תביעה לפיצויים בגין שימוע שנערך למראית עין בלבד

דרגו את המאמר

התקבלו 11 דירוגים בציון ממוצע: 3.1 מתוך 5

טכנאי במכון התקנים, שפוטר בסמוך למועד קבלת הקביעות, פנה אל בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו, בטענה כי פוטר שלא כדין, ללא עילה עניינית ומבלי שנערך לו שימוע הוגן. מנגד טענה המעסיקה כי התובע פוטר עקב תפקודו הלקוי לאחר שנתבקש פעמים רבות לשפר את התנהגותו, אך לא עשה כן. 

התובע עבד במשך ארבע שנים במכון התקנים בתפקיד טכנאי בודק. בתקופה הראשונה הועסק כעובד קבלן, ולאחר ששה חודשים הועסק כעובד ארעי. במסגרת הסכם עבודה שנחתם בין מכון התקנים לוועד העובדים, הוארכה תקופת הארעיות שלו משלוש לארבע שנים, שבמהלכן הוא מילא לטענתו את תפקידו לשביעות רצון הממונים.

כחודשיים לפני מועד קבלת קביעות, טען התובע כי הסתיימו יחסי עובד מעביד בחוסר תום לב וללא נימוק ענייני ואף נפלו פגמים רבים בהליך פיטוריו. לכן דרש פיצויים בגין פיטורין שלא כדין ופיצוי בגין אבדן הכנסה ופגיעה בכבוד.

היחסים בין הצדדים השתנו בעקבות כניסתו של הממונה החדש

על פי עובדות התביעה, במהלך שנת 2009 קודם התובע לעבוד בעמדת בדיקות חדשה, בשל שביעות הרצון מתפקודו. לאחר חודשים ספורים, התקבל לעבודה מהנדס כימיה אשר הועסק בעמדה עם התובע. החל ממועד זה התגלו חילוקי דעות בין הצדדים, עד שלבסוף הוחלט להדיחו מהעמדה החדשה ולהעבירו לתפקידו הקודם ואף בוטלה השתתפותו ביום עיון מקצועי.

בסוף חודש אפריל התרחשה דליפת גז מדמיע במחלקה והתובע טען כי המנהלים נמנעו מלערוך תחקיר וניסו להסתיר את האירוע, אולם הוא דחק בהם לברר את הנסיבות לדליפה, והדבר היווה זרז לרצון להביא לפיטוריו. לאחר שלושה ימים התובע זומן לשימוע, אולם לטענתו השימוע נערך למראית עין בלבד, מכיוון שההחלטה לפטרו התקבלה בטרם התקיימה הישיבה.

מנגד טענה המעסיקה כי במהלך התקופה האחרונה החלו להתעורר בעיות משמעת חמורות בתפקודו של התובע, שבאו לידי ביטוי בהתנהגות לא נאותה כלפי הממונים, באיחורים, אי עמידה בלוחות זמנים ובסדרי עדיפויות, אשר גרמו לעיכובים בעבודה השוטפת.

התובע הודה ביחסיו העכורים עם הממונה

במהלך השימוע עלו טענות ביחס לתפקודו הלקוי ולגבי אי יכולתו לקבל מרות. התובע הודה ביחסיו העכורים עם הממונה עליו ולא סתר את המיוחס לו, לכן הוחלט שלא ניתן להמשיך ולהעסיקו ופיטוריו נכנסו לתוקף לאלתר. המעסיקה טענה כי זכויותיו של העובד לא נפגעו והוא פוטר כדין, לפיכך יש לדחות את התביעה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית הדין למסקנה כי הסיבה לפיטורין נעוצה בתפקודו ובהתנהלותו מול הממונה ולא בתפקודו המקצועי. מתמלול ישיבת השימוע עלה כי המעסיקה לא פרשה בפני התובע את המניע העיקרי לפיטוריו, לפיכך מנעה ממנו להתכונן כראוי להליך ולהציג טיעונים רלוונטיים.

בנסיבות אלו קבע בית הדין כי נפלו פגמים חמורים בהליך פיטוריו של התובע, בשל אי הצגת הסיבה לפיטוריו, אי זימון הגורמים הנכונים לשימוע ואי התייחסות עניינית לטענות שהעלה התובע במהלך השימוע. על כן הוא נמצא זכאי לקבל פיצויים בגובה שבע משכורות בסך של 42,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 8,000 שקלים.

ס"ע 1470-06-11