הקופאית טענה כי נערך לה שימוע במהלך ההריון ודרשה פיצויים

דרגו את המאמר

התובעת הועסקה כקופאית במשך כחמש שנים וחצי ברשת סופרמרקטים בקרית עקרון. בחודש יולי 2012, נערך לה שימוע ונמסר מכתב פיטורין. לטענת התובעת, באותה עת היא היתה בחודשים הראשונים להריונה, על כן עתרה לבית דין לעבודה ודרשה פיצויי פיטורין עקב פיטורין שלא כדין במהלך הריון.

המעסיקה טענה מנגד כי בעת השימוע העובדת לא ציינה כי היא בהריון, על כן לא פגעה בזכויות נשים ואף הכחישה כי פיטוריה בוצעו מחמת היותה בהריון. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם פיטורי התובעת בוצעו שלא כדין בניגוד להוראות חוק עבודת נשים ובניגוד לסעיפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

על פי עובדות כתב התביעה, בתחילת שנת 2007, החלה התובעת לעבוד כקופאית ברשת לשיווק מזון בקרית עקרון. באמצע חודש יולי 2012, לאחר 68 חודשי עבודה, נערך לתובעת שימוע עקב אי שביעות רצון מתפקודה, ולאחר כעשרה ימים נשלח לה מכתב פיטורין. התובעת טענה כי השימוע נערך בעת היותה בהריון, על כן מדובר בפיטורין שלא כדין ותבעה מהמעסיקה פיצויי פיטורין.

המעסיקה ביקשה לבטל את ההודעה על הפיטורין ברגע שנודע לה על ההריון

הנהלת הרשת טענה מנגד כי מיד לאחר שנודע לה על ידי עורך דינה של התובעת כי היא בהריון, היא הודיעה על ביטול הפיטורין וביקשה ממנה לשוב לעבודה, אולם התובעת לא עשתה כך, והגישה את התביעה בבית הדין.

במהלך הדיון, הצהירה התובעת כי בעת הזימון לשימוע הראשון, ובמהלך השימוע עצמו לא ידעה כי היא בהריון, ורק בתחילת אוגוסט 2012, נודע לה לראשונה אודות הריונה. כמו כן, התובעת אישרה כי במהלך חודש אוגוסט המעסיקה הודיעה לה טלפונית כי הפיטורין בטלים ועליה לשוב לעבודתה, אולם היא לא חזרה לעבודה ביום למחרת ואף לא בימים הסמוכים לכך.

התובעת הודתה כי לא ידעה שהיא בהריון בעת השימוע

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית הדין למסקנה כי התובעת לא הוכיחה את טענתה, כי במהלך השימוע היתה בהריון, ומדובר בטענה סתמית שאינה מבוססת ולא הוצגה אפילו ראיה אחת לכך.

בנסיבות אלה קבע בית הדין כי הנהלת רשת המזון לא ידעה בעת השימוע שהקופאית בהריון, מאחר והתובעת עצמה הודתה כי ידעה על כך רק כשלושה שבועות מאוחר יותר. על כן נקבע כי התובעת לא פוטרה בשל הריונה ולא נפל כל פגם בשימוע שנערך לה במהלך חודש יולי או בהודעת הפיטורין. לפיכך התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורין או לדמי הודעה מוקדמת.

המעסיקה תשלם לתובעת סך של 8,000 שקלים בגין זכויות עובדים

עם זאת נקבע כי לא שולמו לתובעת מלוא זכויותיה כדין בסיום העסקתה, והיא זכאית לקבל מהמעסיקה פיצויים בגין דמי חופשה, יתרת ימי הבראה, ימי מחלה ודמי חגים, בסך כולל של 8,000 שקלים. מאחר והתביעה נדחתה ברובה, התובעת לא חויבה בהוצאות משפט.

סע"ש 21429-10-12