האם זכאי עובד שהתפטר בעקבות העתקת מקום העבודה לפיצויי פיטורים?
דרגו את המאמר |
|
התובע, עבד כקניין רכש בחברה המספקת שירותי דרך לרכבים. כארבע שנים מתחילת עבודתו, העתיקה החברה את משרדיה מאזור התעשייה בפתח תקווה למושב ניר צבי. התובע טען כי קשה לו להגיע למקום החדש והתפטר מתפקידו בדין מפוטר ודרש לקבל פיצויי פיטורים.
במקום ארבעים וחמש דקות, זמן ההגעה למקום החדש ארך כשעתיים
התובע, תושב הרצליה, טען, כי המרחק בין המשרדים הישנים למשרדים החדשים הוא כ 24 קילומטר והמעבר האריך את זמני ההגעה והחזרה לעבודה באופן משמעותי. לפני המעבר היה נוסע התובע באוטובוס, שעוצר בסמוך לביתו, יורד בתחנה ומגיע ברגל למשרד. משך זמן הממוצע שהיה לוקח לו להגיע ולחזור מהעבודה היה כארבעים וחמש דקות.
לאחר המעבר נאלץ התובע לנסוע בקו אוטובוס פנימי אל תחנת הרכבת בהרצליה, לקחת ברכבת, ללכת עוד ארבעים דקות על מנת להגיע לקו אוטובוס נוסף, כדי להגיע למשרד. במתכונת זו ארכה הנסיעה כשעתיים.
שירותי ההסעה של החברה עיכבו את התובע במקום לקצר את הדרך
מטעם החברה עמדה הסעה לרשות העובדים, ההסעה יצאה בשבע וחצי בבוקר וארכה כשעה, אך התובע היה רגיל להתחיל את יום עבודתו בשמונה בבוקר. בתום העבודה נאלץ לחכות להסעה כרבע שעה ומשם לתפוס עוד קו אוטובוס, שמגיע בתדירות של שעה אחת, אם היה מפספס את האוטובוס, דבר שקרה מספר פעמים, התובע היה מגיע בשעה שמונה בערב הביתה, לאחר שסיים את יום עבודתו בשעה חמש.
התובע לא הרגיש בנוח להצטרף לרכבם הפרטי של המנהלים
החברה הציעה לתובע שתי אפשרויות, האחת להגיע באופן עצמאי לתחנת הרכבת ומשם להמשיך בנסיעה עם אחד המנהלים ברכבו הפרטי. והשנייה, להגיע למחלף הסירה, ולנסוע ברכב של מנהל אחר. התובע סרב להצעות מהסיבה שזמני העבודה שלו אינם חופפים עם זמני המנהלים, הוא חשש לעכב אותם ולא הרגיש בנוח לנסוע איתם ברכבם הפרטי, מאחר והוא עובד זוטר.
החברה לא מעוניינת לשלם פיצויים מאחר שסיפקה אלטרנטיבות
כשלושה שבועות מיום המעבר לניר צבי, התפטר התובע מהעבודה ולטענתו הוא זכאי לפיצויי פיטורים, עקב הערה מוחשית בתנאים. הנתבעת טוענת, כי היא הציעה מספר פתרונות יצירתיים וראויים לתובע, וכמו כן, תוספת הדרך אינה משמעותית ולא מדובר בנסיעה ארוכה יותר, לכן לא זכאי התובע לפיצויים.
העובד התפטר בעקבות הכבדה ממשית בדרכי ההגעה והחזרה
התובע טען, כי בכל אחת מהאפשרויות שהחברה הציעה לו קיימת הכבדה ממשית על ההגעה למשרד והחזרה הביתה, הן מבחינת הזמן והן מבחינת המרחק. התובע לא סרב מיד לעבור למקום החדש, אלא בדק את כל האופציות שעמדו לפניו, במשך חמישה עשר ימים. לאחר שהבין כי הוא לא מסוגל לעמוד בנסיעות הארוכות, נאלץ להתפטר ולכן קיים קשר סיבתי, בין ההתפטרות לבין ההרעה בתנאים.
במכתב ההתפטרות מציין התובע כי הסיבה להתפטרותו, היא הקושי להגיע למשכנה החדש של החברה. עוד ציין במכתבו כי היה מרוצה מהעבודה. לאחר ההתפטרות הוא החל לעבוד במקום חדש, בו תנאי השכר היו נמוכים יותר.
החברה תשלם פיצויי פיטורים לתובע
בית הדין לעבודה קבע כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים בגין הרעה מוחשית בתנאים, בגובה של 34,883 ₪. ובנוסף, הנתבעת תישא בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין בסך של 5,000 ₪ נוספים.