מפעיל באגר שפוטר לאחר ארבעה חודשים דרש פיצויי הלנת שכר
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
לאחר כארבעה חודשי עבודה באתר בנייה, הודיע המנהל לעובד בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. מנגד טענה החברה הקבלנית, כי לעובד לא היה רישיון נהיגה במכונה ניידת, והתקבלו תלונות רבות על תפקודו, והיא אף קיזזה את עלות הנזק שגרם משכרו. בית דין האזורי לעבודה בנצרת נדרש להכריע האם התובע זכאי לפיצויים בגין נסיבות סיום יחסי העבודה.
המנהל לא נתן לעובד אפשרות להתגונן מפני החלטה לפטרו
התובע טען כי עבד כמפעיל באגר בחברה קבלנית לביצוע עבודות עפר ותשתית, ובתמורה שולם לו שכר חודשי גלובלי בסך של 7,000 שקלים. בין הצדדים לא נחתם חוזה עבודה והמעסיקה לא מסרה לו הודעה בכתב בדבר תנאי העסקתו. במסגרת עבודתו הוא נדרש לרישיון נהיגה למכונה ניידת והפעיל בין היתר את הבאגר באתרים של מקורות.
כעבור ארבעה חודשים הסתיימו יחסי עובד מעביד, והתובע דרש לקבל את זכויותיו על פי צו ההרחבה בענף הבניין, ואף טען כי לא שולם לו שכר עבור חודשיים והוא לא קיבל תלושי שכר ביחס לאף אחד מהחודשים שבהם עבד בחברה. עוד טען כי לא נערך לו הליך שימוע כדין והוא פוטר לאלתר במהלך שיחת טלפון, שבמסגרתה נאמר לו כי הבאגר שעליו עבד נמכר, זאת מבלי שנמסרה לו הודעה מוקדמת ומכתב פיטורין.
הנתבעת פיטרה את העובד מאחר שלא טרח להציג רישיון הנדרש לעבודה
מנגד טענה החברה כי צו ההרחבה בענף הבניין אינו חל עליה, מאחר שהיא עוסקת בעבודת עפר והכנת תשתיות חפירה והנחת קווי מים, וכלל אינה עוסקת בעבודות בנייה. לטענתה בעת קבלתו לעבודה, הציג עצמו התובע כמחזיק ברישיון נהיגה למכונת נייד, והוא נדרש להציגו במשך שלושה חודשים אך לא עשה כן, חרף פניות חוזרות ונשנות שנעשו אליו.
החל מהיום הראשון הוא גרם נזקים לרכושה ולאחרים, והיא נאלצה לפטרו בשל העובדה שלא טרח להוציא את הרישיון הנדרש. עוד הוסיפה כי היא מנהלת ספרים כחוק ומשלמת לשלטונות המס את כל ההוצאות והעלויות ומנפיקה תלושי שכר לכל עובדיה ובכללם גם לתובע. והיא מסרה לו את תלושי השכר ביחד עם משכורות.
במסגרת החקירה הנגדית של מנהל בכיר מטעם הנתבעת, הודה המנהל כי החברה אכן לא שילמה לתובע שכר עבור חודשיים, אלא קיזזה את התשלום מן הנזק שהוא עשה. בכל הקשור לפיצויי הלנת שכר, נטען כי מאחר שלא שולם שכר בשל קיזוז כנגד הנזקים שגרם, הרי שיש לחייב את החברה לשלם לו רק את קרן השכר ולא לחייבה בפיצויי הלנת שכר.
בית הדין השתכנע כי נפל פגם בהליך הפיטורין
לאחר שמיעת טענות הצדדים קיבל בית הדין את טענת התובע והשתכנע כי עיסוקה של החברה שייך לענף הבנייה ובהתאם לכך נקבע כי על הצדדים חל צו ההרחבה בענף הבנייה. עוד קבע כי התובע פוטר בדרך שאינה תואמת את דרישות החוק, ללא שימוע וללא מתן הודעה מוקדמת, ולמרות תקופת עבודתו הקצרה יחסית החליט לקבל את תביעתו, ברכיב תשלום פיצוי בגין פיטורין שלא כדין.
בסופו של דבר קבע בית הדין כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 28,740 שקלים בגין פגמים שנפלו בהליך הפיטורין, שכר ופיצויי הלנת שכר בגין שני חודשים וזכויות עובדים נוספות מתוקף צו ההרחבה. בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 6,000 שקלים.
סע"ש 43765-12-13