נהג הובלות פוטר בחופשת מחלה ללא שימוע
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.5 מתוך 5 |
התובע הועסק במשך ארבע שנים וחצי כנהג בחברת הובלות. בעת ששהה בחופשת מחלה, הוא פוטר שלא כדין ללא הודעה מוקדמת וללא עריכת שימוע, על כן פנה אל בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו והגיש תביעה לפיצויי פיטורין ולזכויות נוספות הנובעות מסיום העסקתו.
בחודש מרץ 2006, התובע החל את עבודתו אצל הנתבעת כנהג הובלות. בתחילת חודש אוגוסט 2010, הוא לא חש בטוב וביקש לצאת לחופשת מחלה. במהלך התקופה שבה שהה בחופשת מחלה הודיע לו המעסיק בשיחת טלפון כי הוא מפוטר, זאת ללא הודעה מוקדמת וללא עריכת שימוע.
התובע טען כי מדובר בפיטורין שלא כדין, על כן עתר לתשלום הפרשי פיצויי פיטורין, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון דמי הבראה וחופשה, פיצויים בגין העדר שימוע בגובה של שתי משכורות, ולסעדים נוספים הנובעים מצו הרחבה בענף ההובלה.
התובע עבד "תחת אזהרה" עקב התנהגות לא הולמת
המעסיקה טענה כי במשך השנה שקדמה לפיטוריו, היא לא היתה שבעת רצון מתפקודו של התובע. לטענתה, התובע השרה אווירה לא טובה, דיבר בצורה בוטה ללקוחות, ועקב כך גרם לניתוק ההתקשרות של אחדים מהם ואף נעדר לעתים תכופות. כחודש לפני פיטוריו, נערכה שיחה שבה נאמר לו שהוא "תחת אזהרה" ובנסיבות אלו התובע ידע על כוונותיה לפטרו.
המעסיקה טענה כי "הקש ששבר את גב הגמל" הוא התנהגותו של התובע לאחר פיטוריו של חברו לעבודה. עקב הפיטורין הוא פנה אל ההנהלה ואיים שחברו יושב לחברה וששכר העובדים יועלה ב 1,000 שקלים. החברה לא קיבלה התנהגות זו, ולכן החליטה לפטרו. לטענתה, התובע פוטר מעבודתו ורק לאחר פיטוריו שהה בחופשת מחלה בעקבות הודעת הפיטורין.
התובע פוטר בשיחת טלפון בתקופה שבה שהה בחופשת מחלה
לאחר בחינת הראיות וטענות הצדדים, הגיע בית הדין למסקנה כי התובע פוטר לאחר שהודיע על מחלתו, בניגוד להוראות חוק דמי מחלה, והיה על המעסיקה לאפשר לו למצות את דמי המחלה העומדים לרשותו ורק לאחר חזרתו לעבודה, למסור הודעה מוקדמת על פיטוריו.
עוד קבע בית המשפט כי השיחה שנערכה בין הצדדים, סמוך למועד הפיטורין לא היתה בבחינת שימוע, אלא שיחת אזהרה עקב התנהגותו הלקויה. לכן הוא זכאי לפיצוי בגין אי עריכת שימוע.
בית הדין הדגיש כי הזכות לשימוע היא אבן יסוד ומעוגנת בעקרון תום הלב החל ביחסי עובד מעביד. על המעסיק חלה חובה לברר לעומק את עניינו של המועמד לפיטורין, את הסיבות לפיטוריו ואת האפשרות לבחון את המשך העסקתו. זאת כדי שתתקבל החלטה מבוססת, מושכלת ומאוזנת, ורק לאחר שמיעת עמדתו של העובד תתקבל ההחלטה.
בסופו של דבר קבע בית הדין כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 17,300 שקלים בגין תמורת הודעה מוקדמת, העדר שימוע, פדיון הבראה ופדיון חופשה. יתר רכיבי התביעה נדחו. בנוסף המעסיקה תישא בהוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 3,000 שקלים.
ס"ע 50002-03-11