חובת ביטוח פנסיוני לעובדים, מה עושים אם המעסיק הפר את חובתו?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
החל משנת 2008, החוק הישראלי מחייב לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני ולהפריש סכום מסוים לקרן הביטוח. החובה חלה הן על העובד והן על המעסיק, והיא מתממשת באמצעות הפרשת הכסף על ידי שניהם למסלול ביטוח הפנסיה שאותו בוחר העובד. בנוסף לכסף שמפריש המעסיק לביטוח הפנסיה, הוא מחויב בהפרשת סכומי כסף מסוימים לקרן פיצויי הפיטורין של העובד.
מהו ביטוח פנסיוני?
ביטוח פנסיוני הוא כסף המופרש במהלך שנות העבודה של האדם לקרן אשר תבטיח לו קיום כלכלי, החל מהיום שבו הוא פורש מהעבודה ועד יומו האחרון. חיסכון זה הוא בעל חשיבות גדולה, שכן הוא מאפשר לאדם להתקיים בכבוד גם כאשר הוא מפסיק לעבוד ולקבל כסף עבור עבודתו.
ישנם שלושה סוגי קרנות של ביטוח פנסיוני שאליהם ניתן להפריש את הכסף לפנסיה: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל. לכל מסלול כזה ישנם יתרונות וחסרונות, ורצוי להכיר את האפשרויות השונות כדי לדעת מהי האופציה האידיאלית עבור העובד.
הבחירה במסלול שאליו יופרש הכסף, וכן הבחירה בגוף ספציפי שבידיו יופקד וינוהל הכסף, היא זכות השמורה לעובד בלבד, ולמעסיק אין זכות להחליט עבור העובד לאן להפריש את כספי ביטוח הפנסיה שלו.
החוק מחייב שכל מסלולי החיסכון הפנסיוני יבטיחו לעובד עם פרישתו תשלום קצבתי, המשולם כמשכורת חודשית עם הפרישה, ולא כתשלום חד פעמי, הקרוי תשלום הוני. בנוסף קבע המחוקק הטבות מס על ההפקדות והכספים אם הם נמשכים מתוכניות הפנסיה בסוף הדרך ולא באמצעה.
מי זכאי לביטוח פנסיוני?
המחוקק מבדיל בין נשים לגברים בנוגע לגיל שבו מתחילה חובת ההפרשה לביטוח הפנסיוני: על גבר עובד החובה חלה עם היותו בן 21 שנה ומעלה, ואילו אצל אישה עובדת חובת ההפרשה לביטוח הפנסיוני חלה מגיל 20 שנה. אם העובד או העובדת הגיעו לגיל פרישת החובה וברצונם להמשיך לעבוד, הם יהיו זכאים להמשך הפרשת התשלומים לביטוח פנסיוני.
אם עובד נקלט לעבודה לאחר גיל פרישת חובה, הוא יהיה זכאי להפרשת כסף לביטוח הפנסיוני רק בתנאי שהוא פוטר או פרש לפני גיל פרישת חובה מעבודה קודמת, או אם אינו מקבל קצבה נוספת מלבד קצבאות וגמלאות מהביטוח הלאומי.
במקרה שבו העובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני קודם בעת תחילת עבודתו, החוק מחייב הפרשה מלאה של הכספים לביטוח הפנסיה כבר מיומו הראשון במקום העבודה ללא תקופת המתנה, כאשר בפועל הכספים יופרשו לקרן הפנסיה באופן רטרואקטיבי בתום 3 חודשי העסקה. אם לעובד לא היה ביטוח פנסיוני בעת תחילת עבודתו, הוא זכאי לביטוח פנסיוני רק בתום 6 חודשים מתחילת עבודתו, ולא יופרשו כספים עבור ששת החודשים הראשונים לעבודתו.
כיצד מחושבת הפרשת הסכומים לפנסיה?
על פי החוק, החל ממשכורת חודש ינואר לשנת 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% משכר העובד, כאשר שיעור זה מתחלק בין העובד למעסיק באופן הבא: 6% מסכום ההפרשה לביטוח הפנסיוני יהיו על חשבונו של העובד, כאשר אין בידו אפשרות למנוע את ניכוי חלקו או לוותר על הביטוח. את 12.5 האחוזים הנותרים, מחויב המעסיק להפריש על חשבונו עבור העובד, כאשר 6% הם הפרשת המעסיק לפיצויי פיטורין ו- 6.5% אחוזים הם ביטוח פנסיוני. עובדי המדינה יוצאים מהכלל בעניין זה: החל מיולי 2015, סכומי ההפרשות שלהם לביטוח הפנסיה יהיו גבוהים יותר משל כלל העובדים במגזר הפרטי.
חישוב סכום הפרשות החובה לביטוח הפנסיוני מתבצע מסכום הברוטו של שכר הבסיס או לפי השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מבניהם. זאת אומרת שאם עובד מרוויח משכורת גבוהה מהשכר הממוצע במשק, האחוזים יחושבו על פי השכר הממוצע ולא לפי המשכורת שלו.
במקומות עבודה שבהם יש הסדרים כגון הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אישי, המעניקים לעובד תנאים טובים יותר לביטוח פנסיוני מאשר מה שנקבע בחוק, המעסיק מחויב להפריש את הסכומים לביטוח לפי הסדרים אלו.
המעסיק הפר את חובתו, כיצד לפעול?
המעסיק חייב להעביר את הפרשות הסכומים אל הגוף המנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד, בתוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או עד ה-15 לחודש הבא, לפי המוקדם מבין השניים. אם יחרוג מהזמנים הללו, הוא עלול להיות חייב ריבית לאותו גוף פנסיוני.
אם המעסיק לא העביר את כספי ההפרשות לפנסיה תוך 31 ימים מהזמן שבו היה חייב לשלם את המשכורת לעובד, ייחשב הדבר להלנת שכר, וזאת גם אם השכר עצמו שולם בזמן. במקרה כזה של הפרת זכות העובד על ידי המעסיק, העובד יכול להגיש תלונה נגדו ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
כמו כן, ניתן לתבוע מהמעסיק באופן רטרואקטיבי את חלקו בסכומים שהיה עליו להעביר לגוף הפנסיוני, וכן את הנזקים האחרים שנגרמו כתוצאה מהתנערותו מחובת התשלומים. אם המעסיק כן הפריש את הסכומים משכרו של העובד אך לא העביר את התשלומים אל הגוף המנהל את החשבון הפנסיוני של העובד, זה יכול להיחשב כהלנת שכר ואף כעבירה פלילית, וניתן לתבוע ממנו פיצויי הלנת שכר, עונש מאסר או קנס כספי, וכדאי להתייעץ בנוגע לכך עם גורם מקצועי.
|