האם קיים קשר בין פיטורי העובד לרצונו לממש את זכותו כהורה ולצאת לחופשת לידה?
| דרגו את המאמר |
|
התובע עבד כשנה וחצי בסוכנות ביטוח והועסק בתפקיד פקידותי בתחום הפנסיה. בסוף חודש אוגוסט 2012, הוא פוטר מן העבודה. בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו, דן בנסיבות הפיטורין ונדרש להכריע האם הוא זכאי לפיצויים.
לטענת התובע, סמוך למועד הפיטורין, הוא יידע את הממונה עליו, כי אשתו עומדת ללדת והוא מתכוון לנצל את זכותו לחופשת לידה. לדבריו הוא פוטר במפתיע וללא שימוע, על רקע הודעה זו.
התובע טען כי הוא הופלה לרעה בשל כוונתו לממש זכויותיו כהורה, על כן הוא ביקש פיצוי כספי בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בנוסף ביקש פיצוי בשל הפסד השתכרות בגובה ארבעה חודשי שכר, ופיצוי בגין פיטורין שלא כדין, בהעדר שימוע.
התובע נהג להעליב עובדים אחרים באופן קבוע
מנגד טענה הנהלת סוכנות הביטוח, כי טענתו של התובע מופרכת. לטענתה הוא פוטר על רקע אי שביעות רצון מתפקודו ובעיות ביחסי אנוש. הנתבעת הסבירה כי התובע נהג להתנכל לעובדות אחרות בחברה ולהעליב אותן בפומבי. כמו כן, הוא התנהג בצורה בלתי מקצועית, סירב לקבל מרות ונהג לצפות בסרטים במהלך עבודתו.
עוד טענה הנתבעת כי התובע זומן לשיחת בירור עם הסמנכ"לית, בחודש אפריל 2012, בנוגע להתנהגותו הלקויה בזמן העבודה. כעבור ארבעה חודשים הוא זומן לשיחה נוספת עם מנהל החברה, במהלכה נאמר לו כי אם לא ישפר את דרכיו, הוא יפוטר. מאחר ולא חל שינוי בהתנהלותו, הוא פוטר אחרי שלושה ימים.
בית הדין נדרש להכריע האם התובע פוטר בעקבות כוונתו לצאת לחופשת לידה, או שפוטר על רקע בעיות חוזרות בהתנהגותו.
מטעם הנתבעת זומנו ארבעה עדים, כולם עובדי החברה, אשר טענו פה אחד כי לא היה קשר בין פיטורי התובע לכוונתו לממש את חופשת הלידה, אלא פיטוריו נבעו בשל חוסר מקצועיות, התנהגות לקויה והעלבת עובדים.
האם העובד הופלה לרעה בשל כוונתו לצאת לחופשת לידה?
התובע הציג בפני בית הדין תמליל שיחה, שהתקיימה בינו לבין הסמנכ"לית והממונה הישירה עליו, בטענה כי השיחה מעידה על העילה האמיתית לפיטוריו. מתוך ההקלטה הארוכה, שארכה למעלה משש שעות, התובע צירף תמליל חלקי ביותר, בו מוצגות שאלות רבות מצד התובע, בהן הוא מעלה באופן יזום, את נושא חופשת הלידה. הנתבעת התנגדה להגשת התמליל, בטענה כי הוא אינו משקף את מהות הדברים שנאמרו בה ואת השיחה במלואה.
לאחר שעיין בתמליל ושמע את טענות הצדדים, קבע בית הדין כי התובע לא הצליח להוכיח שפיטוריו נבעו בעקבות רצונו לממש את זכויותיו כהורה ולצאת לחופשת לידה. על כן קבע כי יש לדחות התביעה לפיצויים בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
התובע יפוצה בגין העדר שימוע
עם זאת קבע בית הדין כי נפל פגם בהליך הפיטורין, מאחר ולא בוצע לתובע שימוע, שאפשר לו להציג את טענותיו. אך מאחר והוא קיבל מספר אזהרות בנוגע להתנהגותו הלקויה, והמנהל סייע לו למצוא עבודה חלופית, בית הדין השתכנע כי הפגמים אינם בעלי אופי חמור במיוחד.
בנסיבות אלה קבע בית הדין כי התובע זכאי לפיצוי בשיעור שתי משכורות, בסך 11,600 שקל.
סע"ש 4713-11-12