגבייה. כמו כן, קיבל את גרסת הנתבעת, שלדבריה התשלום לעובדת, מתבצע לאחר שנסגר החשבון עם הלקוח, אך הנתבעת לא הציגה שום ראייה המוכיחה כי תפקיד גביית הכספים, היה באחריותה של התובעת. בנסיבות אלה קבע בית הדין כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורין.

בנוגע לסכום שקוזז משכרה של התובעת, קובע סעיף 25 לחוק הגנת השכר, כי אין לנכות מהשכר של העובדים, אלא סכומים שהותרו במפורש. התובעת טענה כי המכשיר לא נגנב, אלא רק הכרטיס החכם שלו, לכן לא ידעה על כך ולא הודיעה למעסיק ורוב השיחות היו במסגרת העבודה. בית הדין קיבל את הטענה וקבע כי הנתבעת תשיב את הסכום שקוזז בסך 2,400 שקלים.

בית הדין דחה את התביעה שכנגד וקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: בגין פיצויי פיטורין סך של 50,422, בגין הפרשי שכר 18,508 ועבור זכויות סוציאליות נוספות עוד 27,800 שקלים. כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות המשפט בסך 15,000 שקלים.

תע"א 2675-08