הפרת חובת המעסיק למנוע עישון במקום העבודה, איך אפשר לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (להלן: "החוק") קובע בסעיף 1(א) כי אדם לא יעשן במקום ציבורי המפורט בתוספת לחוק. בסעיף 15 לתוספת נקבע כי העישון אסור במקום העבודה למעט בחדר נפרד שהוקצה למטרה זו על ידי הנהלת המקום לאחר התייעצות עם העובדים, בכפוף לכך שבחדר קיימים סידורי אוורור תקינים והעישון בו לא גורם למטרד ביתר חלקי הבניין.

מעסיק מחויב לנקוט אמצעים סבירים למניעת עישון במקום העבודה

בהתאם לחוק, המעסיק וכל גורם אחר שמחזיק בשטח שבו מתנהלת העבודה בין אם בעלים, שוכר או משתמש, מחויבים לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע עישון במקום העבודה. במסגרת זו המעסיק מחויב לפקח על עובדיו ולדרוש מהעובדים שמעשנים במקום העבודה כי יחדלו מכך. יש לציין כי לפי החוק גם נושאי משרה בתאגיד נושאים באחריות אישית למניעת עישון במקום העבודה. חובה זו למניעת עישון במקום העבודה מתווספת לחובה הכללית של המעסיק לדאוג לסביבת עבודה הולמת ובטוחה עבור עובדיו.

למעסיק אסור להציב מאפרות במקום העבודה

תוך כך, המעסיק מחויב להציב במקום העבודה שלטים המורים על כך שאסור לעשן במקום ונאסר עליו להציב בו מאפרות. מעסיק שמפר את חובותיו מכוח החוק ואינו נוקט בכל האמצעים הסבירים שעומדים ברשותו לצורך מניעת עישון מבצע עבירה פלילית שעונש של קנס בצידה. כמו כן, כל עובד שמעשן במקום העבודה מבצע בעצמו עבירה פלילית שקנס בצידה.

כל עובד שנפגע מעישון במקום העבודה רשאי להגיש תביעה נגד המעשן ונגד המעסיק או הגורם שמחזיק בבניין. בית הדין לעבודה רשאי לחייב את המעסיק או את המעשן לשלם לעובד שהתלונן פיצויים על הנזק שנגרם לו.

מעסיק שלא מנע עישון במקום העבודה שילם לעובד פיצויים בסך 25 אלף שקלים

בית הדין לעבודה בירושלים קיבל תביעת פיצויים שהגיש עובד נגד מעסיקו לאחר שהאחרון לא מנע עישון במקום העבודה. השופט קבע כי המעסיק הפר את סעיף 2(א) לחוק למניעת העישון בכך שלא הציב שלטים המורים על איסור עישון במקום העבודה ולא פעל לפיקוח ולאכיפת האיסור על העישון.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, דובר בעובד שהועסק במנהל מקרקעי ישראל לפי חוזה להעסקת סטודנטים מחודש ספטמבר בשנת 2010 ועד לחודש אוגוסט בשנת 2012. העובד ביקש מבית הדין לעבודה לפסוק לטובתו פיצוי בגין עוולה של הפרת חובה חקוקה שביצע כלפיו המעסיק תוך הפרת החוק. לטענתו, המעסיק לא קבע שלטים המורים על איסור עישון בעבודה ולא עשה כל שביכולתו כדי למנוע עישון במקום העבודה בניגוד להוראות החוק.

העובד טען כי נחשף לעישון בעבודה בחדר סגור שאינו מאוורר

לטענת העובד, במסגרת עבודתו הוא נחשף לעישון של חבריו לעבודה שעישנו לידו בחדר סגור ולא מאוורר. עוד נטען כי הממונים במקום העבודה ידעו על כך שמעשנים במקום אך לא פעלו כדי למנוע את התופעה. לפי גרסת העובד, המעסיק לא פרסם את האיסור לעשן ולא פעל כדי לאכוף אותו.

מנגד, המעסיק טען כי לא הוכח שהפר הוראה כלשהי מהוראות החוק והוסיף כי במקרים שבהם הגיעו לידיעת הממונים תלונות על עישון הן טופלו כראוי.

במקום העבודה לא הוצבו שלטים האוסרים לעשן

לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות, השופט קבע כי העובד הצליח להוכיח כי במהלך עבודתו ביחידת האפוטרופוס לא הוצבו במקום שלטים האוסרים על עישון. לפיכך, נקבע כי המעסיק הפר את סעיף 2(א) לחוק בתקופת עבודתו של העובד ביחידת האפוטרופוס. נוסף על כך נקבע כי המעסיק הפר את חובתו לפקח ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע עישון במקום העבודה.

קיים קשר סיבתי בין ההפרות של המעסיק ובין הנזק שנגרם לעובד

לפי קביעת השופט, הוכח כי העובד סבל רבות מעישון פסיבי במקום העבודה כאשר קיים קשר סיבתי בין הפרת החובות מצד המעסיק ובין הנזק שנגרם לעובד. השופט ציין כי לאחר שהעובד הוכיח שהמעסיק ביצע עוולה של הפרת חובה חקוקה, הוא זכאי לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לו מכוח הוראות פקודת הנזיקין, כאשר ההגדרה ל"נזק" כוללת גם אובדן של רווחה גופנית.

בסופו של דבר, השופט החליט לקבל את תביעתו של העובד נגד המעסיק ופסק כי המעסיק ישלם לעובד פיצויים בסך של 25 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 שקלים.

סעש (י-ם) 28473-01-16