פיצויים במקרה של מוות, כיצד ניתן לקבל כספי פיצויים של נפטר?
דרגו את המאמר |
|
![]() |
התקבלו 11 דירוגים בציון ממוצע: 4.6 מתוך 5 |
סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורין קובע כי שאריו של עובד שנפטר אשר הועסק במשך שנה ומעלה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאים לקבל פיצויי פיטורין, כמו במקרה שהמעסיק פיטר את העובד שנפטר.
אם היו לעובד שנפטר בן זוג או ילדים, הם יהיו זכאים לפיצויים, ואם לא היו לו בן זוג או ילדים, השאירים שיהיו זכאים לפיצויים הם הוריו של הנפטר, שהיו תלויים בפרנסתו, או אחים ואחיות שגרו בביתו לפחות שנה טרם פטירתו.
המוטבים הם: בן או בת הזוג של הנפטר, ילדים המוגדרים כתלויים לפי חוק ביטוח לאומי, שהם קטינים עד גיל 18 ובוגרים עד גיל 22 בשירות חובה. במקרה שלא קיימים שאירים חוקיים התשלום יתבצע לפי הוראת המוטבים, ואם לא קיימת הוראת מוטבים התשלום יבוצע לפי הוראות הדין.
שחרור כספים שהופרשו לביטוח פנסיוני או לקופת גמל
צו הרחבה משנת 2008 מחייב את המעסיקים להפריש כספים לצורך ביטוח פנסיוני לעובדים. חלק מהכספים המופרשים באים במקום חלק מפיצויי הפיטורין, ובמקרה כזה יהיו זכאים השארים לקבל את החלק היחסי מהפיצויים, שאותו לא הפריש המעסיק לביטוח הפנסיוני.
אם לאורך כל תקופת ההעסקה, הפריש המעסיק את מלוא פיצויי הפיטורין לקופת גמל או לקרן פנסיה, לאחר מות העובד, השארים אינם זכאים לקבל פיצויים מלבד הכספים שאותם הם רשאים למשוך מקופת הגמל או קרן הפנסיה.
כדי לממש את הזכות, נדרשים השאירים לפנות אל המעסיק וליידע אותו כי הם שאיריו של העובד שנפטר. ניתן למשוך כספים שהופרשו לקופת פיצויים או לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני, לאחר קבלת מכתב שחרור כספים מהמעסיק. את כספי הפיצויים שלא הופרשו לקופה או לביטוח הפנסיוני ישלם המעסיק ישירות לידי השאירים.
כאשר הפיצויים משתלמים לשאירים שאינם בן זוג או ילד התלוי, יש להפקיד את כספי הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה, והוא יקבע את החלוקה, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר. פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא נחשבים כחלק מהעיזבון, כך שיורשיו של העובד אינם זכאים לקבל את הכספים אלא אם הם עונים על הגדרת השאירים.
חישוב גובה הפיצויים של עובד שנפטר
שיעור פיצויי הפיטורין הוא משכורת של חודש אחד עבור כל שנת עבודה. לגבי עובד שעתי בשכר נקבע כי הפיצויים יורכבו משכר של שבועיים עבור כל שנת עבודה, אולם זכות זו הורחבה בתקנות וכיום גם עובד בשכר זכאי לשכר עבודה של חודש עבור כל שנת עבודה אצל אותו המעסיק או באותו מקום עבודה.
תקנות פיצויי פיטורין קובעות מספר מרכיבי שכר המחושבים לצורך חישוב הפיצויים, שהם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית. עם זאת, הפסיקה קבעה כי כל רכיב אשר יוכח כי בפועל אינו מהווה תוספת אלא חלק מהותי מהשכר, ייחשב לצורך חישוב פיצויי הפיטורין.
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין מאפשר לעובד ולמעסיק להסכים להסדר מראש בחוזה עבודה, בנוגע לפיצויים, הפועל לטובת שני הצדדים במסגרת יחסי עובד מעביד. החוק נותן אפשרות למעסיק להפריש תשלומים אשר יהוו בעתיד את פיצויי הפיטורין.
ההפרשות מופרשות על בסיס חודשי, על כן בסופו של דבר יוצא כי שווי הפיצויים אינו המשכורת האחרונה של העובד כפול מספר השנים, אלא עבור כל שנת עבודה מתקבלת המשכורת של אותה השנה. עוד נקבע כי המעסיק אינו יכול למשוך מהקופה את הכספים שהפריש. כך שסעיף 14 מאזן בין הצדדים, ובמידה והעובד מפוטר המעביד מרוויח בכך שכספי הפיצויים פחותים, וכאשר העובד מתפטר, הוא עצמו מרוויח שכן לולא ההסדר, לפי סעיף 14 לא היה מקבל פיצויים כלל.