www.ovdim.org.il

פגיעה בזכות לפרטיות במקום העבודה, האם ניתן לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הזכות לפרטיות נחשבת לזכות בסיסית ויסודית של כל אדם שמקורה בזכותו לכבוד. זכות זו מופיעה בין היתר בחוק הגנת הפרטיות ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק הגנת הפרטיות קובע כי אסור לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו. לפי החוק, פגיעה בפרטיות יכולה להיות התחקות או בילוש אחרי אדם שעלולים להטרידו, האזנה שאסורה על פי חוק, צילום אדם כשהוא ברשות היחיד ופרסום תצלומו ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו.


פרשנות הפסיקה למונח "ברשות היחיד"


לפי הפסיקה, הפרשנות שניתנה לביטוי "ברשות היחיד" מתייחסת לכל מקום שבו קיימת לאדם ציפייה כי לא יהיה נתון לצילום, למעקב או לבילוש. בהתאם לפרשנות זו, נקבע כי עובד שהתפטר מהעבודה לאחר שגילה כי מעסיקו צילם אותו מבלי שקיבל על כך את הסכמתו וללא ידיעתו, יהיה זכאי לקבל ממנו פיצויי פיטורים.


חשוב להבהיר כי העובדה שבאותו מקום שבו העובד צולם שהו בעת המעשה אנשים נוספים, אינה שוללת את העובדה שהוא היה ברשות היחיד, כל עוד הוא ציפה שלא יצלמו אותו במקום העבודה.


פגיעה בפרטיות עלולה להיחשב להרעה מוחשית בתנאי העבודה המזכה בפיצויים


חוק פיצויי פיטורים קבע כי עובד שהתפטר בעקבות הרעה מוחשית בתנאי עבודתו יהיה זכאי לקבל ממעסיקו פיצויי פיטורים כאילו פוטר. בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי צילום של עובד ללא קבלת אישורו והסכמתו לכך, נחשב לנסיבות שבהן אין לצפות ממנו להמשיך לעבוד.


לפיכך, בנסיבות אלו העובד יכול להתפטר מהעבודה ולדרוש ממעסיקו פיצויי פיטורים כאילו פוטר. במקרה כזה, העובד אף אינו מחויב להעניק למעסיק אפשרות להסיר את המצלמות ולתקן את ההרעה בתנאי העבודה, וזאת מאחר שיחסי האמון בין הצדדים נפגעו ואין אפשרות לתקנם.


כניסה לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד על ידי המעסיק


בנסיבות שבהן המעסיק נכנס לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד, נקבע בפסיקה שהמעסיק רשאי לבצע פעולות של מעקב וניטור אחרי תיבות הדואר המשמשות להתנהלות פנימית בעבודה. עם זאת, הובהר כי אם העובד ערך התכתבות אישית במסגרת תיבה זו, למעסיק אסור לצפות בה למעט אם מדובר בהתנהלות פלילית או פוגענית. לגבי תיבות דואר אלקטרוניות פרטיות של העובדים נקבע כי למעסיק אסור לעקוב אחרי הפעילות בה.


יש לציין כי גם כאשר המעסיק התריע בפני עובדיו על שימוש באמצעי מעקב הפוגעים בפרטיות, פעולות אלו אינן הופכות לחוקיות באופן אוטומטי. פעולות כאלו עלולות להיחשב כאסורות ועשויות לזכות את העובד באפשרות להתפטר ולקבל פיצויים מהמעסיק.


המעסיק חויב לפצות עובדת בסך של 50 אלף שקלים לאחר שעקב אחר פעילותה במחשב


בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל תביעה שהגישה עובדת במשרד עורכי דין נגד מעסיקה בגין פגיעה בפרטיותה באמצעות הפעלת מערכת מעקב אחרי פעילותה במחשב. השופטת קבעה כי פעולות הניטור והמעקב שביצע המעסיק מהוות הפרה של פרטיות העובדת ומזכות אותה בפיצויים בסך של 50 אלף שקלים.


עם תחילת עבודתה במשרד עורכי דין, העובדת הועסקה כמתמחה למשפטים, ולאחר שעברה בהצלחה את בחינות הלשכה היא החלה לעבוד במשרד כעורכת דין עד להתפטרותה מהמשרד כשנתיים מאוחר יותר.


העובדת טענה כי המעסיק השתמש במערכת מעקב ממוחשבת לצורך ניטור ופיקוח אחר פעילותה במחשב, וזאת תוך פגיעה בפרטיותה שנעשתה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות ולחוזה העבודה שלה.


המעסיק טען שהעובדת נהגה לגלוש באתרי בידור ופנאי כדי להימנע מעבודה


מנגד, המעסיק טען כי מערכת המעקב שבה השתמש אינה מבצעת כניסה לתיבות המייל, וכי במסגרת פעילות התוכנה מתועדים רק נושאי הגלישה ולא תוכנם. לדבריו, לפי הממצאים שהעלתה תוכנת המעקב, העובדת נהגה לגלוש באתרי בידור ופנאי בזמן העבודה ועשתה כל שביכולתה כדי להימנע מעבודה. המעסיק הוסיף כי תוכנות מעקב מסוג זה משמשות משרדי ממשלה שונים ומהוות כלי עבודה מקובל ולגיטימי.


השופטת קבעה כי פעולות הניטור והמעקב שביצע המעסיק הן בגדר הפרה של פרטיותה. עוד צוין כי טענות המעסיק בדבר השימוש שנעשה בתוכנות המעקב במשרדי הממשלה השונים לא זכו לביסוס ראייתי מצידו.


בעוד בית הדין לעבודה אינו מוסמך לפסוק פיצויים לפי חוק הגנת הפרטיות, השופטת הסתמכה על הוראות החוק כדי להעריך את הפיצוי הראוי לעובדת, המשקף את הנזק שנגרם לה ואת הפגיעה באינטרסים החברתיים המוגנים.


המעסיק יפצה את העובדת על הפגיעה בפרטיותה שגרמה להפרת חוזה העבודה שלה


השופטת פסקה כי המעסיק ישלם לעובדת פיצויים בסך של 50 אלף שקלים עקב הפגיעה בפרטיותה שנעשתה תוך הפרת חוזה העבודה שלה.


נוסף על כך, השופטת הוציאה צו להחרמת החומרים שאסף המעסיק, חייבה אותו להעביר את כל החומרים שאסף באמצעות מערכת המעקב ולהשמיד כל עותק של המערכת שקיים בידיו.


כמו כן נקבע כי המעסיק ישלם לעובדת סך של 30 אלף שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.


סעש (ת"א) 60161-06-16

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.