תשלום לקרן פנסיה של עובד לאחר גיל פרישה, מהי חובת המעסיק?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

המחוקק הסדיר במסגרת חוק גיל פרישה את הגיל שבו יוכלו לפרוש גברים ונשים מעבודתם ויהיו זכאים לקבל תשלומי פנסיה תעסוקתית. בחוק נקבע כי גברים יפרשו מעבודתם בגיל 67 ונשים יוכלו לפרוש מעבודתם בגיל 62. בחוק נקבע כי גיל פרישת החובה עבור נשים וגברים כאחד יעמוד על 67 שנים. המשמעות היא שעם הגיעם של העובדים לגיל זה, המעסיק יוכל לפטר אותם.

המשך עבודה לאחר גיל פרישה וזכאות לפנסיה

במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים, הסכמי עבודה אישיים או בחוק קיימים הסדרים מסוימים שמאפשרים להמשיך לעבוד אף מעבר לגיל פרישה. במצב שבו עובד מבקש להמשיך לעבוד אחרי גיל פנסיה, על המעסיק מוטלת חובה לתת לו להשמיע את טענותיו בפניו, ורק לאחר שהפעיל את שיקול דעתו לקבל החלטה לגביו.

עובדים שעברו את גיל פרישת החובה זכאים לביטוח פנסיוני כמו יתר העובדים במשק. מעסיק יוכל לא לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובד שעבר את גיל 67, רק אם העובד ממלא אחר שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא כי העובד פרש או פוטר מעבודתו הקודמת בגיל 67 לפחות, והתנאי השני הוא שהעובד מקבל קצבה שאינה מטעם הביטוח הלאומי.

לצורך הדוגמה, גבר שהתחיל לעבוד אצל מעסיק בגיל 70 אחרי שפרש מעבודתו הקודמת בגיל 67 ומקבל קצבת פנסיה, לא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני על ידי מעסיקו הנוכחי. אך אם העובד מקבל אך ורק קצבת זקנה מהביטוח הלאומי, אז המעסיק יחויב להפריש עבורו כספים לקרן הפנסיה.

במקרה שבו העובד התחיל לעבוד אצל המעסיק לפני הגיעו לגיל פרישת חובה והמשיך לעבוד אצלו גם לאחר מכן, המעסיק יהיה חייב לבצע עבורו הפרשות לפנסיה כל זמן שהוא מועסק אצלו. במקרה כזה אין משמעות לזכאותו של העובד לקצבאות, והוא יהיה זכאי להפרשות לפנסיה בכל מקרה. לעובד קיימת האפשרות להחליט באיזה סוג של ביטוח פנסיוני הוא מעוניין להיות מבוטח, והוא אף זכאי לבחור את הגוף שינהל את הביטוח עבורו.

עובד שהתחיל לעבוד במקום עבודה חדש אחרי גיל 67, יהיה זכאי להפרשות המעסיק לביטוח הפנסיוני אם הוא פרש או פוטר מעבודתו הקודמת לפני גיל 67. אפשרות נוספת לזכאות היא כאשר העובד אינו מקבל קצבה כלשהי חוץ מקצבה של הביטוח הלאומי. בהתאם, עובד שפרש מעבודתו בגיל 67 או מאוחר יותר והתחיל בעבודה חדשה, לא יהיה זכאי להפרשות פנסיוניות מהמעסיק אם הוא מקבל קצבה נוספת בנפרד מקצבת הביטוח הלאומי.

מעסיק חויב להפריש לפנסיה של עובד בגיל 82

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בעניינו של גבר שהחל לעבוד במוסך בגיל 72 ועבד כמכונאי במשך עשר שנים עד שפוטר כשהוא בגיל 82. המכונאי תבע את מעסיקו ודרש ממנו בין היתר תשלום רטרואקטיבי של הפרשות לביטוח הפנסיה ופיצויי פיטורים.

העובד טען כי המעסיק היה צריך להפריש עבורו כספים לפנסיה למרות העובדה שהתחיל לעבוד במוסך בגיל 72, אחרי גיל הפרישה הקבוע בחוק. לדבריו מאחר שפוטר הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים כמו כל עובד.

המעסיק טען שהעובד אינו זכאי לפיצויי פיטורין ולהפרשות לפנסיה

המעסיק טען מנגד כי העובד אינו זכאי לקבל הפרשות לביטוח פנסיוני או לפיצויי פיטורין, כיוון שהעסקתו החלה לאחר שעבר את גיל הפרישה בהיותו בן 72.

השופטת הבהירה כי המכונאי זכאי לקבל פיצויי פיטורים ללא תלות בגילו ובכך שהחל לעבוד אצל המעסיק לאחר גיל הפרישה. צוין כי המעסיק לא הוכיח שהעובד קיבל בתקופת העסקתו קצבה כלשהי מביטוח מנהלים או מקרן פנסיה, ועל כן היה חייב להפריש כספים לביטוח הפנסיוני של העובד.

המעסיק היה צריך לבדוק האם העובד מקבל פנסיה

השופטת מתחה ביקורת על המעסיק שהניח כי העובד מקבל פנסיה חודשית כיוון שעבד בעברו בחברה הסתדרותית. נקבע כי המעסיק היה צריך לבקש מהעובד מסמכים כדי לוודא את הדברים ולא לפעול בהתאם להנחות חסרות בסיס.

בסופו של דבר נקבע כי העובד זכאי לקבל פיצויים מהמעסיק בסך של 11,605 שקלים עקב אי הפרשת הכספים לקרן הפנסיה עבורו, ופיצויי פיטורים בסך של 43,500 שקלים.

המעסיק חויב לשאת בשכר טרחת עורך דינו של העובד ובהוצאות המשפט בסך מצטבר של 8,000 שקלים.

סע"ש 10553-10-16