יחסי עובד מעביד - מבחנים מהפסיקה
עובד נתפס בפסיקה כסטטוס/מעמד, המקנה זכויות וחובות. על מנת להכריע בשאלה מיהו עובד, בוחן בית הדין את המצב
בפועל ולא רק על-פי נטיית הצדדים והחוזה הכתוב (לדוגמה: עובד המגיש חשבוניות).
בפרשת גאיה קורן היה על בית הדין לברר אם נחשבת קורן לעובדת שכירה של העיתון, וזאת בהתחשב שהוציאה קבלות, עבדה רק באותו עיתון וביצע עבודה הדומה לעבודתם של שכירים בעיתון. באותו מקרה קבע בית הדין כי היא שכירה.
ביצוע פעולה פיזית או רוחנית בתמורה עבור אחר.
עסק כלכלי (או האם זהו ארגון הפועל בהתנדבות) האם יש כאן "עסק " שמהותו כלכלית והוא עסק שניתן להשתלב בו. דוגמה: מוסד לימודי להשכלה גבוהה, בד"כ מאוגד כעמותה, וברור כי הוא למטרת רווח וניתן להשתלב בה (הדבר דומה לעמותת הכדורגל בפס"ד מכנס).
מדובר בעסק כלכלי. דוגמה נגדית: סבתא שעושה בייבי סיטר לנכדתה – זהו בדרך-כלל לא "עסק" כלכלי. הערה: גם מלכ"ר יכול להיות "עסק", כי המטרה היא לפעול לטובת מטרה כלשהי, שאליה מוזרמים הרווחים.
האם העבודה הנעשית היא חלק מפעילות הארגון? היום יש נטיה להרחיב את "תחום העיסוק, והפעילות של הארגון. ניתן לעשות אבחנה בין מטרה ראשונית ומטרה משנית. דוגמה: סכסוך של פנינה רוזנבלום עם אחד מהמפיצים. נטען, כי מטרת הארגון "ייצור מוצרי קוסמטיקה ופרסומם".
ביהמ"ש: המטרה היא אמנם ייצור, אך גם הפרסום והשיווק הם חלק מהמפעל ולכן הנהג (המפיץ) הוא חלק מהמערכת. התיק נגמר בפשרה.
הכוונה להשתלבות לפעילות המפעל כהשתלבות משנית, השתלבות בפעילות חוץ ארגונית. (דוגמה: השתתפות בישיבות וועד, השתתפות בחופשות).
כששואלים האם העובד משולב, השאלה היא האם הוא חלק בלתי נפרד מן הארגון הכללי של המעביד ומשולב בו, או שמא הנו גורם חיצוני / עצמאי(לדוגמה: בעל עסק משלו המשרת את עצמו)? אם כל המבחנים נענו, אזי העובד משולב במפעל כחלק בלתי נפרד, ולכן לא ייחשב לגורם חיצוני.
מבחן פורמלי.
תשלום מיסים, תשלום לביטוח לאומי וכו' וכן רישום במוסדות מס מהווים מבחנים פנימיים הנובעים מהצורך להוציא חשבונית.
העובדה שרשום לעובד "שכיר" או "עצמאי" אינה מכרעת, שכן המבחן הוא מהותי ולא צורני. זה עולה מפסיקה נרחבת בהקשר זה, לפיה סטטוס לא נוצר ולא נמחה בהבל פה או בתניה חוזית.
אם עובד מבצע עבודתו מהבית או בחצרי המעביד, אין זה מבחן מכריע. דוגמה לכך: פס"ד שוורץ.
אולי תרצו לקרוא על:
|
