צילום עובד במהלך העבודה ללא ידיעתו - האם פגיעה בפרטיות?

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 4.2 מתוך 5

סע (נצ') 30929-12-10

רואה חשבון אשר הועסק במשרד במשך כ-11 שנים התפטר מעבודתו לאחר שגילה כי בחדר בו הוא עבד הותקנו מצלמות ללא ידיעתו. מדובר במצלמות אשר צילמו את חדרו של התובע במשך כשבע שנים, ללא ידיעתו, ובהיקף של 24 שעות ביממה. דבר קיומה של המצלמה התגלה לתובע רק "במקרה", כאשר שני עובדים אחרים נתפסו בעת הפרת כללי עבודה תקינים במהלך חג. לאחר האירוע הדרמטי הנ"ל, המצלמה הוסרה. עם זאת, התובע התפטר וטען כי מגיעים לו מלוא פיצויי פיטורים. כיצד הכריע בית הדין לעבודה?

זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות דמוקרטית אשר נגזרת מזכותו של האחרון לכבוד. הפסיקה הכירה לא אחת בחשיבותה של הזכות לפרטיות, ופעמים רבות הודגשה בבתי המשפט החובה לשמור על זכות זו גם במקום העבודה. אין ספק אפוא כי השמירה על הפרטיות במקום העבודה מביאה לא אחת להתנגשות אינטרסים.

מצד אחד, זכותו של המעביד לנהוג בעסקו ולהנהיג תנאי עבודה לפי שיקול דעתו. מאידך, זכותם של העובדים לפרטיות. הלכה פסוקה היא כי "זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות אשר נגזרת מערכים חוקתיים ואובייקטיביים לכבוד ולפרטיות. ערכים אלה חלים גם על משפט העבודה ונבחנים בהתאם למושגים כגון תקנת הציבור ותום הלב".

מקום העבודה - תחום היחיד או רשות הרבים?

סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 קובע כי אין לפגוע בפרטיותו של אדם ללא קבלת הסכמתו. חוק הגנת הפרטיות מוסיף וקובע כי פגיעה בפרטיות יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים, בין השאר על ידי "צילום אדם ברשות היחיד". עולה אפוא השאלה - מהי "רשות היחיד" במקום העבודה?

לאור אופים המיוחד של יחסי העבודה, בתי הדין נדרשו לא אחת לצקת פרשנות למושג "רשות היחיד" הקבוע בחוק הגנת הפרטיות, וזאת כל אימת שפלוני טען כי פרטיותו בעבודה נפגעה. ראשית, אין ספק כי כאשר מדובר במשרד, אזי עסקינן בקניינו של המעביד. עם זאת, האם משרדו של העובד הינו מעין "אוטונומיה פרטית המהווה את תחומו האישי"? הפסיקה והספרות ביקשו להתמודד עם הקונפליקט המשפטי הנ"ל על ידי הרחבת הזכות לפרטיות ו"מרכוזה" כלפי האדם ולא כלפי המקום.

      קראו עוד בתחום:

• האם חדירה לתיבת דואר אלקטרוני של עובד היא פגיעה בפרטיות
• חשיפת מסמכים בבית הדין לעבודה, מבחן הרלבנטיות והאיזון מול פגיעה בפרטיות
• שלילת פיצויי פיטורים מעובד בטענה של גניבה על בסיס צילום של מצלמה נסתרת

דהיינו, נקבע כי יש לאמץ "תפיסה רחבה אשר מגדירה את רשות היחיד מתוך רצון להגן על פרטיות האדם ולא על פרטיותו של המקום". מעסיקים רבים טענו בהליכים המשפטיים כי הם היו רשאים להציב מצלמות במקום העבודה על מנת להתמודד עם גניבות והפרות כללי עבודה. בתי הדין לעבודה קבעו כי האיזון הראוי בין זכויותיהם של המעסיקים לבין זכויות העובדים נמצא אפוא בצילום האחרונים בכפוף להסכמתם.

האם פיצויי פיטורים?

במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי היות והעובד לא ידע כי הוא מצולם, הרי שעסקינן בפגיעה בפרטיות. כעת, בית הדין לעבודה נדרש לבחון האם העובד היה זכאי לפיצויי פיטורים בנסיבות המדוברות. סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מכיר בנסיבות מסוימות בהן התפטרות תזכה את העובד בפיצויי פיטורים.

בסעיף זה נקבע כי עובד אשר טוען כי הוא התפטר בדין מפוטר, צריך להוכיח שהעבודה הסתיימה מחמת אחד משני הטעמים הבאים - הרעת מוחשית בתנאי העבודה או "נסיבות אחרות ביחסי העבודה אשר בגינן לא היה ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו". בית הדין לעבודה קבע כי אין ספק שנסיבות מקרה דנן - צילום העובד ללא ידיעתו במשך תקופה כה ארוכה - היו כאלה אשר הצדיקו את התפטרותו. המעסיק טען כי בשלבים רבים במהלך העבודה העובד לא היה "לבד" בחדר אלא ביחד עם עוד עובד או שניים. השופטים דחו טענה זו וקבעו כי לא מדובר בעניין אשר הפך את הצילום לכזה שנעשה "ברשות הרבים".