תבניות שונות להצבת עובדים
קבלן כוח אדם – גורם חיצוני למפעל השולח עובד מיומן בתחום מסוים, בלא נגיעה לעבודתו של אותו עובד. המעורבות של הקבלן מתמצית בשליחת העובד למפעל ובתשלום שכרו. זו תבנית ההעסקה היחידה שלגביה יש התייחסות חוקית.
קבלן משנה – מפעל המתחבר עם קבלן לקבלת שירות מסוים, כאשר למפעל המזמין אין כל נגיעה לכוח האדם המועסק על-ידי קבלן המשנה. דוגמה: שירותי השמירה הניתנים לקריה.
מצב ביניים – השאלת עובדים למפעל לתקופה מסוימת לצורך מילוי משימה מסוימת.
נקודת המוצא של הפסיקה בהקשר לחברות כוח אדם היא כי המשתמש ייחשב כמעביד בפועל.
המבחנים לקביעת מערכת היחסים שבין משולש הגורמים
1. האם אחד הגורמים מהווה צינור להעברת כספים:
2. מי פיטר? מי קיבל לעבודה?
3. מי מפקח, משבץ ומאשר חופשות?
4. מי קובע תנאים? שכר?
5. האם לקבלן עסק משלו?
6. אמצעי ייצור, עובדים, לקוחות
7. האם העובד הוא זמני? הם העבודה היא רציפה?
8. האם יש לקבלן "ערך מוסף"? האם הקבלן רק שולח את העובד למזמין, או עושה הכשרות, השתלמויות, פיקוח, הדרכה וכו'.
|